סבא"א מזהירים: שכבת ההגנה בצ'רנוביל כבר לא יעילה עקב פגיעת הכטב"ם הרוסי

פגיעת כטב"ם בפברואר השנה בכיפת ההגנה סביב הכור שהתפוצץ בצ'רנוביל, פגעה ביכולתה של הכיפה למנוע את דליפת הקרינה, כך דיווחה במהלך סוף השבוע הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מה המשמעות בפועל? גלובס עושה סדר.

מה בדיוק דיווחה הסוכנות לאנרגיה אטומית?

הסוכנות דיווחה כי הכיפה החדשה שהותקנה ב־2016 סביב הכור בצ'רנוביל, שהתפוצץ ב־1986 בתאונה הגרעינית החמורה ביותר שנרשמה עד היום, נפגעה וכבר איננה מסוגלת למלא את תפקידה באופן מלא.

● נשים ברוסיה מתחתנות עם גברים שהן בקושי מכירות. מה עומד מאחורי הטרנד?
● ההשקעה הלוהטת של עולם הטכנולוגיה: כטב"מים אוקראינים

הכיפה הזו הוקמה מעל הכיפה הזמנית שנבנתה במהירות מיד לאחר הפיצוץ, ונועדה להחליף מערך הגנה שידע בלאי טבעי והיה רגיש לפגעי מזג האוויר. עם התגברות המתיחות בין רוסיה לאוקראינה עוד לפני הפלישה, ולאחר מכן עם פרוץ המלחמה, גבר החשש כי הלחימה תוביל לפגיעה באתר. לכן הוחלט על בניית מעטפת מגן חזקה שתבטיח מניעת דליפת קרינה למשך 100 שנה.

כמה עלה הפרויקט וכמה גדולה הכיפה?

עלות הפרויקט עמדה על 1.5 מיליארד אירו, שגוייסו בתרומות ממדינות רבות והוקצו על ידי האיחוד האירופי. הכיפה היא חלק מתוכנית כוללת בהיקף של 2.15 מיליארד אירו לשיפור הבטיחות סביב האתר.

המתקן עצום ממדים, ואתר החדשות CNN הגדיר אותו כמתקן הנייד הגדול ביותר שנבנה על היבשה אי פעם. גובהו 108 מטר, אורכו ורוחבו 162 ו־257 מטרים בהתאמה, ומשקלו 36 אלף טון. הכיפה עשויה פלדה בשתי שכבות שביניהן לכוד אוויר, שתיהן נפגעו מהתקיפה בפברואר. הפלדה מחופה בהגנה נגד קורוזיה שתוכננה לשרוד מאה שנה. כל השלד הזה נבנה על יסודות בטון, ואז הונח מעל הכיפה הישנה.

האם יש כרגע סכנה קרינתית?

בשלב זה מדווחת הסוכנות הבינלאומית כי רמות הקרינה באזור יציבות. הכיפה הישנה והתקני בטיחות ותיקים אחרים ממשיכים למלא את תפקידם, ומי שמתגורר יחסית סמוך לאתר, למשל בקייב, לא הונחה לשנות דבר באורחות חייו.

עם זאת, כעת נותרה רק שכבת הגנה אחת, זו שנבנתה בשנות ה־80. המשמעות היא שהאתר שוב פגיע: תקיפה נוספת, בלאי טבעי או תנאי מזג אוויר קיצוניים עשויים להוות סכנה. זו אינה אותה רמת סכנה של 1986 שכן רוב החומרים הרדיואקטיביים דעכו, אך עדיין מדובר באיום מטריד.

איך אירעה הפגיעה?

אוקראינה טוענת כי הכיפה נפגעה מכטב"ם רוסי, בעוד רוסיה מכחישה. כך או כך, כטב"ם אכן פגע במתקן, יצר חור והצית אש.

 החור שיצר הכטב''ם הרוסי בשכבת המגן של תחנת הכוח הגרעינית לשעבר בצ'רנוביל, אוקראינה / צילום: ap, Efrem Lukatsky

זו לא הפעם הראשונה שבה הכור "מככב" במלחמה זו. ב־2022 השתלטה רוסיה על האתר, החזיקה את צוות הכור האוקראיני כבני ערובה, הקימה במקום בסיס צבאי, העבירה אליו נשק ואף חפרה שוחות באדמה המזוהמת מקרינה. האוקראינים העלו חשש כי רוסיה תשתמש באתר כמנוף לסחיטה של אוקראינה או של מדינות אחרות. אולם, אחרי כחודש נטשו הכוחות הרוסים את הכור והחזירו אותו לידי אוקראינה.

מה יכולים אוקראינה וכוחות בינלאומיים לעשות כעת?

הסוכנות לאנרגיה אטומית מציעה לבצע שיפוץ מקיף בכיפה. חלק מהעבודות כבר בוצעו, אך לטענתה הן אינן מספקות, והנזק עלול אף להחמיר אם לא יטופל במהירות. העלות צפויה להיות נמוכה בהרבה מעלות הפרויקט המקורי, שכן יסודות הכיפה ומערכות הניטור ברובן לא נפגעו.

במקביל, מדינות סמוכות לאוקראינה מחדשות בימים אלה את תוכניות החירום שלהן למקרה של דליפה נוספת. בישראל אין צורך בצעדים מיוחדים - המרחק מצ'רנוביל מספק הגנה מספקת.