הגיע הזמן שקופות החולים ישקיעו גם בחילונים

על בנק ישראל נאמר לא פעם, לרוב בנימה של לגלוג מובלע, שלאחר כל ההתחבטויות המלומדות בדיוני הוועדה המוניטרית סביב מדדי האינפלציה והמאקרו, בסופו של דבר מחליטים שם פשוט לעשות בדיוק את מה שעושה הפדרל רזרב בארה"ב. 

לו הייתה התזה הזו מדויקת, הריבית בישראל הייתה יורדת בשבוע הקרוב, כפי שירדה לפני שבוע בארה"ב. ואם לא בהודעת הריבית הקרובה, אז לפחות בזו שנקבעה אחריה, לנובמבר, בהתאם לרבות מתחזיות האנליסטים בישראל.

אולם יתכן שהאופטימיות במשק מוקדמת. בשעה שבארץ חגגו את ראש השנה החדשה, ענקית הפיננסים הגלובלית סיטי הפיצה למשקיעים תחזית מאכזבת יותר עבור מי שמתכנן ליטול הלוואה או לגייס חוב בקרוב. "אנו סבורים שהבנק יחתוך ריבית כשהוא חייב, לא כשהוא יכול", העריכו בסיטי, על רקע חוסר היציבות הביטחוני והאינפלציוני. מתי זה יקרה? מלפי סיטי, בטח לא השבוע, גם לא בנובמבר, ואפילו לא בהודעה שלאחר מכן, בינואר 2026. "אנו מעבירים את תרחיש הבסיס שלנו להפחתת ריבית הבאה (בסוף) חודש פברואר", כתבו.

עם כל הודעת ריבית "מאכזבת", גוברים והולכים הלחצים על בנק ישראל להוריד אותה בסיבוב הבא. הפעם, ללחצים הפומביים הצטרף שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר שיוריד את המיסים אם הנגיד לא יפחית את הריבית. כדי לעשות כן, יצטרך סמוטריץ' קודם כל לקדם אצלו בבית את תקציב המדינה התקוע לשנה הבאה. גם אם התחזית של סיטי תתממש והריבית תרד רק בפברואר, ספק רב אם יצליח סמוטריץ' להעביר את התקציב עד אז. 

אורן דורי

בפגישה עם נשיא אוקראינה הוא אף ציין שמדינות אירופה צריכות להפיל כלי טיס רוסיים שחודרים בימים האחרונים לשטחן. זה שינוי דרמטי לעומת הרטוריקה ב"פסגת אלסקה" רק באוגוסט האחרון, אז נפגש טראמפ עם פוטין כדי לקדם שלום מול אוקראינה.

נראה שהתסכול מהסירוב של פוטין להתגמש על מטרות המלחמה המקסימליסטיות שלו, וההתגרות הגוברת של רוסיה בנאט"ו, מביאות את טראמפ לשנות רטוריקה ביחס למלחמה. המאמץ הדיפלומטי האוקראיני, שהיטיב לבנות קואליציות במערב, תרם לכך רבות. נראה שגם טראמפ הבין שהדרך המהירה לשלום במזרח אירופה היא ניצחון אוקראינה במלחמה, וחשוב מכך, תבוסה של רוסיה.

ארה"ב טרם התחייבה לשינוי, והמדיניות מימי ביידן, שנשק שהיא מספקת יוגבל בשימוש בשטח רוסיה, נותרה על כנה. ובכל זאת, נראה שהקואליציה הפרו-מערבית של אוקראינה מתהדקת. ישראל יכולה ללמוד מזה שני דברים: האחד, מאמץ דיפלומטי עשוי להשתלם, ואף להפוך מה שעל פניו חקוק בסלע. והשני, ישראל יכולה להרוויח מהצטרפות לקואליציה הזאת וליהנות מהפופולריות שלה במערב, שלאחרונה יוצא נגדה.

המשמעות של הפסד אוקראיני היא שהתוקפנות והאימפריאליזם משתלמים. שברית רוסיה-איראן יכולה לנהוג באלימות, והמערב מבולבל מוסרית מכדי להגיב. מנגד, ניצחון אוקראיני יהיה תמרור אזהרה לכל דיקטטור בהמשך.

עידן ארץ

מבית החולים נמסר כי לעיתים אכן ניתנת הארכה לשהות במחלקת היולדות, בהתאם להעדפת היולדות והמצב הרפואי שלהן, וכן שיקולים סוציאליים, כולל היותן של היולדות ברוכות ילדים, אך לא משום שהן חרדיות.

מבנה התמריצים במערכת הבריאות הישראלית מעודד העדפה של המגזר החרדי. למה? מחלקות היולדות מקבלות תמריץ עבור כל יולדת, והיולדות עצמן בוחרות את בתי החולים, בדרך כלל לפי התנאים הסביבתיים. לכן לבית החולים כדאי לתת תנאים כאלה לנשים שיולדות יותר.

בקופות החולים, התשלום של המדינה לקופה הוא עבור מבוטח. ילדים (מכל המגזרים) נרשמים בדרך כלל לקופה שבה רשומים הוריהם, ורובם ימשיכו איתה בבגרותם. זהו תמריץ לקופות לתת העדפה למגזרים מרובי ילדים. אמנם, במגזר הכללי יש יותר סיכוי לרכוש ביטוח משלים ושירותים נוספים, אולם עיקר המימון והאופן שבו מודדות קופות החולים את עצמן הוא על פי מספר המבוטחים (הקפיטציה - הנוסחה לקביעת אופן הקצאת המקורות לקופות החולים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי).

מבנה תמריצים כואב

בעבר נחשף כי קופות החולים מעסיקות מנהלי קשרי קהילה, שיש בכוחם להקדים תורים ולהשיג הטבות אחרות עבור קהילותיהם, והם פעילים הרבה יותר במגזר החרדי; נחשפה פרישה רחבה יותר של סניפים באזורים חרדיים; כתבה נוספת סיפרה על "שיחות שימור לקוחות" שנערכות מול אימהות במגזר החרדי, ובהן דורשות אלה הטבות שונות וחריגות כדי להישאר בקופה; בחלק מקופות החולים מושבתים שירותים מקוונים בימי שבת גם עבור חילונים, כדי לקסום למגזר החרדי.

מבנה התמריצים בקופות החולים כנראה לא ישתנה בקרוב, אולם בתחום השיווק ידוע כי כל נקודת כאב היא גם נקודת הזדמנות. הקיפוח הנתפש בעיני המגזר שאיננו חרדי הוא נקודת כאב ברורה. קופת חולים שתצליח להראות שהיא מחזרת גם אחריו באותה המידה, עשויה להרוויח את מי שמהווים בסופו של דבר את רוב האוכלוסייה.

גלי וינרב