להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי
תקציר הבדיקה
הטענה: שכר הח"כים לא עלה בשנים האחרונות
מה נכון?
● שכר הח"כים לא עלה מאז תחילת המלחמה
● מפרוץ הקורונה ב־2020, שכר הח"כים עלה רק פעם אחת
● גם באותה עלייה, התוספת הייתה מופחתת בהשוואה למה שהחוק מתיר
הציון: נכון
כשעל הפרק הצעה להשוות את שכר חברי הכנסת לשכר שופטים, שר התרבות והספורט מיקי זוהר טען כי יש הרבה פופוליזם סביב ההתנגדות להעלאת שכר הח"כים (אחת התוצאות האפשריות של ההצעה), ושחברי הכנסת דווקא קשובים לשטח: "חברי הכנסת לא העלו את השכר כבר מספר שנים, בגלל המלחמה", הוא אמר. אז בדקנו.
● דוד ביטן ניהל דיון על מחיר ביטוח הרכב. האם הוא שולט בנתונים?
● בקרוב יתפרסמו נתוני אי־השוויון. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?
עם קום המדינה, נקבע ששכר חברי הכנסת יעמוד על 75 לירות בחודש. אבל המציאות כמובן השתנתה, וב־1987 ועדת הכנסת קיבלה את "החלטת שכר חברי הכנסת" שקבעה ששכר חברי הכנסת יורכב משכר היסוד ומ"תוספת יוקר". לפי ההחלטה, שכר היסוד יוצמד לשכר הממוצע שמעודכן על ידי הביטוח הלאומי.
ב־2002 הצטרף להליך מנגנון חדש: הוועדה הציבורית. מדובר בוועדה בת שלושה מומחים, המתמנים על ידי מליאת הכנסת, כאשר לפחות אחד מהם צריך להיות אקדמאי. חברי הוועדה מתמנים לחמש שנים, עם אפשרות למקסימום של שתי קדנציות. כיום יו"ר הוועדה הוא פרופ' יובל אלבשן, וחברים בה פרופ' יורם עדן וד"ר קרן בר־חוה.

התפקיד של הוועדה הוא להמליץ על שכר חברי כנסת, והכנסת רשאית שלא לקבל את ההמלצה. פרופ' ראובן גרונאו, שהיה בעבר יו"ר הוועדה, הסביר לנו שבפועל השכר נקבע לפי מנגנון עדכון אוטומטי, ושהוועדה כמעט לא נדרשת לעניין: אנחנו עסקנו בעיקר בתנאים נלווים, כמו עוזרי חברי כנסת, תשלומים נוספים לחברי כנסת כמו טלפון, דואר ורכב".
בין קורונה למלחמה
ועכשיו למספרים. במהלך השנים, שכר היסוד עמד על בערך פי ארבעה מהשכר הממוצע, ותוספת היוקר עמדה על 3,408 שקל בחודש. אבל כפי שאפשר לראות בגרף, ב־2020, עם פרוץ הקורונה, הביטוח הלאומי הקפיא את עדכון השכר הממוצע - ושכר הח"כים לא הועלה. אחרי ההקפאה של הקורונה, בינואר 2023 השכר הממוצע אמור היה לעלות בחדות, בשיעור של 12.5%. אבל הוועדה המייעצת המליצה שלא להעלות את שכר הח"כים באותו שיעור, ולהסתפק בהעלאה של 5.1%. הכנסת קיבלה את ההמלצה, ושכר הח"כים (כולל תוספת יוקר) עמד על 47,583 שקל.
במהלך אותה שנה פרצה כידוע המלחמה, ובדצמבר 2023 הוועדה המליצה להקפיא את שכר הח"כים ב־2024. הכנסת אכן הקפיאה את השכר, ובדצמבר 2024 היא גם החליטה להמשיך את ההקפאה ל־2025. וכך יצא שמאז הקורונה, שכר הח"כים עלה רק פעם אחת - וגם זה בשיעור נמוך יותר ממה שהחוק מתיר.
