תושבים על הנייר: נתניהו והפריפריה התאהבו בהסכמי גג ללא כיסוי

"חתמנו איתך, בני ביטון ידידי, הסכם גג. ההסכם הזה יביא להקמתן של 30 אלף יחידות דיור בעשור הקרוב. כלומר, הם ישלשו את אוכלוסיית העיר מ-40 אלף ל-120 אלף. תראו את דימונה מתפתחת בצעדי ענק" (ראש הממשלה בנימין נתניהו, מרץ 2018).

● כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף
● "ישראל הפכה לבית השני שלנו": מנכ"ל אנבידיה מאשר כי יוקם קמפוס ענק בקריית טבעון

"הפכנו את היוצרות. תראו איזו עוצמה יש פה. תראו את הנהירה לפה. בני עשה כאן עבודה פנטסטית וימשיך לעשות אותה, והחזון שלנו כאן זה 100 אלף תושבים תוך עשור״ (ראש הממשלה בנימין נתניהו, דצמבר 2025).

מי שהאמין לחזון ראש הממשלה נתניהו ב-2018, זה שהבטיח 120 אלף תושבים בדימונה בתוך עשור, בטח יאמין גם לחזון של אותו נתניהו השבוע, שמבטיח הפעם רק 100 אלף תושבים בתוך עשור. "הגירה שלילית" של 20 אלף תושבים, למי שחי בדמיונות. ואולי מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננים. כמעט 8 שנים מאז הנאום ההוא, מספר התושבים הנוכחי בדימונה הוא עדיין 40 אלף איש. בדיוק כמו בימים ההם בתחילת 2018.

דירות מחיר למשתכן ללא קונים

המספרים והחלומות הגדולים פשוט לא פוגשים את הביקוש. בשבוע הבא (21.12) יסתיימו למשל הרשמות להגרלה של מחיר למשתכן בדימונה. 41 דירות בהנחה, ב-4 פרויקטים ישנים. מדובר בהרשמות חוזרות, הפעם גם למשפרי דיור, לאחר שהרשמות קודמות נותרו בחלקן ללא קונים. דירות 4 חדרים מוצעות במחיר של כ-700 אלף שקל, לא כולל מענק מקום לרוכשים, בסך 40 אלף שקל.

ואם כבר משחקים ב"נדמה לי". הסכם הגג הראשון בין משרדי השיכון והאוצר לעיריית דימונה נחתם כאמור בתחילת 2018. לפי ההסכם ההוא, במהלך השנים 2024-2017 המדינה התחייבה לשווק בדימונה קרקע ל-26,220 יחידות דיור. בנוסף, בטקס ההוא הובטח כי הוועדה המקומית צפויה להוסיף עוד כמעט 5,000 דירות לסך הכולל, "וצפי יחידות דיור שישווקו בשנים אלה יעמוד על כ-30,920 יחידות דיור". תקציב ההסכם, שכלל מימון והקדמת פיתוח למוסדות ציבור, ובהם בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט, עמד על 5 מיליארד שקל.

מה קרה בפועל? לפי נתוני האוצר, עד סוף 2024 שווקה בהצלחה קרקע ל-5,174 דירות בדימונה. מאז, בכל שנת 2025, לא נסגר שום מכרז להקמת דירות נוספות בעיר (מכרזים חדשים פורסמו רק בשבוע האחרון, לקראת בואה של הממשלה, להקמת 1,857 דירות חדשות. אף אחד מהם לא כלל פרטים או חוברת מכרז). לפי חישוב האוצר עצמו, בדוחות הכספיים של המדינה, אחוז הדירות ששווקו בדימונה עומד על 24.5% מהסכם הגג - מהנמוכים בארץ. התקציב שיצא מקופת המדינה, נוכח ההתקדמות האיטית כל כך, עמד על 627 מיליון שקל נכון לסוף 2024, רחוק מאוד מהמספרים שהופרחו באוויר.

וזה לא הפריע לחגיגה חדשה השבוע. הסכם גג שני. הפעם לתוספת של כ-17,000 יחידות דיור, בתקציב של כ-5 מיליארד שקל לפחות. אין כמו מספרים על הנייר.

