המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

מכרז חדש של המשטרה מבשר על כוונתה להחליף את המצלמות הכתומות המוכרות במערכת למדידת מהירות ממוצעת לאורך הכביש. במקום מצלמה אחת שמצלמת נקודה מסוימת, האכיפה תבדוק את מהירות הנהג לאורך כל המקטע. תחילת הפעלת המערכת מתוכננת לרבעון השלישי של 2026.

● ה-OECD החמיא על תוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע
● "כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

מדובר בצעד משמעותי, שיסייע לישראל ליישר קו עם הסטנדרטים בעולם. לפי נתוני הרלב"ד, ישראל נמצאת כיום בפיגור: כ-80% מהאכיפה בה היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, היפוך מוחלט מזה שמאפיין את מדינות ה-OECD. בישראל פועלות כיום כ-17 מצלמות מהירות לכל מיליון תושבים, לעומת כ-130 מצלמות למיליון תושבים בממוצע בחמש המדינות המובילות ב-OECD.

באילו מצלמות מדובר?

המערכת מבוססת על צילום ותיעוד של כלי רכב בכניסה למקטע כביש וביציאה ממנו, תוך חישוב מהירות הנסיעה הממוצעת בין שתי הנקודות. בניגוד למצלמות הכתומות המוכרות לנהגים, שמודדות את מהירות הרכב על פני מרחק קצר, כאן החישוב מבוסס על דרך שיכולה להימשך גם קילומטרים רבים. המצלמות עצמן מצוידות ביכולות זיהוי מתקדמות, אשר מזהות את סוג הרכב וצבעו באמצעות אנליטיקת וידיאו מתקדמת. המכרז כולל היערכות להתקנת 250 מצלמות חדשות, המפוזרות על פני 125 מקטעי דרך ברחבי הארץ.

איך זה יעבוד בפועל?

בכל מקטע כביש יוצבו מצלמות בתחילתו ובסופו. כאשר רכב נכנס למקטע, המצלמה תתעד את הלוחית, את זמן הכניסה המדויק ואף את הנתיב שבו נסע. בסוף המקטע, תתעד המצלמה השנייה את אותם הנתונים. לאחר מכן, יעבדו מערכות המשטרה את הזמן שחלף בין שתי הנקודות, ויחשבו את המהירות הממוצעת של הרכב. אם המהירות גבוהה מהמותר - הנהג יקבל דוח. השקת המערכת מתוכננת לרבעון השלישי של 2026.

למה דווקא עכשיו?

מצלמות א3 נחשבות היום לטכנולוגיה מיושנת, במיוחד כשידוע לנהגים היכן הן ממוקמות ועל כן קל להאט לפני המצלמה. במקביל, מבקר המדינה הצביע על ירידה מתמשכת באכיפה בשל מחסור משאבים, לצד נתונים על עלייה בתאונות דרכים.

מניתוח של נתוני המשטרה על ידי עמותת אור ירוק, אחת מכל שלוש תאונות קטלניות ב־2023 נגרמה בשל נהיגה במהירות מופרזת או כזאת שאיננה תואמת את תנאי הדרך. עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל אור ירוק: "הדרך האפקטיבית ביותר לצמצום המוות המיותר הזה היא באמצעות הצבת מצלמות מהירות ברורות, נוכחות ומשולטות באותם כבישים שיש בהם קשר ישיר בין מהירות מופרזת לתאונות. מצלמות המהירות נגד תאונות הוכחו ברחבי העולם כאפקטיביות ומצילות חיים".

 מפכ''ל המשטרה רב ניצב דניאל לוי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

מי מתמודד על המכרז?

תקציב הרלב"ד שהוקצה לפרויקט עומד על כ־14.4 מיליון שקל. הסכום מיועד לפריסת כ־120 מצלמות לאורך 60 מקטעי דרך. המשטרה הפיצה את מסמכי המכרז לספקיות בתחום האכיפה האוטומטית בארץ ובעולם, אך שמותיהן אינם מפורסמים לציבור. המכרז עצמו מציב שורה של תנאים מחמירים, כגון ערבות הצעה בגובה 200 אלף שקל ועמידה במפרט טכני, הכולל יכולות מתקדמות של עיבוד וידיאו, זיהוי לוחיות ותקשורת מאובטחת, מה שמכוון את המכרז בעיקר לחברות גדולות ומנוסות בתחום.

איך זה ישפיע על הקנסות

בשלב זה, גובה הקנסות לא ישתנה. ההסתמכות על מערכת אוטומטית צפויה להיות אחידה יותר מאשר הסתמכות על ניידות משטרה, שפריסתן מוגבלת מאוד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. יחד עם זאת, המעבר עשוי לגרום לעלייה במספר הדוחות, משום שהמדידה לאורך כל המקטע מקטינה את האפשרות לנהוג במהירות גבוהה בין המצלמות.

נכון להיום, גובה הקנסות על מהירות מופרזת משתנה בהתאם לסוג הדרך והיקף החריגה. בדרך עירונית, הקנסות נעים בין 250 שקל ל־1,500. חריגה של יותר מ־41 קמ"ש מהמותר מובילה להזמנה לדין ולפסילת רישיון. בדרך בין-עירונית, רף הענישה משתנה נע 250 שקל ל־750 שקל. בחריגה של 41-50 קמ"ש הקנס עולה ל־1,500 שקל ומעבר לכך, מעל 51 קמ"ש, מדובר כבר בעבירה שמובילה להזמנה לדין ולפסילת רישיון.

אילו מצלמות יש כיום?

האכיפה בישראל מבוססת בעיקר על מצלמות א3, שמודדות מהירות נקודתית באמצעות שני פסי מתכת המותקנים בכביש. המצלמות הללו הוצבו בכבישים ב־2013. בנוסף, המשטרה עושה שימוש במצלמות ניידות ובמכשירי לייזר למדידת מהירות. לפי המשטרה, כ-270 אלף דוחות חולקו באמצעות אכיפת המצלמות הכתומות ב־2024.