השורה התחתונה: דברי זוהר נכונים, מאז הקורונה ב־2020, שכר הח"כים עלה רק פעם אחת בשיעור מופחת - ומאז המלחמה הוא הוקפא.
תחקיר: עדין קליין
הבדיקה המלאה
שם: מיקי זוהר
מפלגה: הליכוד
תכנית: המהדורה המוקדמת, קשת 12
ציטוט: "חברי כנסת לא העלו שכר כבר מספר שנים"
תאריך: 09.12.2025
ציון: נכון
בשבוע שעבר העלתה הקואליציה שוב חקיקה להשוואה בין שכר הרשות המחוקקת לרשות השופטת, בניסיון להפחית את שכרה של האחת או להעלות את שכרה השנייה. כשנשאל על כך בקשת 12, שר התרבות והספורט מיקי זוהר טען כי:" חברי כנסת לא העלו שכר כבר מספר שנים". האם הוא צודק?
בחוק שכר חברי הכנסת 1949 נקבע כי כל חבר כנסת יקבל 75 לירות לחודש (ותוספת עבור בני משפחה). הסכומים והחוקים השתנו לאורך השנים, כך שפרופ' ראובן גרונאו, יו"ר לשעבר של הוועדה הציבורית שתפקידה להמליץ על שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, מסביר איך נוצר המצב הנוכחי: "בתחילת שנות ה-2000 היה שינוי בשכר חברי הכנסת.
"זאת משום שבשנות הכנסת הראשונות נקבע שיהיה להם שכר נמוך, כדי לשמש דוגמה. לאחרי מכן, הרבה מחברי הכנסת - לרוב עורכי הדין- שימרו את הפרקטיקות שלהם ומשרדיהם בטענה ששכר חברי הכנסת לא מאפשר את רמת החיים שהם מורגלים לה. לכן חיזקו את התקנות שחברי כנסת אינם יכולים לעבוד עבודה נוספת, ובתמורה יקבלו שכר סביר יחסית".
חוק הכנסת (תיקון מס' 17) 2002 ביטל את ההסדר הקודם וקבע בפרק ט' מנגנון חדש. במסגרת התיקון הוחלט על הקמת ועדה ציבורית בת שלושה מומחים, המתמנים על ידי מליאת הכנסת, כאשר לפחות אחד מהם צריך להיות "חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה".
חברי הוועדה מתמנים לחמש שנים, עם אפשרות למקסימום של שתי קדנציות. הוועדה ממליצה על שכר חברי כנסת, והכנסת רשאית שלא לאשר את ההמלצה. במקרה כזה, הוועדה נדרשת לשוב עם עוד המלצה נוספת בתוך 15 ימים. גרונאו מרחיב: "יש בעיה מהותית בנושא שכר חברי כנסת, כי חברי כנסת הם הריבון ולכן הם יכולים לקבוע לעצמם את השכר. הוועדה בעצם גוף פורמלי". יו"ר הועדה כיום הוא פרופ' יובל אלבשן, וחברים בה פרופ' יורם עדן וד"ר קרן בר-חוה.
קיימים חוקים ותקנות נוספים המסדירים את שכר חברי כנסת. חוק יסוד: הכנסת קובע בסעיף 39: "חברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק." סעיף זה כשלעצמו אינו מפרט דבר. לעומת זאת, המנגנון החדש נבנה על בסיס החלטת שכר חברי הכנסת 1987 שקובעת את השכר יסוד של חברי כנסת. כנאמר בסעיף 3: "לחבר-הכנסת ישולם שכר יסוד של 44,176 שקלים חדשים לחודש" (לפי הוראת שעה 2023). החלטה זו מתעדכנת בהתאם להמלצות הוועדה והחלטות הכנסת, לרוב אחת לשנה. בתוספת יוקר, שכרו של ח"כ הינו 47,583 ש"ח לחודש.
