בין הרצל ליאיר נתניהו: מה התפקיד של המוסדות הלאומיים?

השר מיקי זוהר הכריז על מינוי בנו של ראש הממשלה להנהלת ההסתדרות הציונית, ופרצה סערה רבתי • מהם אותם מוסדות לאומיים, מי נהנה מהכסף שלהם ומאיפה בכלל הוא מגיע? • וגם: על הגורל של הניסיונות לסגור אותם

הרצל בקונגרס הציוני הראשון בבאזל, 1897 / צילום: לשכת העיתונות הממשלתית
הרצל בקונגרס הציוני הראשון בבאזל, 1897 / צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

איש לא יכול היה לעצור את פרץ התשואות בבית הקזינו החגיגי בבאזל ב־29 באוגוסט 1897. במשך כרבע שעה, 208 צירים ומאות צופים פצחו במחיאות כפיים סוערות ובתרועות קולניות נרגשות - וחלקם אף קראו: "יחי המלך!". כשסוף סוף הצליח להתחיל לנאום, ה"מלך", בנימין זאב הרצל, הכריז: "רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי". זו הייתה יריית הפתיחה להקמה של המוסדות שנועדו לממש את החזון הציוני של הקמת בית לאומי לעם היהודי.

128 שנים לאחר מכן, שר התרבות והספורט של המדינה היהודית, עמד על הבמה בבניין מפואר שהוקם על ידי אחד המוסדות הלאומיים האלה - והכריז ברוב טקס על מינוי יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, לחבר בהנהלת ההסתדרות הציונית. בסופו של דבר, ההצבעה על המינוי נדחתה בשבועיים, ובתקשורת עקבו אחר גורלו של "דיל" של מינויים שנסגר בין חלק ממפלגות הקואליציה והאופוזיציה.

כל זה מעלה לא מעט סימני שאלה לגבי טיב הקשר בין הפוליטיקאים הישראלים לבין הכספים שזורמים למוסדות הלאומיים. ואולי אפשר לקחת צעד אחורה ובכלל לתהות איך בשלהי העשור השמיני של הבית הלאומי היהודי, הוא עדיין צריך מוסדות עולמיים שידאגו לו.

הקונגרס הציוני העולמי

שנת הקמה: 1897

מטרת ההקמה: קידום תוכניתו של בנימין זאב הרצל להקים מדינה יהודית ולבסס את פעילותה של התנועה הציונית.

מה הוא עושה כיום? הגוף העליון של ההסתדרות הציונית העולמית והרשות המחוקקת העליונה שלה, שמתכנס כל חמש שנים. הקונגרס מתווה את מדיניות ההסתדרות הציונית (לרבות המדיניות הכספית); הקונגרס בוחר במוסדות ההסתדרות הציונית ובבעלי תפקידים בכירים בהם; דן בדוחות של ההנהלה הציונית ושל מוסדות ההסתדרות הציונית; דן בוועדותיו ובמליאתו בהצעות החלטה המוגשות לקונגרס על ידי חברי הוועד הפועל הציוני, חברי ההנהלה הציונית והפדרציות הציוניות.

מה התקציב שלו? כ־5 מיליארד שקלים (1.5 מיליארד דולר).

מאיפה הכסף? העברות מהגופים המנוהלים, הכנסות נכסים ששוויים מוערך בכ־30 מיליארד דולר ותרומות.

מי החברים? 534 צירים, לפי החלוקה הבאה: ישראל 38% (203 צירים), ארה"ב 29% (155 צירים) ויתר ארצות התפוצה 33% (176). מינוי הנציגים מישראל מתבצע לפי חלקן היחסי של "המפלגות הפוליטיות הציונית", כך שכל מפלגה זכאית לבחור צירים לפי אותו אחוז מהקולות שהיא קיבלה בבחירות. כיום לליכוד יש 31% מהצירים (63 מתוך 203), ליש עתיד 23% (47 צירים), לציונות הדתית 13% (27), ש"ס 11% (22), כחול לבן 8% (16), ישראל ביתנו 6% (12) והעבודה ותקווה חדשה 4% (8) כל אחת.

ההסתדרות הציונית

שנת הקמה: 1897

מטרת ההקמה: ארגון גג לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם.

מה היא עושה כיום? עידוד עלייה, העמקת הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות וחינוך ציוני ויהודי בתפוצות.

מה התקציב שלה? 104 מיליון שקל (32 מיליון דולר, נכון ל־2020 (השנה האחרונה שבה פורסם הנתון).

מאיפה הכסף? קק"ל, ממשלת ישראל, הכנסות ממוזיאון הרצל והארכיון הציוני, דמי שכירות מבניין הסוכנות היהודית בתל אביב (קפלן 17).

