להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי
תקציר הבדיקה:
הטענה: יואב קיש ביטל את הרפורמה לקידום לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד
מה לא נכון: התוכנית לא בוטלה, והיא עדיין פועלת גם בימים אלה. השינוי שבוצע הוא העברת התוכנית מתוכנית חובה לתוכנית בחירה. גם השינוי הזה נעשה בתקופת בנט־לפיד, לפני שקיש נכנס לתפקידו
הציון: לא נכון
שיעור התלמידים הזכאים לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד (יח"ל) הולך ויורד. מי אשם בזה? לנפתלי בנט, לשעבר ראש הממשלה ושר החינוך, הייתה תשובה: "יואב קיש נכנס לתפקיד שר החינוך וביטל את הרפורמה שלי במתמטיקה שהצליחה כל כך ושינתה לטובה את חייהם של רבבות ילדים בישראל". קיש, מנגד, הכחיש זאת מכל וכל: "לא ביטלתי אף רפורמה במתמטיקה", קבע. מי צודק?
● המשרוקית | דיכטר דיבר על הוזלת הירקות. הרגשתם אותה? זה לא במקרה
● המשרוקית | האם האלופים שהודחו ייפגעו כלכלית?
הרפורמה המדוברת היא תוכנית מ־2015 בשם "לתת חמש" שקידם שר החינוך דאז נפתלי בנט. מטרת התוכנית הייתה להכפיל עד 2018 את מספר התלמידים הזכאים לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה. זאת באמצעות שורה של צעדים, ביניהם פתיחת מגמות 5 יח"ל בכל תיכון, הוספת שעות הוראה, מניעת נשירה באמצעות התמקדות פרטנית בכל תלמיד, תגבור לימודי קיץ ושיפור איכות ההוראה.
במהלך השנים הבאות ניתן לתוכנית תקציב, ולפי משרד האוצר, בשנת הלימודים שהתחילה בספטמבר 2021 (שנת הלימודים תשפ"ב) היא תוקצבה ב־20 מיליון שקל.
בשלב הזה חשוב לעצור כדי להכיר את המושג גפ"ן - גמישות ניהולית פדגוגית. מדובר בהחלטה שקיבלה ממשלת בנט־לפיד באוגוסט 2021 להגביר אתת הגמישות הניהולית של מנהלי בתי הספר, באמצעות העברת ניהול של חלק מתקציבי החינוך לידי בתי הספר עצמם והרשויות המקומיות. באמצעות התקציבים הללו, בתי הספר יוכלו לבחור בעצמם מה לרכוש מתוך סל של שירותים חינוכיים.
למה זה חשוב? כי לפי משרד החינוך, באותה החלטה שקיבלה הממשלה בראשות בנט באוגוסט 2021, נקבע איגום תקציבים של תוכניות חינוך רבות והעברתם לניהול ישיר של מנהלי בית הספר. "בהמשך להחלטה זו", אמר לנו משרד החינוך, בשנת הלימודים תשפ"ג (שהחלה בספטמבר 2022), "עבר תקצוב התוכנית 'לתת חמש' למסגרת הגמישות הפדגוגית־ניהולית (גפ"ן). תקציב תוכניות ההגבר שפעלו עד אז בתקצוב המשרד, ובהן 'לתת חמש', אוגם במודל זה ומועבר לבתי הספר כסל תלמיד דיפרנציאלי".
המשרד ממשיך ומסביר: "למנהלי בתי הספר ניתנה אוטונומיה בבחירת תוכניות ממאגר גפ"ן - ובהן תוכניות לעידוד מצוינות במתמטיקה ברמת 5 יחידות - והם רשאים להשתמש בתקציב שברשותם להפעלת תגבור בלימודי המתמטיקה בהתאם לצורכי התלמידים".
