"לא אכתוב עוד את הדוח השנתי של ברקשייר האת'וויי ולא אדבר עוד בלי־סוף באסיפה השנתית. כפי שהבריטים נוהגים לומר, אני 'יורד מתחת לרדאר", כך כתב וורן באפט במכתבו האחרון למשקיעים בנובמבר.
● האם 2026 תהיה שנת ההנפקות הגדולה בהיסטוריה?
● "משוגע לגמרי" או הולך לגרוף מיליונים מהנפילה של ענקיות ה-AI: ההימור המסקרן של מייקל ברי
אחרי 60 שנה, ואחרי שהפך מפעל טקסטיל כושל לקונגלומרט בשווי יותר מטריליון דולר, ה־31 בדצמבר הוא יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי. האיש התשיעי בעושרו בעולם, שהונו נאמד על ידי פורבס בכ־150 מיליארד דולר, יישאר כיו"ר החברה, ומיום חמישי ינהל גרג אייבל את קונצרן הענק.
רבים רואים בבאפט את המשקיע הגדול בעולם, לאחר שהפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת - שאותה החל לרכוש בשנת 1962 במחיר של 7.60 דולר למניה, לקונגלומרט הענק שהוא כיום, עם מניות שמחירן עולה על 750 אלף דולר ליחידה. מאז שבאפט השתלט על ברקשייר בשנות ה־60, מניותיה הניבו תשואה שנתית מצטברת של 19.9%, כמעט כפולה מזו של מדד S&P 500. מי שהשקיע בחברה ולא מכר אף מניה מאז 1965 ועד היום - היה משיג תשואה כוללת של יותר מ־5,000,000%.
באפט מותיר אחריו גוף כלכלי כביר ועוצמתי: ברקשייר מחזיקה בחברת הביטוח השנייה בגודלה בארה"ב, Geico, והיא גם קונגלומרט תעשייתי השולט בכ־200 חברות, בהן BNSF, אחת מארבע מסילות הרכבת הגדולות בארה"ב, בקבוצת חברות של חשמל ותשתיות, וכן במותגי צריכה החל מנעלי הריצה Brooks ועד ממתקי See’s, והשקעות במניות בשווי של כ־310 מיליארד דולר.
החברה הנערצת ביותר באמריקה היא גם מהמורכבות שבהן. ברקשייר מזוהה בראש ובראשונה עם גאונות ההשקעה של באפט. הוא נחשב ל"משקיע ערך" משום שהחל את דרכו בחיפוש אחר חברות שמחירן נמוך, אך לצד זאת מחזיק גם מניות "צמיחה" רבות. רכישת מניות אפל בין 2016 ל־2018 הייתה אחת הרווחיות ביותר.
באפט מסתייג מההגדרה "גאון", ומייחס את הצלחותיו למושג "חפירים" (moats) - יתרון תחרותי שמאפשר לחברה להניב לאורך זמן תשואה הגבוהה מעלות ההון שלה. ובאפט בהחלט יודע לזהות "חפירים" כפי שמדגימים הביצועים המרשימים של ברקשייר: למשל אפל שברקשייר מחזיקה במניותיה בשווי של 65 מיליארד דולר, או קוקה־קולה (החזקה של 28 מיליארד דולר). לצד אלו נמנות כמה השקעות בענפי פיננסים כמו בנק אוף אמריקה, מודי’ס, נתח קטן מוויזה ומאסטרקארד, וכן חמישית ממניות אמריקן אקספרס, ובסך הכול החזקות בכ־40 מניות.
אבל החדשנות הגדולה ביותר של באפט אינה דווקא בהקצאת הון, אלא בגיוס ההון. חברות הביטוח אחראיות לחלק ניכר מההון של ברקשייר. הרעיון פשוט: המבוטחים משלמים פרמיות לחברות הביטוח; וכשהחברה מנוהלת ברווחיות, כלומר גובה יותר בפרמיות ממה שהיא משלמת בתביעות ובהוצאות, היא יכולה להשקיע את כספי הפרמיות וליהנות מהתשואות.
הסיפור של ברקשייר האת'ווי במספרים
1כ־20% - תשואה שנתית מצטברת של המניה מאז שנות ה־60 - כמעט כפולה מזו של מדד S&P 500
2תיק השקעות של כ־40 מניות בשווי של כ־310 מיליארד דולר
3באפט יישאר עם החזקה של כ־14% מההון בשווי כ־147 מיליארד דולר + כ־30% מזכויות ההצבעה
מה ישתנה ביום שאחרי
במאמר במגזין בארונ'ס, שכותרתו: Meet the New Berkshire, Same as the Old Berkshire, מעריכים שלא הרבה ישתנה בתאגיד הענק, בטווח הקצר לפחות.
