בשנת 2025 ניכרת התאוששות זהירה בגיוסי ההייטק, אחרי ששנת 2024 הייתה אחת השנים הקשות בתולדות תעשיית ההון סיכון הגלובלית, כאשר במהלכה גויסו רק 76.1 מיליארד דולר - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2019. לפי נתוני S&P Global, במחצית הראשונה של השנה נרשם כבר גידול של כ-25% בהיקף הגיוסים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. על רקע זה, מודיעה היום קרן NFX על גיוס קרן רביעית בהיקף של 325 מיליון דולר.
● מרגל, תחקיר ומנכ"ל בן 30: המשפחה שמאחורי הסטארט-אפ המצליח
● התחמשו באביב כוכבי ובגיורא איילנד: הקרנות שעשויות ליהנות מסיום המלחמה
קרן NFX, שמתמקדת בהשקעות בחברות בשלבים הראשונים - כלומר סיד או פרה סיד, מנוהלת בישראל על-ידי גיגי לוי-וייס, שרי ברונפלד ועמרי אמירב-דרורי, ולצדם חמישה שותפים נוספים בארה"ב. מאז הקמתה בשנת 2015 השקיעה NFX בכמעט 200 חברות, מתוכן יותר מ-80 ישראליות. בין ההשקעות הבולטות של הקרן ניתן למנות חברות דוגמת סימילר ווב, פיירבלוקס, פאפאיה גלובל, מון אקטיב ופלייטיקה.
הקרן הקודמת של NFX, שגויסה באוקטובר 2021, עמדה על 450 מיליון דולר ונחשבה באותה תקופה לאחת מקרנות הסיד הגדולות בעולם. בראיון לגלובס אומר לוי-וייס כי כ-40% מההשקעות של NFX נעשות בישראל, אך הקרן שומרת על פעילות ענפה גם בעמק הסיליקון. שילוב זה, כך הוא מסביר, הקל על גיוס הקרן הרביעית בתקופה מאתגרת לשוק ההון סיכון.
"הגיוון הגאוגרפי עזר לנו לגייס את הקרן הרביעית ביתר קלות, המשקיעים רואים שאנחנו יודעים לשלב בין שווקים יציבים יותר לבין מקומות שבהם החדשנות נולדת דווקא מתוך קושי", אמר לוי-וייס, והוסיף: "ישראל נהיית מקום יותר טוב ויותר מעניין להשקיע מאשר במקומות אחרים".
ההבטחות הבאות של ההייטק הישראלי
לדברי לוי-וייס, הקרן החדשה של NFX צפויה להשקיע בכ-50 חברות חדשות. הוא מסביר כי ההשקעה הממוצעת בכל חברה תנוע סביב 4-5 מיליון דולר. לדבריו, הקרן מתכננת להתמקד בתחומים שבהם לישראל יש יתרון בולט, ובהם סייבר, DevOps וכלים למפתחים, אך גם ב"תשתיות לבינה מלאכותית", כלומר בחברות שבונות את שכבת הבסיס שעליה יפעלו טכנולוגיות ה-AI של השנים הקרובות. מדובר במערכות אבטחה, ניהול נתונים, ופתרונות תוכנה שמאפשרים לארגונים לפתח, לאמן ולהפעיל מודלים של בינה מלאכותית בצורה יעילה ובטוחה.
הוא אף מוסיף כי NFX מזהה פוטנציאל הולך וגדל בעולמות הצרכניים של הבינה המלאכותית. "אנחנו חושבים, בניגוד להרבה אחרים, ש-AI ייצור גל חדש של מוצרים לצרכני קצה ולא רק לחברות", הוא אומר. "השקענו לאחרונה בחברה ישראלית שמפתחת חבר וירטואלי מבוסס בינה מלאכותית לקהילות של אנשים, והיא כבר מייצרת הכנסות של מיליוני דולרים. ובכלל, אנחנו מאמינים שעולם הצרכנים עומד בפני קפיצה משמעותית בזכות הטכנולוגיה הזו".
