סערה באחרון הנמלים הממשלתיים: רשות החברות מקדמת פיצול של נמל אשדוד

רשות החברות מקדמת את פיצול נמל אשדוד והוצאת מכרזים על תפעול קבוצות רציפים. אם היוזמה תצא לפועל, הנמל הממשלתי האחרון יתכווץ ואולי אף יימכר לגמרי. היוזמה עשויה להתקל במאבק פוליטי של הנמל יחד עם שרת התחבורה מירי רגב, למרות שמשרד התחבורה הגיב באופן מפתיע שייבחן את היוזמה.

● פרומו לפרויקט המטרו? הקשר בין התקלות ברכבת להנהלה החסרה
● שוב על השולחן: דרישה להכניס נהגים זרים לענף האוטובוסים

מדובר בלא פחות מרעידת אדמה באחרון הנמלים הממשלתיים בישראל. לגלובס נודע שרשות החברות הממשלתיות בראשות רועי כחלון, מקדמת בחינה מקצועית של פיצול הנמל. על הבחינה אמונה סגניתו מעין הראל. מהפרטים שהגיעו לגלובס עולה שמתקיימת בחינה כלכלית, תחרותית ותפעולית של פיצול הנמל למספר רציפים המופעלים בזיכיונות נפרדים, זאת כחלופה להפרטה אחודה של פעילות הנמל כולו או המשך הפעילות במצב הקיים.

 מעין הראל / צילום: רשות החברות

התנגדות פוליטית עזה

עד כה ברשות החברות ובמשרד האוצר קידמו את הפרטת הנמל אל מול התנגדות של שרת התחבורה מירי רגב. הנושא אף הועלה בטיוטת חוק ההסדרים לקראת תקציב 2024 אבל ירד במהירות לנוכח ההתנגדות הפוליטית.

הרפורמה בנמלי הים של ישראל יצאה לדרך בשנת 2005, ובמסגרתה הוחלט להפריט את הנמלים הוותיקים נמל חיפה ונמל אשדוד וכן להקים שני נמלי ים, שמופעלים על ידי חברות פרטיות בסמוך לכל אחד מהנמלים הוותיקים. כך במרוצת השנים הוקמו נמל הדרום סמוך לנמל אשדוד שמופעל על ידי חברת TIL השוויצרית וחברת SIPG הסינית. נמל חיפה נמכר לפני כשנתיים לקבוצת אדאני ההודית וגדות הישראלית.

הנמלים בישראל מופעלים בשיטת ה־Landlord, כלומר המדינה היא הבעלים של תשתית הנמל ומפרסמת מכרזים תחרותיים לזיכיון של כ־25 שנה על התפעול, כשהזכיינים משלמים לה לשם כך. הפרטת נמל חיפה בוצעה על ידי כחלון עצמו כשהיה סגן מנהל רשות החברות, והכתה את הענף בתדהמה עת ההודים היו מוכנים לשלם 3.9 מיליארד שקל, מיליארד שקל יותר מההצעה הבאה אחריה והרבה מעל ציפיות השוק.

מאז, ברשות החברות מנסים לקדם הצלחה דומה בנמל אשדוד, אלא שוועד העובדים בו נחשב לחזק במיוחד בקרב מצביעי ליכוד ובעיקר באשדוד, שם לרגב נרשמה חולשה פוליטית בפריימריז האחרונים בליכוד. מנגד, דירקטוריון הנמל בראשות שאול שניידר ניסה לקדם הנפקה של מניות מיעוט בנמל כחלופה להפרטה. ואולם, ההסתדרות דרשה "חסינות" מפני הפרטה למשך עשור - דרישה שלדירקטוריון בנמל ואפילו לשרים הממונים אין יכולת להבטיח. במכתב ששלח שניידר בחודש יולי האחרון להסתדרות הוא הזהיר שבטווח הארוך התנגדות ההסתדרות עלולה להוביל להפרטה שממנה העובדים חוששים.

בכל אופן, יתכן שהעבודה המקצועית שנעשית כעת תבשיל רק לקראת ממשלה אחרת שתקום לאחר הבחירות הקבועות בשנה הבאה.

הפרטה שווה מיליארדים

בנמל אשדוד ציינו בשנים האחרונות שהמלחמה הוכיחה שמדובר בנכס אסטרטגי למדינה לנוכח פעילותו הערה של חיל הים בסמוך ובתוך הנמל ולכן ראוי שהוא יישאר נמל ממשלתי.

