שווה יותר מכסף: כך ישראל מתגמלת את ארה"ב על השימוש בנשק אמריקאי

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● החשיפה האמריקאית שמעיבה על פגישת נתניהו וטראמפ בשבוע הבא
● המשרוקית של גלובס | מה באמת אומר הדירוג שהציב את כלכלת ישראל במקום השלישי בעולם?

1כך שיתוף הפעולה עם ישראל הופך את ארה"ב לבטוחה יותר

"במשך עשרות שנים הניבה שותפות ארה"ב-ישראל תשואות משמעותיות: חדשנות ביטחונית מהשורה הראשונה וגישה למודיעין מכל רחבי המזרח התיכון", נכתב במאמר של מייקל (מיכאל) דורן, חוקר ומומחה אמריקאי למדיניות חוץ, ביטחון לאומי והמזרח התיכון ל-Free Press. המאמר גורס כי ארה"ב חייבת להמשיך את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, ומגיב לטענות כי על ארה"ב "להתרחק מישראל".

דורן טוען כי "כך לא פועלת פוליטיקה בינלאומית. היא דומה יותר למשחק שחמט מאשר למאזן כספי: הזזת כלי מרכזי אינה משפיעה רק על משבצת אחת, אלא משנה את כל הלוח ויוצרת הזדמנויות למתחרים ערניים".

לטענתו, שיתופי פעולה רבים עם ישראל הופכים בפועל את ארה"ב לבטוחה יותר. כך, למשל, "כיפת ברזל, שפותחה בידי ישראלים תחת ירי רקטי מתמשך ובמימון משותף עם ארה"ב, הוכיחה כיצד ניתן להגן בהיקף רחב על אוכלוסייה אזרחית מפני מטחי רקטות מלבנון ומעזה".

דורן הוסיף כי "כיפת הזהב של טראמפ היא הביטוי העדכני והמשמעותי ביותר של אותה שותפות". לדבריו, "כיפת הזהב איננה תרגיל תאורטי. מטרתה להבטיח את שרידותה של ארה"ב תחת מתקפה. בבניית מערכת כזו נשענת ארה"ב ישירות על טכנולוגיה ישראלית, מומחיות ישראלית וניסיון קרבי ישראלי".

"ישראל תורמת לכיפת הזהב בשלוש דרכים מכריעות: טכנולוגיות יירוט בוגרות ומוכחות־קרב; נתוני לחימה אמיתיים שנצברו תחת מתקפות מתמשכות של טילים וכטב"מים, נתונים ששום טווח ניסוי או סימולציה אינם יכולים לשחזר; ומסגרת אסטרטגית שנוצרה תחת לחץ קיומי. יחד, תרומות אלה מאיצות פיתוח, מפחיתות סיכון וסוגרות פערים שארה"ב התקשתה לטפל בהם לבדה".

דורן טוען כי ארה"ב זקוקה לפיתוחים הביטחוניים של ישראל כמו טילי חץ של התעשייה האווירית: "אחד המיירטים החוץ־אטמוספריים המתקדמים בעולם והוכיח עצמו מול איומים איראניים ושלוחותיהם, באמצעות טכנולוגיית פגיעה ישירה (hit-to-kill) שנועדה להתמודד עם מטחים מורכבים בתנאי לחימה אמיתיים".

לדבריו, "ישראל מפתחת גם את חץ 4, מערכת ליירוט נשק היפרסוני וכלי חזרה מתמרנים - נקודת תורפה חריפה בהגנות האמריקאיות הנוכחיות. שוב, ישראל מקדמת יכולות תחת לחץ שארה"ב זקוקה להן אך מתקשה לייצר במהירות בלוחות הזמנים הפוליטיים והמוסדיים שלה".

"ישראל מספקת גם דבר יקר ערך לא פחות: ניסיון קרבי אמיתי בהיקף גדול. במהלך מלחמת יוני 2025 עם איראן שיגרה הרפובליקה האסלאמית מאות טילים בליסטיים ויותר מאלף כטב"מים לעבר ישראל, מתקפת הטילים המתואמת הגדולה בהיסטוריה. ישראל יירטה את רוב התחמושת הנכנסת, אך העימות חשף מגבלות: מלאי המיירטים הידלדל וחלק מהטילים חדרו את ההגנות".

"גם הגישה האסטרטגית הרחבה של ישראל חשובה. ההגנות שלה נועדו להגן על מרכזי אוכלוסייה ותשתיות קריטיות תוך הטלת עלויות מרתיעות על התוקפים. הן אינן שואפות לכיסוי מושלם. כיפת הזהב מאמצת את אותו היגיון בקנה־מידה יבשתי, ומעדיפה חוסן וקיימות על פני שלמות תאורטית".

מתוך ה-Free Press, מאת מיכאל דורן. לקריאת הכתבה המלאה.

2חמש שנים לנורמליזציה של ישראל ומרוקו: מה קרה ליחסים?

מרוקו וישראל בתיווך ארה"ב חתמו על הצהרה לחידוש היחסים הדיפלומטיים בדצמבר 2020. כעת, חמש שנים לנורמליזציה עם מרוקו, יש מי שקוראים לביטולה על רקע המלחמה בעזה אך יש מי שמבהירים כי "מרוקו לא תבטל את הנורמליזציה עם ישראל, בגלל ארה"ב", פורסם בניו ערב.