לצד ההשקעות בבינה המלאכותית, הקרן ממשיכה להתעניין גם בתחום הקריפטו, שבו היא פעילה כבר שנים. "בעולם הקריפטו עברנו כמה שלבים", מסביר לוי-וייס. "בהתחלה הערך היחיד שנוצר היה נכס כמו ביטקוין, שמחזיק ערך בפני עצמו. סביבו קמו חברות שאיפשרו לסחור, כמו קוינבייס ואיטורו, ותשתיות טכנולוגיות כמו Fireblocks או Utilla שלנו".
לדבריו, בשנים האחרונות נכנס לתמונה רכיב משמעותי נוסף - הסטייבלקוין, מטבע דיגיטלי הצמוד לדולר. "זה ייצוג וירטואלי של דולר, באפס עלות, במאה אחוז ודאות ובמיידיות", הוא מסביר. "היכולת הזו יצרה מהפכה שקטה: פתאום חברות יכולות לבצע העברות בינלאומיות באופן הרבה יותר מהיר, יעיל וזול".
לוי-וייס מוסיף כי ההבשלה של התחום מביאה גם מוסדות פיננסיים מסורתיים לאמץ טכנולוגיות חדשות. לדבריו, הקרן כבר השקיעה בכמה חברות בתחום, בהן כאמור Utilla ו-Ramp, שפועלות סביב שירותי תשלומים ותשתיות בלוקצ'יין. "השילוב בין עולמות הקריפטו והפינטק רק מתחיל", הוא אומר, "ואנחנו מאמינים שהוא עוד יתרחב משמעותית בשנים הקרובות".
"היזמים הישראלים מתמודדים עם מציאות מורכבת"
במהלך תקופת הגיוס נשאלו בקרן לא פעם על פעילותם בישראל ועל היכולת של יזמים להמשיך לפעול כשברקע מתרחשת מלחמה."קיבלנו המון שאלות על ישראל, על המלחמה, על האם יזמים יכולים באמת להתרכז בלבנות חברות כשהעולם בוער", אומר לוי-וייס.
"אבל ההייטק הישראלי תמיד 'מדלוור'. היזמים נותנים יותר מאמץ, כולם משנסים מותניים וחושבים על התוצאות". לדבריו, אף שהמציאות הביטחונית מאתגרת, מרבית החברות הישראליות שבהן השקיעה הקרן לא נפגעו באופן מהותי. "לא נראה לי שחלק גדול מהחברות נפגע באמת" הוא אומר. "בסך-הכול התעשייה הצליחה להתגבר על זה בסדר, בהנחה שנלך לתקופה יותר רגועה. אין פה בעיה גאו-פוליטית שאי-אפשר להתגבר עליה, זו תעשייה שיודעת להסתגל".
הוא אף מציין כי התכונה הזו של ההייטק הישראלי - להמשיך לפעול תחת לחץ - ניכרת היטב גם בעיני המשקיעים בחו"ל. לדבריו, השילוב בין חדשנות ישראלית לבין פרספקטיבה גלובלית הוא אחד הנכסים המשמעותיים של הקרן. בנוסף, עצם זה שהקרן פעילה גם בישראל וגם בארה"ב מאפשרת גיוון וחיבור בין עולמות.
"יש כאן יכולת להחזיק את שני העולמות, גם משפחה וביטחון וגם ביזנס", הוא אומר. "היזמים הישראלים מתמודדים עם מציאות מורכבת אבל ממשיכים לחשוב קדימה ולבנות. זה חלק מה-DNA של ההייטק המקומי".
"כשמסתכלים על ישראל מבחוץ, רואים תעשייה שלא עוצרת. יש כאן אנשים שממשיכים לעבוד, למצוא פתרונות ולבנות חברות גם כשהמציאות סביבם משתנה, וזה מה שמייחד אותנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