במסגרת העבודה שנבחנת ברשות החברות מדובר על פיצול, כך שחלקו הדרומי של הנמל יישאר בבעלות הממשלה לתקופת זמן מסוימת וחלקו הצפוני יופרט. הפרטתו האחודה של הנמל צפויה להוביל להכנסות של כ־3 מיליארד שקל, על פי הערכות בממשלה, לכיסה של המדינה. עדיין לא ברור אם הפרטה של חלקיו המפוצלים תעלה או תרד מאותו הסכום, אבל מבחינה משקית עשוי להיות לכך יתרון בדמות שיפור התחרות במחוז הדרום וכתוצאה מכך לשיפור היעילות. זאת בדומה להצלחה במחוז חיפה, שם פועלים שלושה נמלים - נמל חיפה, נמל המפרץ ונמל מספנות ישראל, לצד נמלים נוספים המתמחים בתבואות וכימיקלים.

התחרות העזה בחיפה לעומת הסטגנציה בדרום מלחיצה את הממשלה משום שמרבית הסחורות שמיובאות לישראל - מיועדת לאזור המרכז והדרום ששם התחרות עדיין לא חזקה מספיק. לכן, הוספת נמל נוסף באזור שבו נמצאים רציפים 24 ו־25 היום תוכל לסייע להגברת תחרות.

נמל אשדוד כולל כ־1,600 דונם בעוד שהנמל השוויצרי הסמוך לו כולל כ־750 דונם בלבד ויש לעמדת הרשות הרבה שטח שאותו ניתן לחלק. הדבר ידרוש השקעות לבניית רציפי מים עמוקים. ואולם נמלים צריכים גם שטח תפעולי ולוגיסטי ולא רק רציפי ים. התוכנית המתגבשת כוללת שטח עורפי משותף לשני הנמלים והנהלות הנמלים יישבו באותו מבנה.

ברשות נושאים עיניים ל"מודל ברצלונה" שהוצע בעבר לעובדי הנמל, וכולל אפשרות לשימוש בעובדים בפול משותף של שני הנמלים המתחרים, או לשאול את העובדים היכן יעדיפו להמשיך ולהיות מועסקים - האם בנמל המופרט או בממשלתי. יתכן שמודל כזה יהיה קל יותר "לעיכול" בקרב הוועדים.

"מהלכים חסרי היגיון"

במסגרת העבודה מבוצע אפיון של רציף לרבות סוגי מטען עיקריים, קיבולת ומגבלות שונות כדי לבסס אשכולות רציפים שיוכלו להתקיים כנמל בפני עצמו עם כדאיות כלכלית לחברות פרטיות.

ואולם גורמים בענף מצביעים על ההקשר הרחב שבו היוזמה עולה במסגרת עימותים בין רשות החברות ונמל אשדוד. באוגוסט האחרון כתב מנכ"ל נמל אשדוד ניסן לוי לשרת התחבורה מירי רגב כי רשות החברות פועלת להחלשתו הכלכלית של הנמל כדי להביא להפרטתו - "מהלכים חסרי היגיון עסקי שמובילים לקריסת החברה".

לדבריו, בזמן שהחברה שוברת שיא של הכנסות, ושיפרה משמעותית את רמת השירות שלה אף שהיא מתמודדת כחברה ממשלתית מול חמישה נמלי ים פרטיים תחת רגולציה מחמירה, הרשות פועלת נגדה.

לוי ציין כי רשות החברות "פועלת מאז כניסתו לתפקיד של מנהלה החדש, רו"ח רועי כחלון, לבטל את החלטותיו של דירקטוריון חברת נמל אשדוד ואף לאלץ אותו ואת הנהלתה לקבל החלטות משיקולים שאינם עסקיים". כך למשל הרשות דורשת חלוקת דיבידנד בסך של מיליארד שקל, וזאת, מוסיף לוי, "בניגוד לדין תוך הותרת החברה ללא מזומנים כמעט, ואילוצה לגייס חוב למטרה זו… מדובר במהלך חסר כל היגיון עסקי, שעלול לפגוע באיתנותה הפיננסית של החברה".

קודם לכן, החברה התבקשה על ידי הרשות והממונה על השכר לקיים דיון על הוצאות השכר שלה, וזאת לעומת עמדת הדירקטוריון לפיה השכר נקבע בהסכמים קיבוציים. מנגד כאמור, ברשות ובמשרד האוצר טוענים לאורך שנים שהנמל לא עומד בציפיות, שעלויות השכר חונקות אותו, שהוא לא מקדיש מספיק מאמצים לפריקת מטען כללי ואינו מוכן לתחרות.

ממשרד התחבורה נמסר: "היוזמה לא מוכרת לנו, כשנקבל את החומר מרשות החברות נבחן ונשיב".