המאהב דרש מאישה ובעלה להשיב לו מיליוני שקלים. מה קבע בית המשפט?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

פעם אחר פעם נאלצים בתי המשפט לדון בשאלה, האם כספים שהועברו בין בני משפחה, או בין אנשים המנהלים מערכת יחסים, מהווים מתנה או הלוואה, מאחר שבניגוד להלוואות ממוסדות פיננסיים, מאנשים זרים או במסגרת מערכת יחסים עסקית, בני משפחה ובני זוג נוטים להעביר בינהם כספים מתוך אמון הדדי, ובמרבית המקרים אינם חותמים על הסכם מסודר המפרט את תנאי ההעברה ואת מועד ההחזר.

● האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?
● בדיקת האבהות חשפה: הילד אינו ילדם הביולוגי של שני ההורים

הפסיקה קבעה כללים מנחים להבחנה בין מתנה להלוואה בהתאם לציפיות האדם הסביר. כאשר הורה מעביר כספים לילדו, קיימת הנחה כי מדובר במתנה שנועדה לסייע לילד, אלא אם ההורה הבהיר במעמד ההעברה שמדובר בהלוואה. לעומת זאת, כאשר אח מעביר כספים לאחיו, ההנחה היא שמדובר בהלוואה, אלא אם יוכח אחרת. כאשר מדובר בבני זוג, ההכרעה מורכבת יותר, ותלויה בנסיבות הספציפיות, לרבות טיב הקשר, משכו והפערים הכלכליים בין הצדדים.

לאחרונה דן בית משפט בתביעה חריגה, במסגרתה אדם תבע, לא רק את בת זוגו לשעבר, אלא גם את בעלה, בדרישה להשיב לו כספים שהעביר להם לאורך השנים בהם ניהל עימה רומן. על פי כתב התביעה, החל משנת 2014 התובע נתן לנתבעת הלוואה עסקית בסך מצטבר של למעלה משני מיליון ש"ח, בריבית חודשית של אחוז אחד. חלק מהסכומים הופקדו, לבקשת הנתבעת, לחשבון הבנק של בעלה. לטענת התובע, הנתבעת הבטיחה לו שתשיב את ההלוואה מתוך כספי פיצויים שעתידים להתקבל לידיה במסגרת תביעת נזיקין, ולאחר שתסדיר לטענתה תיקי הוצאה לפועל הפתוחים נגדה. כאשר פנה אליה בשנת 2019 בדרישה להחזר ההלוואה, דחתה אותו הנתבעת, ואף איימה עליו.

הנתבעת, מצידה, טענה כי הכספים שהועברו אליה אינם הלוואות, אלא מתנות שניתנו לה על רקע מערכת היחסים הרומנטית שניהלה עם התובע במשך מספר שנים, על שהם נשואים לאחרים. לדבריה, התובע העניק לה לא רק כספים, אלא גם תכשיטים ובגדים יוקרתיים.

מערכת יחסים רומנטית לא שוללת את קיומה של מערכת יחסים עסקית

למרות שהנתבעת לא הציגה תמונות או מסמכים לביסוס טענותיה, בית המשפט קיבל את גרסתה לגבי ניהול מערכת יחסים רומנטית עם התובע. כמו כן קיבל בית המשפט את הטענה שבמסגרת הרומן שניהלו, המאהב רכש עבורה מתנות יקרות ערך. למעשה דווקא עצם רכישת פריטים אישיים ואינטימיים כגון תכשיטים ושמלות בסכומים גבוהים, נתפסה על ידי בית המשפט כאינדיקציה לקשר אישי ולא עסקי, במיוחד לאור הודאת התובע, כי הסתיר את העברת הכספים מאשתו במשך חמש שנים. בהתאם לכך, שווי המתנות קוזז מסכום התביעה.

עם זאת, ציין השופט כי עצם קיומה של מערכת יחסים רומנטית אינה שוללת את האפשרות כי במקביל אליה תתקיים בין אותם צדדים גם מערכת יחסים עסקית. המאהב הציג בפני בית המשפט מסמך התחייבות עליו חתמה הנתבעת, בו התחייבה להחזיר את הכספים בצירוף ריבית, וכן הקלטות שיחות, בהן הודתה הנתבעת בחובה והציעה דרכים לפרוע את החוב. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי כתב ההתחייבות בוטל כדין.

בשלב זה בחן בית המשפט האם גם לבעלה של הנתבעת קיימת חובת השבה כלפי המאהב ביחס לכספים שהופקדו בחשבונו, אף שלא היה מעורב בהעברה, ולא התחייב להשיבם. בית המשפט ענה על השאלה בחיוב, מאחר שלא קיבל את גרסת הבעל, לפיה לא הסתכל בחשבון במשך שנים, ולא היה מודע לעובדה שצמחו בחשבונו משום מקום 800,000 ₪.

בסופו של יום בית המשפט חייב את האישה ובעלה לשלם למאהב 2.8 מיליון ₪ בתוספת ריבית, כשלכספים שהופקדו בחשבון האישה נוספה גם ריבית בהתאם לתנאי כתב ההתחייבות, וכן במאה אלף שקלים נוספים עבור הוצאות משפט.