עו"ד יפעת גינסבורג: "הנאמנות לא רלוונטית רק למשפחות עשירות מאוד כמו רוקפלר ורוטשילד"

עו"ד יפעת גינסבורג, שותפה מנהלת במשרד GAC לתכנון הון משפחתי ומסים, ביקשה לנפץ בכנס החברות המשפחתיות של גלובס מיתוסים נפוצים על נאמנויות, והציגה אותן ככלי גמיש ויעיל לשימור ערכים ומורשת משפחתית.

● כנס החברות המשפחתיות | מישל מונץ מיוליוס בר: "המשמעות של ניהול הון משפחתי היא לראות קדימה"
● כנס החברות המשפחתיות | "איך תכנון ירושה הוא כל כך ברור מאליו, אבל מעטים בלבד עושים את זה?"

לדבריה, הנאמנות הפכה בישראל לכלי אמיתי למעבר בין־דורי ולא רק לתכנון מס, בעקבות תיקונים שנעשו בפקודת מס הכנסה. גינסבורג התמקדה בפירוק ארבעה מיתוסים מרכזיים שמונעים ממשפחות לשקול שימוש בנאמנויות.

המיתוסים של הנאמנות: לא רק למשפחות מאתגרות

המיתוס הראשון שעלה הוא שנאמנות רלוונטית רק למשפחות עשירות במיוחד. "אצל כולנו עולה בראש המחשבה 'נאמנות - זה רלוונטי בשבילי? אני לא רוקפלר, אני לא רוטשילד. אצלי הכל פשוט, למה להסתבך עם עניינים משפטיים?'", אמרה גינסבורג.

"אז כן, ודאי שמשפחות כמו רוקפלר ורוטשילד עשו ועושות נאמנויות. האם זה מתאים רק להן? ממש לא". גינסבורג הסבירה: "אנחנו מתכננים בעצם מה יהיה לדורות הבאים, בין אם במשפחות של כסף משמעותי ובין אם במשפחות שיש בהן עסקים משפחתיים".

המיתוס השני הוא שנאמנות נועדה בעיקר לצורך תכנון מס. גינסבורג הסבירה שבעקבות רפורמה בפקודת מס הכנסה לאורך 20 השנים האחרונות, "הנאמנות חזרה למקום הטבעי שלה - היא הפכה להיות ניטרלית מיסויית. מס הכנסה מסתכל על הנאמנויות האלה כאילו הן ממומשות ברמת היחיד, ולכן הנאמנות היום היא כלי אמיתי למעבר בין־דורי ולא רק כלי לתכנון מס".

המיתוס השלישי הוא כי נאמנות מתאימה רק למשפחות עם אתגרים מיוחדים. "אין לי ילדים עם צרכים מיוחדים, אין לי ילדים בזבזנים. למה אני צריך את הדבר הזה בכלל?", כך תיארה גינסבורג את הגישה השגויה. לדבריה, הנאמנות מתאימה לכל משפחה המעוניינת בהעברת השרביט לדורות הבאים.

המיתוס הרביעי: נאמנויות מנוהלות בצורה שמרנית ולא גמישה. גינסבורג הדגישה שהנאמנות היא "ארכיטקטורה פתוחה. אנחנו יכולים לקבוע ולתפור את הכללים שמתאימים לכל המשפחה, בין היתר לקבוע כללים של מעורבות של בני המשפחה, ושל חדשנות".

היתרונות המיסויים על פני חברות האחזקה המסורתיות

עוד הציגה גינסבורג יתרונות מיסוי של נאמנות על פני חברת אחזקות מסורתית. בסיטואציה שבה נדרשת מכירת מניות, "אם חברת האחזקות שלי מוכרת מניות בעסק, אני אשלם מס רווח הון ולאחר מכן מס על הדיבידנד - יש לי מיסוי דו שלבי. כשחברת הנאמנות מוכרת מניות להבדיל, יש לי מיסוי חד שלבי".

יתרון נוסף הוא הגמישות בחלוקות: "בחברת אחזקות, אין לי יכולת לחלק רק לבעל מניות אחד. הדיבידנד מחולק לכל בעלי המניות לפי אחוז ההחזקה שלהם. זאת להבדיל כאשר הנאמנות מבצעת חלוקות - היא יכולה לחלק אך ורק לנהנה אחד ולבצע כל מיני איזונים פנימיים".

נקודה מעניינת נוספת שחידדה גינסבורג היא ההגנה מפני סיטואציות אישיות: "כשאנחנו מחזיקים מניות באופן אישי, כל העניינים האישיים שלנו חלים על המניות. בסיטואציה של נאמנות, האדם שהוא נהנה הוא לא בעלים של הנכס, ולכן כל הסיטואציות האישיות של גירושין, פטירה ופשיטת רגל - כל הדברים האלה לא רלוונטיים".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף LGA ישראל, KPMG, בנק יוליוס בר, המילטון ליין ישראל ומשרד עו"ד GAC