האם הפיגועים בישראל נמצאים במגמת ירידה?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: איתמר בן גביר
מפלגה: עוצמה יהודית
תוכנית: "שבע תשע", 103FM
תאריך: 21.12.25
ציטוט: "הפיגועים בשנתיים האלה... ירדו"
ציון: לא מדויק

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התראיין ל-103FM וכשהתגאה בתפקודה של המשטרה באסון 7 באוקטובר תוך כדי שימוש בביטוי "השוטרים שלי", המראיין אודי סגל העיר לו שהמשטרה היא של כולם. על כך בן גביר הגיב: "כשאתם רוצים אז רק אני ה... אני המשטרת בן גביר והכל שלי, ופתאום כשיש הצלחות, ואני מסביר לך, ש פיגועים בשנתיים האלה, שלא תהיה אי-הבנה, אין לי תרשים חסינות מלאה, אבל ברוך השם ירדו . וכשאני מספר לך שב-7.10 השוטרים שלי, של משטרת ישראל, הצילו את המצב, והצילו את כולם, פתאום זה לא קשור אליי?" בדקנו האם אכן מספר הפיגועים ירד בשנתיים האחרונות.

ישנה ספירה של הפיגועים באתר השב"כ. עם זאת, כפי שאמר לכתבה של המשרוקית בעבר פרופ' הלל פריש, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), ספירת הפיגועים של השב"כ אינה מושלמת: "יש לשב"כ בעיות מתודולוגיות גדולות כשסופרים פיגועים. ההגדרות למה זה פיגוע ומה פיגוע כולל בעייתיות". כך למשל, כיום יידוי אבנים נספר בנפרד כ"טרור עממי", ולא כ"פיגוע משמעותי", ואילו עד 2023 הוא היה נספר כפיגוע בתנאי שהביא לפצועים בינוני ומעלה. עוד חשוב לציין ש-7 באוקטובר לא נספר כפיגוע, מה שלא ברור מאליו. עם זאת, מאחר שזו הספירה הרשמית הראשונה, בדקנו מה היא אומרת.

הדוח השנתי האחרון הוא ל-2024, וספירת הפיגועים בו (עמ' 12) מגיעה עד ל-30 בדצמבר 2024 (כלומר, חסר בו היום האחרון של השנה). הדוח בעייתי משתי סיבות עיקריות: ראשית, הכותרת של הספירה היא "מפת הטרור: איו"ש וירושלים", כך שלא ברור כלל שהספירה נוגעת לישראל כולה. שנית, דבריו של בן גביר נאמרו בסוף 2025, כך שיהיה בעייתי לא לספור כלל את השנה הזו. עם זאת, כאמור, זו הספירה הרשמית העדכנית ביותר. לפיה, ב-2022 היו 204 "פיגועים משמעותיים", ב-2023 המספר עלה ל-414 וב-2024 הוא ירד ל-231. כלומר, ניתן להראות ירידה בשנה אחת, וגם היא לא הביאה את מספר הפיגועים להיות נמוך יותר ממה שהיה טרם כניסת הממשלה לתפקיד. ייתכן שגם ב-2025 לפי ספירה זו הייתה ירידה, אך זה כאמור עדיין לא ידוע.

בנוסף לדוחות השנתיים, ישנם דוחות חודשיים, שעל פניו היו יכולים לסייע לספור את הפיגועים על פני ציר זמן גם ל-2025. אלא שהחל מ-2024 החל שינוי במתודולוגיה של ספירת הפיגועים (כפי שמודגם בתחילת הבדיקה). לכן, לא ניתן להשוות את 2024 ו-2025 לשנים שקדמו להן, אלא רק זו לזו. השווינו את שתי השנים בין החודשים ינואר לנובמבר, כיוון שעדיין אין ספירה רשמית לדצמבר 2025. לפי שיטה זו, ב-2024 היו 256 פיגועים (275 בשנה כולה), וב-2025 המספר ירד דרמטית ל-59. לכן, יש יסוד סביר שאכן הייתה ירידה במשך שנתיים רצופות. עם זאת, הירידה הזו ביחס ל-2023 (ככל הנראה), ובגלל השינויים המתודולוגיים קשה להבין איך הדברים עומדים ביחס ל-2022 ושנים אחרות.