בפועל, אגב, התקציבים של הסכמי הגג הם בעיקר פועל יוצא של הסכמים מאוד סטנדרטיים. מנגנון מסודר שמתנה שיווק דירות בתקציבי פיתוח. ממשרד השיכון נמסר לנו, כי "הסכמי גג הם כלי תכנוני ארוך טווח, המיועד ללוות ולקדם את התפתחות העיר ולהתאים את התכנון לצרכים המשתנים בשטח ובאזור. ההסכם הנוסף בדימונה נועד לעדכן ולשדרג את המענה לרשות המקומית, לחזק את הוודאות התכנונית ולהמשיך בהיערכות לפיתוח ושיווק יחידות דיור, בהתאם להתפתחות האזור ולמצב השוק".

שכונה על שם אח של נתניהו ובי"ס על שם חמו

אבל הפריפריה וראש הממשלה התאהבו בהסכמי הגג. או נכון יותר בטקסים שלהם. לגמרי במקרה, או שלא, השכונה החדשה בדימונה נקראת על שם אחיו של ראש הממשלה, גיבור ישראל יוני נתניהו. בקרית גת, שם נחתם הסכם חגיגי בסוף אוקטובר, נקרא גשר על שמו של יוני נתניהו, ובית הספר זכה לשאת את שם חמו של נתניהו, פרופ' שמואל בן ארצי ("אני מאוד התרגשתי מההחלטה שלך, ואני רוצה שתדעו שהוא גם גידל בת מופלאה. מי שמחזיקה את המשפחה שלנו ונותנת לי משענת אדירה וגם עצות מאוד טובות").

דימונה היא לא כישלון של עירייה ולא של ראש עיר כזה או אחר. היא כישלון של תפיסה: מדינה שמאמינה שאפשר לייצר מציאות דמוגרפית באמצעות טקסים, שמות וגזירת סרטים. הסכמי הגג נראים מצוין על דוכן הנואמים, אבל המבחן הוא מי באמת מגיע לגור שם. אחרי שני הסכמים ויותר מ־10 מיליארד שקל על הנייר, התשובה לא מלבבת במיוחד.

כוכבי השבוע

מצוין

הישראלים אוהבים לפזול החוצה, משוכנעים שההזדמנויות האמיתיות והגדולות הן הרחק מעבר לים, אבל השבוע קיבלנו תזכורות חשובות מבחוץ עד כמה אנחנו נראים לא רע, כלכלית לפחות, בעיני העולם.

לפי נתונים שחשף גלובס, בשנה האחרונה הגדילו המשקיעים הזרים, גופים מוסדיים בעיקר, את הנתח שלהם בבורסת תל אביב ב-8 מיליארד דולר. בשנה של מלחמה, עם טילים מאיראן, ואפילו ברקע היחלשות הדולר שפגעה במי שמתמחר את הונו במט"ח. במקביל, נסגרה השבוע רכישת הקרקע של אנבידיה בטבעון הקטנטנה ב-90 מיליון שקל. כסף קטן לענקית השבבים, בשורה אדירה לישראל בכלל ולפריפריה הצפונית בפרט.

בין לבין, ישראל דורגה בצמרת הכלכלות המצליחות של מגזין האקונומיסט, לא חובב ישראל ידוע. מקום שלישי, אחרי פורטוגל ואירלנד. זה לא אומר שהכל מצוין, אבל זו בהחלט סיבה לאופטימיות ואפילו לגאווה.

בלתי מספיק

אפשר וצריך לבוא בטענות למטא (פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ) ושאר רשתות חברתיות שעוצמות עין ואפילו נהנות מגל הונאות המשקיעים ברשת. אפשר וצריך לבוא בטענות גם לרגולטור, כולל כאן אצלנו, שלא עושה מספיק לבלום את הקמפיינים הללו.

אבל לפני הכל, גם אם אין פה חינוך פיננסי של ממש, מי שבלע את הפיתיון והאמין אפילו לרגע להבטחות שקופצות עליו מהרשת - שייתן לעצמו שתי סטירות וייקח אחריות. אף אחד לא יעשה זאת במקומכם, וההונאות המשתכללות מוכיחות זאת מצוין. אם לא תדעו לסגור חלון, הם ייכנסו מתישהו.

הכלל פשוט: אם התשואה לא עומדת מול סיכון דומה, ואם מישהו מבטיח לכם תשואה באופן כמעט ודאי, תמשיכו הלאה. חבל על הקרן שחסכתם בעמל רב. כן, גם אם איל ולדמן, יסמין לוקץ', דובי פרנסיס או גלעד אלטשולר (פייקים כמובן) מבטיחים שזה כדאי.