כלומר, במקום שהתוכנית תחייב את כל בתי הספר, היא הפכה להיות אופציונלית עבורם. אז מה עשה יואב קיש בעניין מאז שהחל לכהן כשר החינוך? כלום. במשרד החינוך אמרו לנו כי "המדיניות נמשכת במתכונתה מאז, ללא שינוי בתקופת השר הנוכחי", וגם במשרד האוצר ציינו בפנינו כי השינוי מסתכם בהעברת התקצוב למסגרת גפ"ן - שינוי שבכלל נעשה בתקופת בנט-לפיד, כאמור.
השורה התחתונה: דברי בנט לא נכונים. יואב קיש לא ביטל את התוכנית להגברת לימודי מתמטיקה. השינוי שבוצע הסתכם בהעברת התוכנית מתוכנית חובה לתוכנית בחירה, אך גם זה בוצע תחת ממשלת בנט־לפיד, בטרם קיש נכנס לתפקידו.
מטעם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לא נמסרה תגובה.
תחקיר: עדין קליין
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: נפתלי בנט
מפלגה: בנט 2026
פלטפורמה: X
ציטוט: "יואב קיש נכנס לתפקיד שר החינוך וביטל את הרפורמה שלי במתמטיקה"
תאריך: 28.10.2025
ציון: לא נכון
ב-28 לאוקטובר פרסם משרד החינוך נתוני "התמונה החינוכית הרחבה - תשפ"ד", שבהם ניתן לראות ירידה בשיעור הזכאים לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה בשנת תשפ"ד. נפתלי בנט, רה"מ ושר החינוך לשעבר, צייץ והאשים את שר החינוך הנוכחי יואב קיש בירידה, והוסיף כתבה כ'הוכחה': כואב לי הלב על הילדים שלנו שישלמו את מחיר נזקי הפוליטיקאים. יואב קיש נכנס לתפקיד שר החינוך וביטל את הרפורמה שלי במתמטיקה שהצליחה כל כך ושינתה לטובה את חייהם של רבבות ילדים בישראל!" האם בנט צודק?
ב-2015, כשבנט היה שר החינוך, הוא קידם רפורמה חינוכית בשם "לתת חמש", שמטרתה הייתה להכפיל עד 2018 את מספר התלמידים הזכאים לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה. זאת באמצעות פתיחת מגמות 5 יח"ל בכל תיכון, מניעת נשירה באמצעות התמקדות פרטנית בכל תלמיד, תגבור לימודי קיץ ושעות הוראה נוספות, וכו'. בתחקיר קודם של "המשרוקית" הראינו שעד 2018 הגיעו ליעד שנקבע - 18 אלף תלמידים - אך זה לא באמת היה כפול הכמות מ-2015, אלא עלייה של כ-60%.
מה מראה הדוח של משרד החינוך? בשנת הלימודים תשפ"ד נרשמה ירידה קלה בשיעור הזכאים: בתשפ"ג עמד השיעור על 16.2%, ובתשפ"ד ירד ל-16%. גם שנה קודם, בתשפ"ג נרשמה ירידה, לאחר שבתשפ"ב היה 17.3%. לפני כן נראתה עלייה מתמשכת בשנים האחרונות. בנט, בצייצו מנסה לייחס את ירידה לקיש בטענה שקיש ביטל את רפורמת "לתת חמש". שנת הלימודים האחרונה המלאה של ממשלת בנט-לפיד הייתה תשפ"ב - שנה עם שיא הזכאות- ולכן לכאורה יש אמת בטענתו. אבל האם זו התמונה המלאה?
בתגובה לציוץ של בנט צייץ קיש: "לא ביטלתי אף רפורמה במתמטיקה. בממשלה שלך העברתם את התכנית לתגבור 5 יחידות מתמטיקה על תקציביה לבחירת המנהלים דרך מערכת הגפ"ן". אז מי מהם צודק?
לפי משרד האוצר: "שנת הלימודים תשפ״ב תוקצבה לתכנית לתת 5 פי 2 בהיקף של 20 מלש"ח. בתשפ״ג עבר תקצוב התכנית למסגרת הגפ"ן".