החודש ההסכם בין מרוקו לישראל ייכנס לשנתו השישית אך "היחסים בין שתי המדינות לא עמדו בציפיות". זאת משום שהמלחמה בעזה, "הטילה צל כבד על היחסים". בעקבות הלחימה בעזה, "מרוקו נמנעה משדרוג הייצוג הדיפלומטי לשגרירויות מלאות, והסתפקה בלשכות קישור ברבאט ובתל אביב". למרות זאת, שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות נמשך והן חתמו על מספר עסקאות ביטחוניות.

מוחמד ריאחי אידריסי, מזכ"ל הוועדה המרוקאית לתמיכה בסוגיות האומה, אמר לאתר כי יום השנה לנורמליזציה בין המדינות הוא "פצע מוסרי פתוח" וקרא למרוקו "לבטל את הנורמליזציה ולשמור על זכויות הפלסטינים". אידריסי שיבח את ההתנגדות של מרוקאים רבים להסכם וקרא "לביטול מיידי ומלא של הסכם הנורמליזציה בהתאם להתנגדות העממית".

למרות הקריאות לביטול הנורמליזציה, "ההסכם של מרוקו נבדל מהסכמים אחרים משום שהוא משולש וכולל את ארה"ב". ההסכם כולל התחייבויות אמריקאיות למרוקו "ותמיכה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו".

אסמאעיל חמודי, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת סידי מוחמד בן עבדאללה בפאס, אמר כי היחסים בין המדינות "התייצבו במצבם הטבעי, ושיתוף הפעולה מתמקד כיום בחקלאות, בתעשייה הצבאית ובביטחון". חמודי הבהיר כי מרוקו לא תבטל את הנורמליזציה משום שזה הסכם רגיש "הכולל את מרוקו, ארה״ב וישראל; נסיגה באחד מחלקי ההסכם תערער את האחרים".

חמודי אמר כי הוא צופה שהיחסים בין מרוקו לישראל "יתקדמו באיטיות". לדבריו, הדבר ייעשה "במסגרת איזונים חדשים של אינטרסים, כולל שיתופי פעולה בתעשייה הצבאית עם מדינות כמו טורקיה, הודו וברזיל, תוך הימנעות מנסיגה מהישגים שהשיגו שלושת הצדדים".

מוחמד שקאיר, חוקר בתחום הביטחון והעניינים הצבאיים, אמר כי "שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות יימשך ויתרחב משתי סיבות עיקריות. הראשונה נוגעת להיגיון מדינתי ולחתירה לאיזון צבאי מול אלג'יריה, שתורתה הצבאית רואה במרוקו יריב עיקרי במסגרת היריבות האזורית. הגורם השני הוא השפעתה הפוליטית של הקהילה היהודית בישראל ממוצא מרוקאי על מעגלי קבלת ההחלטות בישראל".

מתוך הניו ערב, מאת אדל נג'די. לקריאת הכתבה המלאה.

3בעזה ובבית לחם מציינים את חג המולד בצל המלחמה

בבית לחם חגגו אתמול (ד') לראשונה את חגיגות חג המולד לאחר שנתיים של מלחמה. "צעדות של צופים התקיימו ביום רביעי תחת שמיים כחולים ובהירים בבית לחם, כאשר העיר הפלסטינית יצאה מצלה של המלחמה בעזה וחגגה את חג המולד החגיגי הראשון שלה", פורסם באל-ערביה.

"ברחבי העולם החלו משפחות להתכנס לציון ערב חג המולד, ומיליוני ילדים בכל מקום המתינו בקוצר רוח להגעת מתנותיהם. בבית לחם מילאו את האוויר קולות תופים וחמת חלילים שניגנו עיבודים לשירי חג מולד פופולריים, בעוד נוצרים צעירים ומבוגרים צעדו אל כיכר המולד שבמרכז העיר", נכתב באל-ערביה. צעירה אמרה לעיתון "היום מלא שמחה, כי לא יכולנו לחגוג בגלל המלחמה".

בזמן המלחמה בעזה, בבית לחם בחרו לצמצם את החגיגות. כעת, לאחר הפסקת האש בבית לחם טוענים לסולידריות עם העזתים "החגיגות האלה הן בעיקר תקווה לאנשים שלנו בעזה… שיום אחד גם הם יחגגו ויחיו חיים מחדש".

גם הנוצרים ברצועת עזה ציינו אתמול את חג המולד "אך ללא חגיגות ציבוריות", פורסם במידל איסט איי. טארזי, תושב עזה בן 31, אמר למידל איסט איי כי "הכנסיות השעו את כל החגיגות מחוץ לכותליהן בגלל התנאים בעזה. אנחנו מציינים את הולדת ישו באמצעות תפילה בתוך הכנסייה בלבד, אבל שמחתנו נותרת בלתי שלמה השנה איננו יכולים לחגוג בזמן שאנחנו עדיין מתאבלים על ההרוגים, כולל כאלה שנהרגו בתקיפות על כנסיות", אמר טארזי.

ג’ורג’ אנטון, מנהל התפעול של הפטריארכיה הלטינית בעזה, אמר למידל איסט איי: "איננו יכולים לחגוג בזמן שנוצרים ומוסלמים כאחד מתאבלים על אובדנים הרסניים שנגרמו מן המלחמה. עבורנו, המלחמה לא הסתיימה". אנטון אמר כי "לפחות 53 נוצרים נהרגו במישרין או בעקיפין במהלך המלחמה, ורבים אחרים נפצעו".

מתוך אל-ערביה. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך המידל איסט איי, מאת מהא חוסייני וחאני אבו רזק. לקריאת הכתבה המלאה.