המדדים נחשפים: כך נראית איכות הטיפול בבתי החולים בישראל

משרד הבריאות מפרסם לראשונה את תוצאות סקרי האיכות, הזמינות וחוויית המטופל בבתי החולים - נתונים שנאספו במסגרת תוכניות לאומיות שהחלו בשנת 2022. במסגרת תוכניות אלה הוקצה תקציב של כ־500 מיליון שקל, המחולק בין בתי החולים בהתאם לעמידתם ביעדים שנקבעו ב־19 תחומי פעילות שונים. זאת נוסף על התקציב הקבוע, בהיקף של כ־3.3 מיליארד שקל, שמועבר לבתי החולים מדי שנה מתוקף היותם תשתית לאומית, וכן התשלומים השוטפים שהם מקבלים מקופות החולים בעבור השירותים הרפואיים.

כעת לראשונה, משרד הבריאות החליט לפרסם את התוצאות, בנוסף למדדי האיכות המוכרים, מתוך מחשבה כי בפרסום עצמו ישנו תמריץ להשתפר.

● מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר
● מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

היעדים נעים בין שיפור הטיפול ברפואה דחופה, מניעת ירידה קוגניטיבית אצל מטופלים מבוגרים בזמן האשפוז, איכות היחידה להפריה חוץ-גופית, ועד הגנה מפני התקפות סייבר. מבט על התוצאות אינו מציג תמונה אחידה שבה בית חולים מסויים או קבוצת בתי חולים מסויימת מתבלטת בכל המדדים מעל היתר. ישנם מדדים בהם בתי החולים הגדולים והמרכזיים בולטים, ואחרים בהם בתי החולים הנחשבים מובילים מפוזרים באופן שנראה כמעט רנדומלי על פני הטבלה. נראה כי כל בית חולים מצטיין בתחומים אחרים.

ירידה תפקודית בקרב מבוגרים

בתוכנית שנועדה למנוע ירידה תפקודית בקרב מטופלים מבוגרים, מרבית בתי החולים קיבלו השנה את הציון המרבי ואת מלוא התקצוב הנלווה. עם זאת, בתי החולים שיבא ואיכילוב לא נכללו בקבוצת המצטיינים, בעוד בתי החולים זיו והדסה הר הצופים דורגו בתחתית הרשימה, בפער ניכר מהשאר.

בתי החולים הגדולים מטפלים במקרים מורכבים יותר וסובלים מעומס מטופלים כולל רב יותר, אבל יש להם גם יותר תקציבים וכוח אדם בהתאם, כך שההבדל הזה לא לגמרי מסביר את הפער.

הרקע לתוכנית הוא ממצאים עקביים שלפיהם אשפוז עלול להוביל להידרדרות תפקודית בקרב קשישים. לשם כך פותחה תוכנית ייעודית על ידי משרד הבריאות וארגון הג'וינט הכוללת איתור מוקדם של מטופלים בסיכון, עידוד ניידות, ליווי פיזיותרפי, טיפול בירידה קוגניטיבית וניטור הדוק במהלך האשפוז.

הפריה חוץ-גופית

תוכנית נוספת מתמקדת בשיפור איכות שירותי ההפריה החוץ־גופית, לאחר שהתברר כי קיימים פערים משמעותיים בין היחידות השונות. הרקע לכך היה מקרה חריג שבו אישה הרתה בבית החולים אסותא ראשון לציון ואחר כך ילדה תינוקת מביצית וזרע של זוג אחר. הסתבר כי זו לא הייתה טעות אקראית, אלא שהעומס על יחידות ההפריה החוץ-גופית מוביל לבעיות איכות רבות.

התוכנית נועדה להעביר יותר טיפולי פוריות לרפואה הציבורית, תוך הגדלת הקיבולת ושיפור האיכות, בין היתר על ידי הגדלת כמות כוח האדם במעבדות. כחלק מהתוכנית, הוחלט לאפשר למטופלים לבחור רופא מטפל. מדדים נוספים בתוכנית הם שיפור תשתיות המחשוב והציוד המעבדתי.

בתי החולים שהראו את הגידול והשיפור המשמעותיים ביותר היו קפלן, וולפסון, סורוקה ומאיר. לעומת זאת שיבא, רמב"ם, שערי צדק ונהריה, לא עמדו ביעדי התוכנית, בעיקר מבחינת היקף הגידול. נציין כי גם במקרה הזה, ההשוואה מאתגרת כי שיבא ושערי צדק מבצעים מלכתחילה מספרים גבוהים מאוד של הפריות (אם כי השיאן בתחום הזה הוא איכילוב).

רפואה דחופה

התוכנית לשיפור האיכות ברפואה הדחופה כוללת מדדים רבים מאוד, וביניהם: מיון ראשוני של לפחות 85% מהמטופלים תוך 15 דקות מרישום המטופל, בדיקה רפואית תוך שעה עבור לפחות חצי מהמטופלים, העברה לאשפוז של 90% לפחות מהפונים עד 12 שעות מהרישום במשרד, ושחרור לפחות 70% ממאושפזים תוך 4 שעות מקבלתם לתהליך שחרור. עוד כוללת התוכנית רכש, הדרכה והכשרה.

קשה לסכם את הציונים בתחום זה בגלל ריבוי המדדים, אך נציין כי גם במקרה הזה, בתי החולים הגדולים שבמרכז אינם בהכרח המובילים, וכי המשבר התקציבי בהדסה ניכר.

תוכנית בריאות הנפש

תוכנית בריאות הנפש מתמרצת בתי חולים לטפל בחולים פסיכיאטריים מורכבים והרחבת מחלקות האשפוז, תוך פיתוח מודלים הוליסטיים לטיפול משולב, גוף ונפש. בתי החולים הבולטים לטובה במדד זה היו זיו, רמב"ם ושיבא.

תוכנית הסייבר

במהלך שנת 2024 זוהו ונוטרלו שלוש תקיפות סייבר ודאיות, שכל אחת מהן הייתה עלולה להביא להשבתה מלאה של בתי חולים - בהיקף דומה לאירוע שהתרחש בבית החולים הלל יפה בשנת 2021. מטרת התוכנית היא חיזוק מערך הסייבר והגנת המידע בבתי החולים, באמצעות מידור רשתות, זיהוי ותגובה, תיקון ליקויים, הכשרות מקצועיות וביצוע סקרי סיכונים. המובילים בשיפור בתחום הזה היו אסף הרופא, בני ציון, ברזילי והלל יפה.

מנוחת מתמחים

בין התוכניות המתוקצבות נמצאות כמה תוכניות שמטרתן להגדיל ולשפר את כוח האדם בבתי חולים, עם דגש מיוחד על המתמחים. כמו כן, לאחר שהתוכנית הרשמית לקיצור שעות העבודה של המתמחים הוכרזה ככישלון, בוחנת תוכנית התקצוב של משרד הבריאות, אילו בתי חולים הצליחו לקצר את התורנויות בכל זאת. בסעיף הזה קשה לחשב את התקצוב כי הוא קשור גם במספר הרופאים הכללי שמעסיק בית החולים, אך עצם הכלת סעיף כזה בתוכנית התמריצים היא בשורה.

לסיום, נציין בקצרה את בתי החולים המובילים בכמה מדדים נוספים: רכישה של טכנולוגיות לבביות: שיבא, שערי צדק והדסה. שיפור הטיפול בפגיות: שערי צדק, שיבא ורמבם. מניעת זיהומים: סורוקה, בילינסון ואיכילוב (הפחות מוצלחים במדד זה היו הסקוטי, המשפחה הקדושה ויוספטל).