מדי שבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות, המופיעים בהקשרים אקטואליים, במטרה להעמיק את הידע וההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית והאופן שבו היא משפיעה על חייהם. המוניטור הוא שיתוף פעולה של גלובס והמרכז להעצמת האזרח. מדור המוניטור שעוקב אחר יישום החלטות ממשלה וחקיקות מתפרסם אחת לשבועיים בימי חמישי באתר גלובס
המושג
יתרות מט"ח: נכסים פיננסיים נקובים במטבעות זרים שהבנק המרכזי שומר לזמני משבר.
ההקשר האקטואלי
בנק ישראל פרסם לאחרונה שבסוף ספטמבר 2025 הוא החזיק יתרות של מטבע חוץ (מט"ח) בשווי של כ־232 מיליארד דולר - גידול של 1.6 מיליארד דולר ביחס לחודש הקודם.
איך מוחזק המט"ח?
בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, יתרות המט"ח הללו הן לא מטבעות ושטרות פיזיים שמונחים בכספת של בנק ישראל, אלא בעיקר נכסים פיננסים שערכם נקוב במונחי מטבעות זרים. נכון לסוף שנת 2024, הנכסים הפיננסיים האלה כוללים אגרות חוב של ממשלות זרות (67% מתיק היתרות), מניות (23% מהתיק) ואגרות חוב תאגידיות (10%).
למה היתרות משמשות?
המטרה העיקרית היא שלמשק הישראלי יהיו רזרבות של מטבע חוץ בעתות משבר - משבר ביטחוני, בריאותי, אסון טבע, או משבר פיננסי. בכל אחד מהתרחישים האלה, קיימת אפשרות שהמשק הישראלי ייכנס למצב שאינו יכול לספק בעצמו מוצרים ושירותים מיובאים חיוניים או שיהיה מחסור במטבע חוץ, כתוצאה, למשל, מפגיעה ביכולת היצוא.
במקרים כאלה, התלות של המשק המקומי בשווקים זרים ובמט"ח גדלה ועלולה להעצים את המשבר. כדי למנוע הידרדרות נוספת של המצב, בנק ישראל יוכל לספק חלק מצרכי המט"ח של המשק באמצעות יתרות המט"ח, שמוחזקות ומנוהלות על ידו.
בנוסף, במצב של משבר, הביקוש למטבע המקומי עשוי לקטון, מה שיביא לפיחות שלו. כתוצאה, עלות היבוא גדלה ומעמיסה עוד יותר על המשק. כמו כן, עלול להיווצר מחסור חריף בנזילות מט"ח. כך, למשל, היה בזמן מגיפת הקורונה, כאשר בעולם כולו נוצר מחסור חריף בדולרים. יתרות מט"ח יכולות לתת מענה למצוקה כזאת.
לכן, השימוש ביתרות המט"ח נעשה אך ורק בעתות משבר. החזקת יתרות מט"ח, כשלעצמה, מגדילה את חוסנו של המשק, ועשויה למתן את עוצמת המשבר, או אפילו למנוע אותו. לדוגמה, יומיים לאחר פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023, בנק ישראל הכריז על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. בפועל הבנק מכר רק כ־8.5 מיליארד דולר, אבל לעצם הנכונות שלו לעמוד מאחורי מהלך כזה יוחסה השפעה ממתנת על היחלשות השקל.
אבל לפני שממירים את תיק היתרות למונחי המטבע המקומי, כדאי לשים לב שהשווי שלו מושפע מאוד מהתזוזות בשער החליפין. כך, למשל, היות שהדולר נחלש מול השקל בכ־9% מתחילת השנה, המשמעות היא "הפסד" תיאורטי של כ־21 מיליארד שקל מתיק מט"ח בשווי הנוכחי.
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
