הידיים הארוכות של ארדואן וא־סיסי: אנשי הצללים של עסקת החטופים

האינטלקטואל הטורקי שדואג לאינטרסים של ארדואן ברצועה

אינטלקטואל ואסלאמיסט; בעל אנגלית מהוקצעת, אבל גם דובר ערבית; מהדמויות המקורבות ביותר לנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, אבל גם נגן בגלמה מוכשר - עם מיליוני האזנות ביוטיוב. איברהים קאלין, ראש סוכנות הביון הטורקית (MİT), הוא אחת הדמויות בעלות הניגודים הרבים ביותר במזרח התיכון, ודווקא אותו שלח ארדואן למגעי הפסקת האש בשארם א־שייח', במטרה להבטיח את האינטרסים של טורקיה ברצועת עזה גם ביום שאחרי המלחמה.

● למה זינק ארדואן לתווך בעסקה, ומה האינטרס של מצרים וקטאר?
● תחזית ליום שאחרי: טורקיה תחזיר את הטיסות לישראל ולא תוותר על חמאס

"אנחנו כטורקיה ניטול חלק בכוח המשימה שיפקח על יישום ההסכם בשטח", הצהיר בשבוע שעבר נשיא טורקיה, כשניכר מפניו כי הוא שבע רצון מהתוצאות. לרוב, מתייחסים בישראל לחופש הפעולה של חמאס בקטאר, אבל הסיוע והגיבוי מצד טורקיה לא פחות משמעותי, שהרי עסקת שליט הפכה את איסטנבול לאחד מבסיסי הפעילות של ארגון הטרור הפלסטיני. כך, למשל, זאהר ג'בארין מנהל משם מערך נכסים בינלאומי של חמאס, בהיקף של כחצי מיליארד דולר.

מי שנמצא לצד ארדואן, בתפקידים שונים, מאז עסקת שליט ואף קודם לכן - הוא קאלין. ראש סוכנות הביון מונה כבר ב־2010 ליועץ לדיפלומטיה ציבורית של ארדואן, אז כראש הממשלה, ובהמשך התקדם לתפקיד סמנכ"ל משרד רה"מ באנקרה. ב־2014, עם כניסת ארדואן ללשכת נשיא טורקיה, קאלין הפך לדובר הנשיא - תפקיד אותו מילא עד לפני שנתיים כשנשיא טורקיה "הצניח" אותו לתפקיד ראש ה־MİT.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי אותו מינוי חריג משקף קשר אדוק. "מערכת היחסים של קאלין וארדואן קרובה, ויחסי האמון בין השניים משקפים את ההתנהלות ביניהם".

הראשון לברך בדמשק

איברהים קאלין (54), נשוי ואב לשלושה, נולד באיסטנבול למשפחה שהגיעה מהעיר ארזורום במזרח המדינה. את התואר הראשון הוא קיבל מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת איסטנבול, את התואר השני מהאוניברסיטה האסלאמית הבינלאומית של מלזיה, וכבר בגיל 31 סיים את הדוקטורט בלימודים אסלאמיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון האמריקאית. המנחה שלו היה פרופ' איראני גולה שמזוהה עם משטר פהלווי, סייד חוסיין נאסר.

הרוחניות של קאלין משתקפת ברבדים רבים. הוא מזוהה מאוד עם מוזיקת פולקלור טורקית, שבה הוא מנגן על בגלמה וגם שר. בד בבד, הוא צלם טבע.

בכל הנוגע לאסלאמיות, זו אינה רק מסתכמת בעבודתו האקדמית. ב־8 בדצמבר השלים אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) את ההפיכה נגד בשאר אסד בסיוע מלא של טורקיה, וכעבור ארבעה ימים בלבד היה ראש ה־MİT לבכיר הראשון שהגיע לדמשק. את הניצחון הוא סימן בתפילה במסגד האומיי המפורסם של הבירה הסורית.

התפילה הזו של בכיר שלכל הפחות באופן גלוי לא היה מעורב ב־MİT בטרם הצבתו כראש הסוכנות, סימנה מפנה. אם בזווית הישראלית, קאלין יושב בכל פגישה משמעותית של ארדואן עם בכירי חמאס וגם מנהל בעצמו מערכת יחסים קרובה איתם כמו קודמו ושר החוץ בהווה, הקאן פידאן, אז בזווית הפנים טורקית מתנהלים הדברים אחרת. בעת שלפידאן נוח ממעמדו הפוליטי בשנתיים האחרונות לתקוף את ישראל בפרהסיה, אז קאלין מצא את הדרך היצירתית שלו להעביר מסרים מועילים עם קהל המצביעים של מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP): מובילת תנועת האחים המוסלמים בטורקיה.