מי החברים? הנהגת ההסתדרות הציונית נבחרת על ידי צירי הקונגרס הציוני. היות שכאמור, צירי הקונגרס הם בחלקם מינויים מפלגתיים, חברי הנהגת ההסתדרות הציונית ישנם מינויים של אישים מפלגתיים. כך, יו"ר ההסתדרות הוא יעקב חגואל, יו"ר הליכוד העולמי. בין חברי ההנהגה ניתן למצוא גם את יעקב (ינקי) דרעי מסיעת ש"ס - בנו של יו"ר הסיעה ח"כ אריה דרעי. גם סיעות האופוזיציה שלחו נציגים להנהגה, ואפשר למצוא שם, בין היתר, חברים מסיעות יש עתיד־מרצ, כחול לבן והעבודה.

הסוכנות היהודית

שנת הקמה: 1929

מטרת ההקמה: ניהול המדינה שבדרך.

מה היא עושה כיום? מקדמת עלייה כערך ליבה; מעמיקה את החיבורים בעם היהודי; מחזקת את החוסן והביטחון בקהילות העולם; ומעודדת מעורבות של כל יהודי בישראל. הסוכנות מסייעת בעידוד עלייה (הביאה לעלייתם של 3 מיליון איש עד היום) ומפעילה תוכניות כמו נתיב (הכנה לגיור וקורס גיור), בבית ביחד (מתנדבים המסייעים בליווי עולים חדשים), פותחים עתיד (ליווי ילדים ומשפחות מהפריפריה החברתית־גיאוגרפית) ועוד.

מה התקציב שלה? כ־400 מיליון דולר נכון ל־2024 (לא כולל תקציב של יותר מ־100 מיליון דולר של תוכנית Guiding Star).

מאיפה הכסף? בעיקר ממתן שירותים (כולל לממשלות ישראל וארה"ב) ולאחר מכן מתרומות (כולל קק"ל וקרן היסוד).

מי החברים? הנהגה בכירה: אלוף (מיל') דורון אלמוג (יו"ר), יהודה סטון, מארק וילף וירון שביט. בעבר גם יצחק (בוז'י) הרצוג כיהן בתפקיד. חבר הנאמנים מגיע מהגופים השותפים (קרן היסוד, ההסתדרות הציונית והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה).

איך אחרי 77 שנות עצמאות, המוסדות הלאומיים עדיין מחזיקים מעמד? 

כשמדינת ישראל נמצאת בשנתה ה־78, קיומם של "מוסדות לאומיים" בינלאומיים שמחזיקים עבורה בנכסים רבי משמעות - הוא מאוד לא טריוויאלי. בעיקר כשחלק מהמוסדות האלה זכו במשך שנים רבות לביקורת חריפה על התנהלות בעייתית, חוסר שקיפות והוצאות כספים מיותרות.

אחת לאיזה זמן מוגבל צץ רעיון לסגור את אי אילו מוסדות, או להלאים אותם. איך זה נגמר בסוף - כולם יודעים.

לפיד נגד נתניהו

בעשורים האחרונים קק"ל הייתה על הכוונת של מספר גורמים. ב־2006 עלתה הצעה בכנסת לשנות את סעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל ולבטל את הזיקה בין ישראל לקק"ל. אלא שהצעת החוק לא קודמה, והחיבור בין המדינה לקק"ל נשאר.

כעבור מספר שנים, קק"ל עלתה שוב על המוקד. זה היה ב־2015, כשיאיר לפיד, שעד לא מזמן כיהן כשר אוצר בממשלת נתניהו, הביע עניין בהלאמת קק"ל, כדי שהכספים מהנכסים שלה יגיעו ישירות לקופת המדינה. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא התלהב, בלשון המעטה, וההצעה נפלה. זה בהחלט לא שיפר את היחסים הממילא מתוחים בין השניים.

הייעוץ המשפטי מקשה

גם החטיבה להתיישבות ידעה לשרוד טלטלות. ב־2015 המשנה ליועמ"ש דאז דינה זילבר המליצה להסיר את הסעיף של החטיבה מספר התקציב.

היא נימקה זאת מטעמים של היעדר פיקוח על העברות הכספים אליה ובגלל העדפת יתר של יישובים מעבר לקו הירוק, ובנוסף הסבירה שמדובר בביצוע תפקידים שבליבת העשייה השלטונית ולפיכך אין על הממשלה להעביר את הסמכויות לגוף שאינו ממשלתי. לטענת היו"ר דאז דני קריצ'מן, המלצתה של זילבר הייתה "חיסול החטיבה".

במקום זאת, באותה שנה הממשלה העבירה חקיקה שתאפשר לה לעבוד דרך החטיבה להתיישבות. ב־2016 התקבלה החלטת ממשלה 1998, שאכן הוציאה את החטיבה מבסיס התקציב, ובמקום זאת ביצעה את ההתקשרות עם החטיבה על בסיס הסכמים.

