"המכשול לקידום פרויקטים אגרו-וולטאיים הוא לא הכסף אלא הרגולציה"

שמש יש לישראל בשפע, אבל הקרקע מוגבלת. הפתרון שמחבר בין השניים הוא מודלים של שילוב חקלאות עם פאנלים סולאריים, תחום שמכונה אגרו-וולטאי.

בפאנל "הקרקע החקלאית כבסיס לדו-שימוש בתחום האנרגיה" בהנחיית כתב גלובס עידן ארץ, שהתקיים היום (ב') במסגרת כנס הקיבוצים של גלובס, דנו בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית; מאי אלון, רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר; ואיתמר מטיאש, ראש מועצה אזורית עמק המעיינות; באתגרים בתחום - מתכנון ורגולציה, דרך מגבלות רשת החשמל ועד מימוש החלטות ממשלה שלא תמיד מגיעות לשטח.

כיום, השטח הסולארי הכי גדול של קיבוץ בודד בישראל נמצא בקיבוץ קטורה, עם 600 דונם של פאנלים סולאריים.

● כנס צמיחת הקיבוצים | מנכ"ל דוראל: "ה-AI ידרוש המון המון חשמל, וישראל חייבת להיות שם"
● כנס צמיחת הקיבוצים | מאיר שפיגלר: "המדינה לא מאפשרת לחברת החשמל להיות חלק מהתחרות"
● כנס צמיחת הקיבוצים | מנכ"ל משרד השיכון: "אל תקנו דירה לילד בן 15, אין סיבה להניח שהמחיר יעלה"

"הבעיה היא לא הכסף אלא הרגולציה"

בני רגיל מהתנועה הקיבוצית טען כי המכשול המרכזי לקידום פרויקטים אגרו-וולטאיים בישראל איננו כלכלי: "אני חושב שהבעיה פה היא לא בעיה של משתלם או לא משתלם. הפרויקטים האלה משתלמים - הם אומנם יותר יקרים בהקמה ויותר כרוכים בסיכונים, אבל זה יותר משתלם. המדינה לא צריכה להכניס את היד לכיס אלא למצוא את הדרכים שבהן הרגולציה מאפשרת לדברים האלה לקרות. עד היום אין תוכנית שמאפשרת אגרו-וולטאי. המדינה צריכה לפתוח את החלון הנוסף".

לדבריו, אף שאין עוד תוכנית מתאר ייעודית, המדינה מתקדמת לקראת עידן שבו חקלאות ואנרגיה ישולבו כחלק מאותו מודל.

מאי אלון ממשרד האוצר הציגה נקודת מבט שונ. לדבריה, הבעיה המרכזית איננה הרווחיות, אלא מגבלות תשתית: "אם אנחנו מדברים על אנרגיה סולארית, השאלה היא איך לצד העלויות מצליחים לייעל ובעצם לבטא את זה שיש שימוש.

"ברור שכל רגולטור דואג לאינטרס שלו, ואנחנו דואגים ליעילות הכלכלית בשביל הציבור. יש היום כל מיני סוגי מגבלות, שלכל אחת מהן יש מטרה לשמור על החקלאות או על הסביבה. צריך הרבה יותר רשת חשמל, ויש תוכניות פיתוח בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. בסך-הכול אנחנו מבינים שכדי להגיע ליעדי האנרגיות המתחדשות, צריך שינוי מבני ברשת החשמל. אחרת אנחנו באי-קידום".

איתמר מטיאש, ראש מועצה אזורית עמק המעיינות, התמקד בפער שבין החלטות הממשלה לבין היישום בפועל. "ב-2021 כבר אושרה תמ"א לנושא, ואנחנו בתהליך עם משרד החקלאות על 110 דונם למחקר וניסויים. אמרו לנו שהאינטרס הוא לאומי, ואנחנו עומדים בתור עם כולם. מצד אחד גייסנו קרוב ל-3 מיליון שקל. אני אומר - קודם כול נממש את התמ"אות שכבר אישרנו".

לדבריו, כיום המועצות האזוריות מוצאות את עצמן בהמתנה ממושכת לחיבור מתקנים לרשת החשמל, גם כשיש כבר החלטות והיתרים.

רגיל התייחס גם להבטחות המדינה להרחבת מכסות קרקע ליישובי קו העימות. "כמעט כלום לא קרה. רשות מקרקעי ישראל יודעת גם לתת, אבל היד השנייה של המדינה לקחה עוד לפני שהצליחו ליישם. יצאה הבטחה ריקה מתוכן. שלושה יישובים הצליחו לקבל אישור ל-150 דונם נוספים, אבל לצערי הפסימיים צדקו ובגדול. אנחנו מול שוקת שבורה".

מטיאש הוסיף כי הכספים שהובטחו ליישובים עוברים בפועל דרך המועצות האזוריות, ולא תמיד מגיעים לשטח כפי שתוכנן.

איך מאזנים בין חקלאות לאנרגיה?

אלון סיכמה כי בטווח הארוך הכיוון ברור - יותר אגרו-וולטאי ופחות סולארי קרקעי, אך בטווח הקצר אין מנוס מהמשך הקמת מתקנים קרקעיים גדולים כדי לעמוד ביעדים. לדבריה, "בטווח הרחוק כן רואים מעבר לאגרו-וולטאי על קרקעות חקלאיות, וסולארי יהיה באזורים אסטרטגיים שהם לא חקלאיים. כרגע אנחנו מבינים שעדיין יש צורך בטווח הזמן הקרוב, ובהחלט חשוב לנו שהפרויקטים האלה ימשיכו להתקדם".

רגיל סיכם באופטימיות זהירה: "אני חושב שהיום כשמדברים על חקלאות, טוב שהמדינה הולכת לכיוון של אגרו-וולטאי, ואנחנו שמחים להמשיך כמו שהיה לאורך ההיסטוריה. גם אגרו-וולטאי זו חקלאות חדשה. ואם יש מי שרוצה לבוא ולהצטרף לחקלאות, בקיבוצים יש הרבה מקום, והרבה יישובים ישמחו לקלוט ולהשתתף בעניין הזה".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, קבוצת חיפה, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע