אחד הגורמים שהטו את הכף בעבור בריטים רבים במשאל־העם שהתקיים לפני כעשור על הפרישה מהאיחוד האירופי היה ביטול תשלום המיליארדים השנתי של הממלכה המאוחדת לבריסל. נייג'ל פאראג' ובוריס ג'ונסון הסתובבו ברחבי הממלכה עם אוטובוסים שעליהם נכתב בגדול "350 מיליון ליש"ט" - הסכום שנטען כי לונדון משלמת לאיחוד מדי שבוע. הסכום היה מופרך, ובריטניה השיגה החזר כספי משמעותי מדי שנה, אבל בשורה התחתונה הבריטים העבירו בערך כעשרה מיליארד אירו מדי שנה לאיחוד האירופי. ההבטחה להוציא את הכסף על מערכות הרווחה והבריאות במקום זאת שיכנעה את הבריטים להצביע בעד הפרישה ברוב קטן.
● בצל התוקפנות הטורקית: יוון מאיצה את המגעים לסגירת עסקת הענק עם משרד הביטחון הישראלי
● הצעד של ארדואן נגד ישראל: איסור משלוחי מוצרים עם כיתוב בעברית
כעת, אחרי שהבריטים השלימו בהצלחה את ה"ברקזיט", שוב תופס את הכותרות בבריטניה תשלום שנתי מבוקש לאיחוד האירופי. הפעם, מדובר בדמי השתתפות שמבקשת בריסל, במטרה לאפשר לחברות בריטיות להצטרף לבום הביטחוני שעוברת היבשת ולקבל גישה לקרן רכש ביטחונית, בהיקף התחלתי של 150 מיליארד אירו. הקרן נועדה לבנות במהירות את יכולות ההגנה וההתקפה של אירופה מול רוסיה. השבוע הודיעה בריסל כי היא דורשת כ־6 מיליארד אירו עבור השתתפות חברות בריטיות, בהן BAE ואחרות, במכרזי ההגנה הכלל־אירופיים שהקרן תממן בשנים הקרובות.
בעוד ממשלת הלייבור הנוכחית הודיעה על "התחלה מחדש" של היחסים עם האיחוד האירופי והשאיפה לנהל איתו קשרי סחר וביטחון הדוקים, הסכום שהציעה בריסל נשמע גבוה מדי לבריטים בשלב זה. דיפלומטים אירופיים אמרו כי זו "רק הצעת הפתיחה", אבל הבריטים כבר הודיעו כי הם דוחים אותה, והיחסים שאותחלו שוב חווים דינמיקה של חיכוך ואי־הסכמה.
הקרן שמעוררת מחלוקת באירופה
במרכז החיכוכים בין הצדדים ניצבת קרן הגנה של האיחוד האירופי בשם SAFE (Security Action for Europe) - מהלך לגיוס 150 מיליארד אירו על ידי כל חברות הארגון שיחולקו למימון פרויקטים ביטחוניים בתחום הסייבר, ההגנה האווירית, התקשורת והגנה על גבולות, שהן חלק מ"נקודות תורפה" אירופיות. דו"ח שכתב מריו דראגי הציב את הסכום הדרוש לאיחוד לטובת מטרות ביטחון על 800 מיליארד אירו מדי שנה. הקרן הזו נחשבת כצעד ראשון בדרך לשם.
בשנה האחרונה, התגלעו עימותים רבים בתוך האיחוד על הכללים שבהם יחולקו ההלוואות מתוך הקרן. צרפת, שמעוניינת מאוד לקדם את תעשיית הנשק המקומית שלה, דרשה כי 100% ממנה יוקצה לחברות אירופיות או לכאלו הפועלות באיגוד הסחר החופשי האירופי (שוויץ, נורבגיה ועוד), יחד עם אוקראינה. גרמניה, שמעוניינת להתחמש במהירות וביעילות ואינה מהססת לרכוש נשק אמריקאי או ישראלי, דחפה בכיוון ההפוך.
בסופו של הדבר הוחלט כי רק 35% מכספי הקרן יוכלו להיות מוקצים לחברות ביטחונית במדינות זרות לאיחוד האירופי - כל עוד ייחתם אתן הסכם בילטרלי. כך ארה"ב, ישראל וטורקיה יצטרכו לשאת ולתת עם בריסל על השתתפות בפרויקטים שמממנת הקרן, ולקבל גישה לקצת יותר משליש מהכספים בה.
כעת, כדי לסמל את הקשרים הביטחוניים הקרובים, הציעה הנציבות האירופית לבריטניה "תנאים מועדפים": גישה ל־50% מהפרויקטים בקרן תמורת תשלום שנתי של שישה מיליארד ליש"ט. "זו ההצעה ההתחלתית שלנו, בין ארבעה לשישה מיליארד תמורת מחצית מהיקף המימון של הקרן", אמר גורם אירופי ל"טלגרף" הבריטי. שילוב בריטניה בפרויקטים המשותפים היא גם אינטרס אירופי, במיוחד על רקע שיתוף הפעולה הקרוב בין שבדיה לבריטניה בתחום הייצור, והובלתן של חברות ביטחוניות בריטיות בתחומים שונים.
סטארמר במבחן ראשון מול בריסל
הדינמיקה של החברות בקרן החדשה מזכירה את דפוס ההשתתפות בתוכנית "הורייזן" למחקר ופיתוח ושיתוף פעולה מדעי. בדומה לפרויקט זה, גם כאן בריטניה אמורה לשלם את הסכום, מתוך הנחה שהחברות הביטחוניות שלה ייהנו מהכנסות בשווי דומה לזה שהיא תוציא. עם זאת, קשה מאוד להעריך עד כמה אכן תיהנה התעשייה הביטחונית הבריטית מהקרן הנוכחית ואם היא לא תפסיד כתוצאה מתשלום "דמי הכניסה" לפרויקט. "אנחנו נסכים רק על תנאים שיסייעו בסופו של דבר לתעשייה שלנו ולכלכלה הבריטית" אמר מקור בדאונינג 10 לתקשורת הבריטית.
בניגוד לתוכנית "הורייזן", במקרה הזה הגופים הישראלים לא ניצבים בראש הרשימה. נכון לעכשיו, אין דיווחים על מגעים בין בריסל לבין ישראל בנוגע לחתימה על הסכם בילטרלי שיאפשר לחברות ישראליות גישה לכספי הקרן, או על הסכום שישראל תידרש לשלם בעבור כך. מקורות ביטחוניים אמרו ל"גלובס" כי הדבר משקף את התחרות ההולכת וגוברת לתעשיות הביטחוניות הישראליות מצד מתחרות ביטחוניות אירופיות, וכן על ידי מתחרות מחוץ לאיחוד. דרום קוריאה וטורקיה כבר הודיעו על כוונתן לחתום על הסכמים כאלה, כמו גם ארה"ב וקנדה.
מהצד הבריטי, ראש הממשלה קיר סטארמר - שהציב את האתחול מחדש של יחסים עם האיחוד - ייאלץ כעת לנסות ולמכור לציבור תשלום כלשהו בעבור הזכאות לכספי הקרן. אם אכן יעשה כן, זו תהיה הפעם הראשונה שבה בריטניה תידרש לשלם לבריסל מאז ה"ברקזיט". ובמצב העניינים הנוכחי, שבו מיליארדים מגולחים מהתקציב ושירותים סוציאליים נחתכים כדי לנסות ולצמצמם את הגירעון, זו צפויה להיות מלאכה קשה במיוחד.
"הם דורשים תשלום לא הגיוני"
מהצד האירופי, קיים רצון אמיתי לוודא שכספי הקרן יופנו להוצאה ביטחונית רלוונטית ויעילה - ולא ישמשו רק למימון עקיף של מערכות נשק צרפתיות ואיטלקיות אשר יעילותן שנויה במחלוקת. מגמה זו עשויה לדחוף את בריסל לחפש פשרה עם לונדון.
"שום דבר לא הוסכם עד כה, והשיחות מתנהלות", הודיעה בלקוניות לשכת ראש הממשלה הבריטי בתגובה לדרישת התשלום. מקור במשרד הוסיף בשיחה עם בלומברג: "הסכום המבוקש אינו הגיוני - הוא גבוה בהרבה ממה שציפינו". הבריטים מאשימים בעיקר את הצרפתים בהקשחת התנאים נגדם, ממניעים עצמאיים. אי השתתפות של בריטניה, הוסיף המקור, "תשלח מסר של חולשה לרוסיה".
בבריסל מצביעים על כך שתשובה שלילית מבריטניה עלולה לגרום לממלכה להחמיץ את הבום הביטחוני האירופי, עליו היא בונה כדי לחדש את הצמיחה הכלכלית בממלכה. יש גם מי שטרחו להזכיר כי לו היתה בריטניה נשארת חלק מהגוש האירופי, התשלום הזה היה נחסך ממנה. בינתיים, המשא ומתן בין הצדדים נמשך, וההכרעה צפויה להתקבל עד סוף החודש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.