משרד החינוך הרחיב: "בשנת הלימודים תשפ״ב תוקצבה תכנית "לתת חמש" (מתמטיקה) באופן נפרד על ידי משרד החינוך, בתקציב של כ־20 מיליון ש"ח. באותה שנה קיבלה השרה יפעת שאשא ביטון החלטת ממשלה מספר 226 בממשלת בנט-לפיד, אשר קבעה את איגום התקציבים של תכניות חינוכיות רבות והעברתם לניהול ישיר של מנהלי בתי הספר.
"בהמשך להחלטה זו, בשנת הלימודים תשפ״ג עבר תקצוב התכנית "לתת חמש" למסגרת הגמישות הפדגוגית־ניהולית (גפ״ן). תקציב תכניות ההגבר שפעלו עד אז בתקצוב המשרד, ובהן "לתת חמש", אוגם במודל זה ומועבר לבתי הספר כסל תלמיד דיפרנציאלי. המדיניות נמשכת במתכונתה מאז, ללא שינוי בתקופת השר הנוכחי.
"למנהלי בתי הספר ניתנה אוטונומיה בבחירת תכניות ממאגר גפ״ן - ובהן תכניות לעידוד מצוינות במתמטיקה ברמת 5 יחידות - והם רשאים להשתמש בתקציב שברשותם להפעלת תגבור בלימודי המתמטיקה בהתאם לצורכי התלמידים.
"המהלך לווה בתוספת תקציבית משמעותית למערכת החינוך, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שהרחיבה את הגמישות הניהולית ואת שיקול הדעת של מנהלי בתי הספר. במקביל, מוביל שר החינוך יואב קיש מהלך רחב היקף לחיזוק תחומי המתמטיקה והמדעים במסגרת תכנית "ישראל ריאלית" - מהפכה לאומית לחינוך מדעי הכוללת תוספת שעות לימוד, פתיחת מגמות הייטק ובינה מלאכותית בפריפריה, השקעה בהכשרת מורים ושדרוג תשתיות הוראה, בהיקף כולל של למעלה ממיליארד ש"ח עד 2028.
"יעד התכנית ברור: להחזיר את ישראל לעשירייה הראשונה בעולם בחינוך המדעי בתוך חמש שנים".
אלי הורביץ, מנהל קרן טראמפ מסביר: המשאבים של "לתת חמש" לרוב נשמרו. כשהוקם הגפ"ן, תכניות רבות שהמשאבים שלהם נוהלו ריכוזית עברו לגפ"ן לשיקול דעת של מנהלי בתי הספר. כבר בזמנו נאמר שתוספת שעות התגבור של חמש יחידות גם היא הועברה לגפ"ן".
המשמעות: ממשלת בנט-לפיד השקיעה בתחילתה ברפורמת בנט, אך לאחר מכן על ידי החלטת ממשלה שינתה את מבנה התקצוב באופן שגרמה לשינויים ברפורמת בנט. העברת התקציב לגפ"ן אינה מבטלת את המשאבים ל-5 יח"ל מתמטיקה, אלא מעבירה את האחריות לבתי הספר עצמם ומאפשרת גמישות רבה יותר בשימוש בתקציב.
משרד החינוך מסר: "שיעור הזכאים ל־5 יחידות מתמטיקה בתשפ״ד עמד על 16%, והוא נמצא בתוך טווח היעד שקבע המשרד - בין 16% ל-17%. בצל מצב ביטחוני חסר תקדים שמרה מערכת החינוך על רציפות לימודית ועל יציבות בהישגים".
לסיכום, הירידה בזכאות ל-5 יח"ל מתמטיקה אינו נובע מביטול רפורמת "לתת חמש" על ידי הממשלה הנוכחית. היה החלטת ממשלה תחת ממשלת בנט-לפיד שהעבירה את תקציב "לתת חמש" למאגר הגפ"ן הנותן לבתי ספר לנהל את המשאבים בעצמם. לכן, דבריו של בנט לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.