ד"ר גליה לינדשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מוצאת מן המשותף בין השניים: גם כשפידאן היה ראש ה־MİT, הוא ניהל את המגעים מול ישראל. זה ניכר כשהוא היה המוביל של תהליך הנורמליזציה מאחורי הקלעים, לאחר המשבר הקודם. "כשראש סוכנות הביון נמצא, ישנו מרחב הכחשה לטורקים. קאלין נתפס כדמות יותר מעודנת מפידאן שהפך לדמות פוליטית, וראש ה־MİT אינו פונקציה עצמאית".

עצם שליחתו של קאלין לשיחות האסטרטגיות במצרים, גם אם אינו פונקציה עצמאית, אינה בחירה חריגה של ארדואן. לאורך הקריירה הארוכה, ארדואן בחר בו, בין השאר, לשליח המיוחד למגעים עם מוסקבה בעקבות יירוט מטוס סוחוי רוסי בגבול טורקיה־סוריה ב־2015; וכן, כעבור שנתיים, נשיא טורקיה שלח אותו למפרץ בניסיון לפתור את החרם שהטילו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות על ידידתו הקרובה - קטאר.

"ארדואן שלח את קאלין לשארם א־שייח', כי הוא רוצה למקם את טורקיה בצומת קבלת ההחלטות של המזרח התיכון", מדגיש ד"ר כהן ינרוג'ק. "שליחת ראש ה־MİT הראתה כי טורקיה לא מזלזלת במה שמתרחש, אלא אנקרה שולחת את הפקיד המשמעותי ביותר שניתן. זה חושף את הזיקה בין חמאס לבין ארגון הביון, כשמי שהיה בקיא זה קאלין ולא אחר. אם העסקה אכן תתממש במלואה, אז טורקיה וקאלין ירצו להתערב ולשחק תפקיד משמעותי ברצועת עזה".

 נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

"זירה חשובה לישראל"

ההתנהלות של קאלין בשיחות, לפי דיווח סוכנות הידיעות רויטרס, הייתה ייחודית. הוא הבהיר לחמאס את העמדות וההנחיות הטורקיות ושוחח עם כלל הגורמים המעורבים במגעים, להוציא את הצד הישראלי. את עמדותיו האישיות של ראש ה־MİT לגבי ישראל ניתן רק לשער משום שמחד גיסא כדובר הנשיא הוא הציג את העמדות האנטי־ישראליות של ארדואן במשך שנים, אך מהרגע שנכנס ללשכת ראש סוכנות הביון - עבר לשתיקה אופיינית.

אותה שתיקה אינה הנוהג היחיד של פידאן שסיגל קאלין. הוא גם למד ממנו כיצד להשתמש במכונת התעמולה של ארדואן, ששולט בתקשורת הטורקית באופן מוחלט, כדי להציג שוב ושוב "לכידות" של סוכני מוסד. המקרה האחרון התרחש ממש לפני כשבוע, כשכל התקשורת הטורקית יחדיו פרסמה על הצלחה נוספת של ה־MİT מבלי להתייחס לעיתוי מעורר התהיות: יום אחד בלבד לאחר מעצר משט "סומוד" האנטי־ישראלי, שקיבל ליווי ממל"טים טורקיים.

לפי טענות סוכנות הביון הטורקית, הם עצרו באיסטנבול סוכן מוסד בשם סרקאן צ'יצ'ק, בעלים של חברת חקירות פרטיות, שהודה כי ביצע מעקב אחרי פלסטיני "שהתנגד למדיניות של ישראל במזרח התיכון". בסוכנות טענו שביולי האחרון סוכן מוסד יצר קשר עם צ'יצ'ק דרך הווטסאפ ודרש ממנו לעקוב אחרי הפלסטיני בתמורה ל־4,000 דולר במטבעות קריפטו. ב־MİT מצאו, כי צ'יצ'ק הבין שהיעד הוא פלסטיני תוך כדי עבודה. הוא ניגש מספר פעמים למיקום שסופק לו אבל לא מצא אותו - והסוכן החליט לנתק איתו קשר.

"טורקיה נתפסת כזירה חשובה למודיעין הישראלי, במיוחד בעקבות חמאס", מסכמת ד"ר לינדנשטראוס. "על כן, אני מניחה שפעילות מודיעין ישראלית מתבצעת בטורקיה. הפומפוזיות נובעת מכך שהמוסד נתפס ככוח גדול ואם נתפס סוכן מוסד, אז מציגים תדמית של סוכנות ביון מובילה. יש כאן מסר לישראל, כי בטורקיה היא לא יכולה לפעול כמו במקומות אחרים. באופן דומה, טורקיה גם העבירה מסרים לאיראן, או לערב הסעודית בפרשת חאשוקג'י".

הואשם בשיבוש השגת הסכם מוקדם יותר: מיהו המתווך המצרי

במשך יותר משני עשורים האלוף אחמד עבד אל־ח'אלק הוא האיש שמצרים שולחת כשהיא רוצה להזיז משהו בתיק הפלסטיני. הוא נחשב לדמות המרכזית שמנהלת את הקשר עם עזה מצד מצרים, האיש בעל הקשרים הישירים ביותר עם הנהגת חמאס ועם הפלגים ברצועה. עבור רבים בזירה האזורית הוא לא רק מתווך, אלא מי שמייצג בפועל את האינטרסים הפלסטיניים בשולחן המשא־ומתן. שמו עלה לכותרות גם במאי 2024, לאחר שבמערב ייחסו לו סיכול עסקה להפסקת אש.

לפי דיווחים בתקשורת, השיחות שהתוו את ההסכם שהושג החלו ב־6 באוקטובר בתיווך מצרי בהשתתפות עבד אל־ח'אלק, כשמאוחר יותר הצטרפו למגעים שאר הגורמים מארה"ב, קטאר וטורקיה. בריאיון של בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק, שצוטט בכלי תקשורת ערביים, נטען כי עבד אל־ח'אלק עצמו שיתף אותו בשיחה עם עמיתו הישראלי, שבה שניהם הודו שאינם מבינים את המפות בהצעה האמריקאית - מה שהפך אותן למכשול מרכזי במשא־ומתן. האופן שבו הציג את העמדה המצרית במקביל לזו של חמאס מול ההצעות הישראליות, חיזק את הדימוי שלו כמתווך המזוהה עם הקו החמאסי.

 שארם א־שייח' / צילום: ap

מעורב בכל סבב משא־ומתן עם חמאס

עבד אל־ח'אלק הוא סגנו הבכיר של ראש המודיעין הכללי המצרי, מקורבו של הנשיא א־סיסי והאחראי על "התיק הפלסטיני", תפקיד שאליו מונה רשמית ב־2018 ונחשב לאחד הרגישים והמשפיעים ביותר במערכת הביטחון בקהיר. עוד קודם לכן שימש עבד אל־ח'אלק קצין קישור ונציג ביטחוני בעזה, ויועץ בשגרירות מצרים ברצועה, תפקידים שביססו את מעמדו כמי שמכיר לפרטי פרטים את המערכת הפוליטית והביטחונית הפלסטינית.

במהלך כהונתו יצר קשרים הדוקים עם בכירים רבים בתנועה, בהם יחיא סינוואר, חליל אל־חיה ומחמוד א־זהאר, ואף השתתף באירועים רשמיים של חמאס בעזה, בהם הלוויות של לוחמי גדודי עז א־דין אל־קסאם.

עבד אל־ח'אלק היה מעורב כמעט בכל סבב משא־ומתן בין ישראל לחמאס מאז ההתנתקות מעזה ב־2005. הוא השתתף במשלחת המצרית שליוותה את נסיגת ישראל מהרצועה, וכן היה שותף לעסקת חילופי השבויים לשחרור גלעד שליט בשנת 2011. בשנים שלאחר מכן נטל חלק בסבבי תיאום ביטחוניים, ניסיונות פיוס פנים פלסטיניים ובמאמצי השקטה בעזה מול ישראל, וב־2020 הוביל מגעים לעסקת שבויים חדשה שלא יצאה אל הפועל. גם בשנת 2022 המשיך לפעול לקידום עסקת חילופי שבויים. ב־2025 שב לשולחן המשא־ומתן בשארם א־שייח', בניסיון להביא להסדר כולל בין ישראל לחמאס.

הטענות לשיבוש: "הולכנו שולל"

שמו של עבד אל־ח'אלק עלה לכותרות במאי 2024, בעיצומו של המשא־ומתן על עסקת חטופים. לפי דיווח של CNN, הוא הואשם על ידי גורמים אמריקאים בכך ששינה סעיפים בהצעה המצרית להפסקת אש מבלי לתאם עם הצדדים, מה שהוביל לקריסת ההסכם. עבד אל־ח'אלק מסר לחמאס נוסח אחד של המסמך ולישראל נוסח אחר, שכלל דרישות נוספות, ובהן נסיגה ישראלית מלאה מהרצועה. כתוצאה מכך, נוצרה מבוכה דיפלומטית, ראש ה־CIA ביל ברנס תואר כ"זועם ונבוך", וגורמים במערב טענו כי הולכו שולל. גם בישראל נמתחה ביקורת חריפה על כך ש"הציג לחמאס גרסה מתוקנת" של ההצעה לאחר שישראל כבר הסכימה לנוסח המקורי.

בקהיר, הכחישו זאת בתוקף. מקור מצרי בכיר טען ב־Daily News Egypt כי מדובר ב"תחבולה להסחת דעת" שנועדה לעכב החלטות, והוסיף כי מצרים ממשיכה לתווך "לבקשת הצדדים ובאישורם". בכתבות בוושינגטון פוסט, רויטרס וכלי תקשורת ערביים נטען כי גורמים אמריקאים הביעו אי נוחות מתפקידו, כמי שפועל לעיתים באופן עצמאי מדי ומתואם יותר עם חמאס מאשר עם וושינגטון. דיפלומטים תיארו אותו כקצין המצרי שהאמריקאים לא סומכים עליו, או האיש שגורם לכל עסקה להסתבך.