אך איך מתקבלת ההמלצות והחלטות בפועל? "נקבע מנגנון עדכון אוטומטי. לא נדרשנו כמעט לעניין השכר. הדברים שנדרשנו להם בעקבות שנות שפל במשק הישראלי. אז מיוזמתם, חברי הכנסת הקפיאו את השכר שיצר בעיות בעדכון שלו - בביטול הקפאה. ועסקנו בעיקר בתנאים נלווים, כמו עוזרי חברי כנסת, תשלומים נוספים לחברי כנסת כמו טלפון, דואר ורכב", מסביר גרונאו.
כלומר, שכר חברי הכנסת מוצמד לשכר הממוצע במשק, שסעיף 5(ב) להחלטת השכר אומר: "השתנה השכר הממוצע ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר או ב-1 בינואר משיעורו שלושה חדשים קודם לכן, ישתנה מאותו מועד שכר היסוד של יושב-ראש הכנסת, ראש האופוזיציה, סגני יושב-ראש הכנסת, יושבי-ראש ועדות הכנסת וחברי הכנסת כך ששכרם הכולל ישתנה באותו יחס". כאשר השכר הממוצע מתעדכן - שכר חברי הכנסת מתעדכן אוטומטית, ששכר היסוד עומד על בערך פי ארבעה מהשכר הממוצע, למעט בשנות שפל.
כך למשל, בין 2020 ל־2022 לא עודכן השכר הממוצע במשק על ידי על הביטוח הלאומי בעקבות מגפת הקורונה. גם שכר הכנסת היה מוקפא בשנים אלו, בעקבות החלטת ועדת הכספים של הכנסת, ובשל העובדה שלא פעלה הוועדה הציבורית לשכר (עקב חוסר יציבות פוליטית ואי-יכולת למנות ועדה חדשה). בינואר 2023 עודכן השכר הממוצע, אך בשל ההקפאה של השנים הקודמות הייתה אמורה להתרחש עלייה חדה בשכר חברי כנסת. לכן המליצה הוועדה, במקום העלייה בשכר של 12.5% - שהייתה אמורה להתרחש - על עלייה של 5.1% בלבד.
המלצה זאת התקבלה משום שחברי הכנסת לא רצו לפגוע במשק שהיה במצב לא יציב, מחשש ליצירת פערי שכר משמעותיים בין נושאי משרה לשאר עובדי המגזר הציבורי, ומתוך תפיסה שנושאי משרה לשמש דוגמה אישית. בתוך ההמלצה עצמה מוסבר כי מדובר בהעלאה התיאורטית של 2022 בניכוי 2020-2021.האינפלציה במהלך שנת 2022 עמדה על 5.3%, כך שהעלאת שכר של 5.1% משמעה קיצוץ ריאלי קטן בשכר.
אך מה קרה מאז? בדצמבר 2023 המליצה הוועדה הציבורית על הקפאת שכר חברי כנסת ל-2024 בעקבות השלכות כלכליות של המלחמה. בנוסף, המליצו כי בשנת 2025 שכר היסוד יתבסס על השכר הממוצע במשק ל-2024. המלצות אלו התקבלו בכנסת. בדצמבר 2024 אושר המשך הקפאת השכר לשנת 2025, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית 2025. כחלק מהחלטה זאת נקבע כי בשנת 2026 יהיה שכרם מבוסס על השכר הממוצע לינואר 2024.
יש לזכור שההקפאה הזאת אינה חלה רק על חברי כנסת, אלא גם על שרים, רה"מ, נשיא המדינה, נגיד בנק ישראל, ראשי רשויות ונושאי משרה שיפוטית. כלומר, השכר המופחת שנקבע בינואר 2023 הוא עדיין השכר העדכני של חברי כנסת (47,583 ש"ח לחודש).
בשנים שבהן השכר מוקפא לא ניתנה עוד תוספת יוקר לשכר. אך, דוברות הכנסת מסבירה כי הרכיב היחיד -שמופרד בחישוב- שאינו מוקפא הוא רכיב האש"ל, אשר עדיין מוצמד לשכר הממוצע המעודכן.
לסיכום, מאז הקורונה עלה שכר חברי הכנסת רק פעם אחת, בינואר 2023, כאשר גם אז הוא עלה ברמה מופחתת. לכן, דבריו של זוהר נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.