בגלל הבעייתיות של ספירת השב"כ, ניסינו לבדוק אפשרות למתודולוגיה אחרת. השתמשנו במדד שהציע לנו, לצורך אותה כתבה שהוזכרה קודם, פרופ' אסטבן קלור, מהאוניברסיטה העברית והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS): ספירת פיגועים בהם היה לפחות נרצח אחד. ההסבר שהוא נתן לכתבה הוא שבמקרים כאלה הסיקור מקיף וכולל את כל הפרטים הנדרשים. לפי מתודולוגיה זו, ב-2022 היו 14 פיגועים, ב-2023 היו 22, ב-2024 היו 30 וב-2025 (עד 21 בדצמבר) היו 13. כלומר, ב-2025 אכן נרשמה ירידה, אך זאת לאחר עלייה ב-2023 וב-2024. שוב נדגיש שב-2023 טבח 7 באוקטובר לא נספר כפיגוע.

להשלמת התמונה, בדקנו גם את מספר הנרצחים בכל שנה מטרור (שוב, לא כולל 7 באוקטובר). זאת, לפי העצה שנתן לנו פרופ' פריש בכתבה הנ"ל. ב-2022 היו 31 נרצחים, ב-2023 היו 43, ב-2024 היו 46 ועד ל-21 בדצמבר 2025 היו 23 נרצחים. כלומר, לפי מדד זה הייתה ירידה רק בשנה האחרונה, אך בהנחה שעד לסוף השנה לא יתווספו עוד שמונה נרצחים הרי שהירידה הייתה חדה מספיק כדי להוריד את מספר הנרצחים מתחת למה שהיה ב-2022 (אך לא מתחת ל-2021, אז היו 18 נרצחים).

כמובן, נשאלת השאלה אם ניתן לקשור את הדברים למדיניות. אנו מביאים כאן שוב את הדברים שפריש וקלור אמרו לכתבת המשרוקית בנושא. לצורך ההקשר חשוב לציין שהכתבה היא מספטמבר 2025, טרם הוסכמה הפסקת האש והמלחמה בעזה עוד התנהלה. זהו הקשר חשוב, שכן 2024 כולה ו-2025 ברובה התנהלו עם מלחמה עצימה בעזה.

פרופ' פריש סבור שניתן לקשור את המספרים למדיניות מסוימת: "ישראל שינתה את השיטה, מפשיטות לשהייה במחנות הפליטים, בשילוב שימוש בחיל אוויר וטנקים. יחד עם המדיניות היה גם שיפור בביצוע שנובע מכך שמלחמה מביאה לעלייה ביכולת של הכוחות ובתיאום ביניהם, והפניית הכוחות ליהודה ושומרון בזמן הפסקת האש בעזה גם עזרה. בנוסף, אין התגייסות של הפלסטינים ביו"ש לאינתיפאדה שלישית, למרות שאיראן וחמאס ניסו מאוד. כנראה שחששו שיעשו להם את מה שעשו לעזה. בהקשר הזה, גם אם במספרים אין הרבה הבדל מ־2022, אני חושב שגודל ההישג הוא כן יותר גדול".

פרופ' קלור מדגיש שחשוב מאוד להיזהר בקריאת הנתונים: "בעייתי להשוות בין תקופה של מלחמה לתקופות אחרות. לפני המלחמה, אם חמאס היו רוצים להוציא פיגוע הם היו צריכים לעשות אותו בגדה או בתוך הקו הירוק. היום הם יכולים לתקוף חיילים ברצועת עזה, וזה לא נספר כפיגוע. כלומר, יכול להיות שהשינוי במספרים הוא תוצאה של אסטרטגיה שונה של חמאס ולא של הצלחה גדולה יותר של הממשלה או המשטרה בעצירת פיגועים".

לסיכום, הספירה הרשמית של השב"כ לא מאפשר לדעת מה הייתה המגמה המדויקת בשנתיים האחרונות, אך ישנן אינדיקציות לכך שאכן ב-2024 ו-2025 הייתה ירידה לעומת 2023. עם זאת, קשה לדעת כיצד הדברים עומדים ביחס למספר הפיגועים טרם הקמת הממשלה הנוכחית. מתודולוגיות אחרות מראות שלמרות שהייתה ירידה ב-2025, ב-2024 ו-2023 הייתה עלייה. לכן, דברי בן גביר לא מדויקים.