ההחלטה גם הטילה חובה על עובדי החטיבה לפעול לפי חוק חופש המידע, למרות שלא מדובר בגוף ציבורי. עם זאת, היא זוכה לביקורת שהיא עדיין לא פועלת בשקיפות מספקת.

ומה לגבי הסוכנות היהודית? למרות שמדיי פעם היה ניתן למצוא טור דעה שקורא לסגירת הסוכנות, בפועל קשה למצוא יוזמה פוליטית מהשנים האחרונות לעשות כן. לא רק זאת: כשרוסיה איימה לסגור את משרדי הסוכנות בשטחה ב־2022, ראש הממשלה דאז יאיר לפיד קיים כינוס חירום של הממשלה כדי למנוע את הצעד. הצעד, כידוע, נמנע.

הקרן הקיימת לישראל

שנת הקמה: 1901

מטרת ההקמה: איסוף כספי יהודים ברחבי העולם כדי לרכוש קרקעות למען התיישבות יהודית בארץ ישראל.

מה היא עושה כיום? קק"ל היא בעלים של כ־12% מהקרקעות בשטחי המדינה, שמשווקים על ידי רשות מקרקעי ישראל. הקרן מטפלת בכ־21 מיליון דונם, הכוללים 920 אלף דונם יער ו־400 אלף דונם חורשי טבעי. עבודת הקרן מתרכזת בשמירת הסביבה והאיכות שלה. זה כולל ייעור ומי שופכין מטוהרים. קק"ל גם פעילה, בין היתר, בפארקים לאומיים, חינוך לא פורמלי ומחקר אקולוגי.

מה התקציב שלה? מסגרת התקציב השוטף שלה המאושר לשנים 2024־2025 הוא מעל 3 מיליארד שקלים (לשנתיים).

מאיפה הכסף? ההכנסות הן ברובן מהקרקעות שהיא מחזיקה ורמ"י משווקת, אבל לא רק. יש גם הכנסות מתרומות והשקעות (כולל תכנית של 6 מיליארד שקל של הממשלה הנוכחית למחקר לשנים 2023־2027) ופעילות חינוכית.

מי החברים? הדירקטורים הם נציגי ההסתדרות הציוני העולמי או ארגונים ציוניים אחרים הרשומים כחברי החברה. הם נבחרים לייצג את הארגונים הציונים השונים (כמו הדסה, מכבי ארה"ב, ויצו). גם כאן, היות שחברי ההנהלה נבחרים על ידי ההתסדרות הציונית, פעמים רבות מדובר במינויים של נציגי סיעות. כך, היו"ר הנוכחי של קק"ל, יפעת עובדיה־לוסקי, שימשה בעבר מנכ"לית הליכוד העולמי.

בדירקטוריון קק"ל ניתן ייצוג גם למדינה - לרוב באמצעות נציגי מפלגת השלטון. כל אלה אינם מעניקים למדינה את היכולת למנות ישירות את יו"ר קק"ל אך יש להם השפעות על המינויים. עם זאת, חברות בקק"ל מתבססת בעיקר על חברות בהסתדרות הציונית העולמית. כך, גם בתוך הארגון עצמו קיימים מינויים פוליטיים ומפלגתיים.

החטיבה להתיישבות

שנת הקמה: 1971

מטרת ההקמה: פיתוח ההתיישבות שמעבר לקו הירוק (בהתבסס על ניסיונה של המחלקה להתיישבות בהסתדרות הציונית, אליה שייכת גם החטיבה).

מה היא עושה כיום? מטפלת בשטחים בהיקף של 10.2 מיליון דונם, ובאופן רשמי מסייעת לפתח ולהקים יישובים יהודיים בשלושה מרחבים: בצפון (בגולן ובגליל), בדרום (בנגב, בערבה, בדרום הר חברון ובלכיש) ובמרכז (באזור ים המלח, בקעת הירדן, מטה בנימין, גוש עציון ושומרון).

החטיבה להתיישבות מתמקדת בתכנון וסיוע חברתי וקהילתי; תכנון יישובים והקמתם; שמירה על קרקעות המדינה; פיתוח ענפי ייצור; אזורים יצרניים ומוסדות מעודדי קליטה ותעסוקה; תכנון אזורי והכנת תוכניות מתאר; סיוע למחקר ופיתוח חקלאי אזורי ולמערכות תומכות כלכליות.

מה התקציב שלה? כחצי מיליארד שקלים (בפועל).

מאיפה הכסף? תקציב המדינה.

מי החברים? החטיבה היא חלק מההסתדרות הציונית, והיו"ר ממונה לפי הסכמים במוסדות הלאומיים. כיום משמש בתפקיד גאל גרינוולד.