הכותב הוא מומחה לתכנון ובנייה
לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בעניינו של סלימאן מורשד עאסלה, תושב עראבה, שבנה מבנה מגורים בן חמש קומות בשטח כולל של כ־960 מ"ר על קרקע שאינה מיועדת למגורים - חלקה חקלאית וחלקה מיועדת לדרך - וללא היתר.
● הקמפוס של אנבידיה יגיע לקריית אתא? ראש עיריית נשר מאיים במאבק משפטי
● שאלות ותשובות | המגדל הגבוה בישראל יוצא לדרך. מי יגור בקומה 72, וכמה דמי ניהול ישלמו?
כבר ב־2018 הורשע עאסלה בעבירות הקשורות לבנייה זו, ובית המשפט השית עליו צו שיפוטי להרוס את המבנה ולא לעשות בו כל שימוש. אלא שעאסלה לא ציית להוראה ובמשך יותר מחמש שנים המשיך להתגורר בנכס.
לאור אי־ציותו, הוגש נגדו כתב אישום נוסף ב־2022 בגין אי־קיום צו שיפוטי ושימוש אסור במקרקעין. עאסלה הודה בעובדות והורשע בשנית. גזר הדין שניתן בבית משפט השלום בעכו כלל עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, אשר נבלעו בעונש מאסר מותנה בן שמונה חודשים שהופעל מההליך הקודם. בסופו של דבר, עאסלה ירצה שמונה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. בנוסף הוטל עליו קנס של 100 אלף שקל וכן התחייבות כספית בסך 50 אלף שקל והפעלת התחייבות קודמת של 100 אלף שקל.
המדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי, מפי השופט זיו אריאלי, קיבל את הערעור בחלקו והחמיר בענישה הכלכלית. עונש המאסר נותר בעינו, אך הקנס הועלה ל־180 אלף שקל, ההתחייבות הכספית הוגדלה ל־100 אלף שקל, ועונש המאסר המותנה הועלה אף הוא לשישה חודשים.
פעולה כלכלית משתלמת
פסק הדין מהווה יישום חד וברור של הגישה הכלכלית למשפט - תפיסת עולם משפטית שלפיה ניתוח כללי המשפט צריך להתבסס על מודל של תמריצים ועל שיקולי עלות־תועלת.
במקרה של עאסלה, תחשיב העלות תועלת ברור: במשך יותר מחמש שנים הוא התגורר בבית בלתי חוקי בלי לשלם דבר. בית המשפט המחוזי הדגיש כי מדובר בחיסכון בדמי שכירות, בתשלומי היטלים ואגרות וכן בקיצור זמנים לעומת אזרחים שומרי חוק הממתינים לאישורים. בהשוואה לכך, הקנס המקורי בסך 100 אלף שקל היה מגוחך - נמוך אף מעלות שכר דירה חודשי של נכס דומה במשך התקופה.
המשמעות היא שגם לאחר גזר הדין, הבנייה הלא חוקית המשיכה להיות פעולה כלכלית משתלמת. זו בדיוק הסיבה שבעטיה קבע השופט אריאלי כי יש להחמיר את הענישה הכלכלית ולהשית קנס משמעותי בהרבה - כזה שיטה את הכף, יהפוך את העבירה לבלתי כדאית וייצור הרתעה אפקטיבית כלפי עבריינים פוטנציאליים.
ניתוח כלכלי של המשפט מלמד אותנו שאין טעם להסתפק בהצהרות מוסריות. עבריינות, ובמיוחד עבריינות בנייה, היא לעתים קרובות פעולה רציונלית כלכלית. כאשר הרווח מהעבירה גבוה מהמחיר - היא תתבצע שוב ושוב. המסקנה ברורה: בלי הרתעה כלכלית אפקטיבית, החוק הופך להמלצה בלבד. הקנסות צריכים להתחשב בגובה התועלת, בעבירות הקודמות ובמשך הזמן שבו נמשכת ההפרה. רק כך ניתן לשקם את סמכות המדינה ולשדר מסר ברור: אין תועלת בהפרת החוק.
פסק הדין בעניינו של עאסלה הוא צעד בכיוון הנכון, אך אינו סוף פסוק. המבנה טרם נהרס, והצו טרם קוים. זו תזכורת לכך שפסקי דין אינם רק טקסטים - הם צריכים להתממש בשטח. המשפט הכלכלי מלמד אותנו אמת פשוטה: ככל שהעבריין מרוויח - החוק מפסיד. תפקיד מערכת המשפט הוא להפוך את המאזן.
עפ"א 21893-06-25
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