"לפחות בשלב הראשון לא נראה שיחול שינוי משמעותי, ועבור משקיעים רבים זה מצב רצוי", כתבו. באפט ציין כי בכוונתו להגיע למשרד מדי יום, והוא צפוי להמשיך ולהיות דמות דומיננטית בחברה - כשיישאר כיו"ר ובעל השליטה, עם החזקה של כ־14% מההון בשווי של כ־147 מיליארד דולר, וזכויות הצבעה בשיעור כ־30%. בבארונ’ס צופים לפיכך שנושאים מהותיים, כמו חלוקת דיבידנד, רכישות עצמיות של מניות והקצאת יתרת המזומנים של ברקשייר, יישארו בלתי מוכרעים עוד זמן רב, אולי אף עד לאחר מותו של באפט.
למרות זאת, נראה שהמשקיעים רואים בעזיבתו של באפט את תפקיד המנכ"ל כגורם שלילי. מניית ברקשייר מסיימת את שנת 2025 בטון מאכזב: מניות Class A שלה עלו השנה בכ־10%, לעומת תשואה כוללת של כ־19% במדד S&P 500.
האתגרים של אייבל
לאייבל ממתינים אתגרים לא קטנים. אחרי שנים תחת מנהיג (כמעט) יחיד, הוא יהיה נתון למעקב מקרוב, ויש גם החוששים כי "פרמיית באפט", תוספת השווי שהשוק ייחס לגאונות משקיע העל, עלולה להישחק. לאייבל, שמנהל כיום את הפעילויות הלא־ביטוחיות של ברקשייר, אין ניסיון בבחירת מניות. הוא צמח מתוך עסקי האנרגיה של הקונצרן.
הוא ייאלץ גם להתמודד עם שינויים בשדרת הניהול. בדצמבר נחשפה שורה של מהלכים בצמרת, המשמעותי ביותר הוא עזיבתו של טוד קומבס, מנהל השקעות ומנכ"ל חטיבת ביטוח הרכב Geico של ברקשייר. כמו כן לא ברור כמה זמן עוד מתכנן להישאר בתפקידו ראש פעילות הביטוח של ברקשייר, אג'יט ג'יין בן ה־74.
כישוריו של אייבל כמשקיע במניות יעמדו בקרוב למבחן. ככל שהריבית יורדת, העלות האלטרנטיבית של ערימת המזומנים של ברקשייר הולכת וגדלה. מגמת הורדת הריבית בארה"ב עשויה להימשך גם לתוך 2026, בעוד החברה מתקשה למצוא די הזדמנויות השקעה חדשות שיאפשרו לה לממש את ערימת המזומנים התופחת.
במגזין אקונומיסט מעריכים שנראה השקעות חדשות בחברות של תשתית חשמל או בחברות מסחר יפניות - תחומי ההתמחות של אייבל. מאגר המזומנים של ברקשייר יציב אותה בעמדה טובה 'לקטוף' מציאות אם השווקים ייפלו.
"מה שתאבדו הוא פנקס אנשי הקשר שלו", אומר בריאן מרדית’ מבנק UBS, שתהה "האם עדיין יפנו לברקשייר כדי לייצב בנקים כושלים כמו ב־2008?".
ייתכן שכדאי לאייבל לשקול להתחיל להחזיר מזומנים לבעלי המניות. ברקשייר אינה מחלקת דיבידנדים ולא ביצעה רכישה עצמית של מניות מאז מאי 2024. באפט ושותפו לשעבר, צ’רלי מאנגר, העדיפו לשמור בחברה 100% מהרווחים, מה שאיפשר לרכוש חברות תפעוליות נוספות ולהשקיע במניות סחירות. בשוק מקווים שהחברה תחליט על חלוקת דיבידנד.
המסר המהדהד שנשאר
קופת המזומנים של ברקשייר האת'וויי היא מסר ללא מילים שבאפט מותיר בלכתו. לאורך 12 הרבעונים האחרונים היה המיליארדר 'מוכר נטו' של מניות, ובמקביל להגבלת הרכישות העצמיות, צברה החברה כמות שיא של מזומנים. זו הסתכמה ברבעון האחרון ב־381 מיליארד דולר.
באמצעות רמת המזומנים הגבוהה שלו, באפט בעצם אומר שכיום יש מעט מאוד הזדמנויות קנייה אטרקטיביות בשווקים, ושמבחינתו עדיף לשבת בסבלנות על הכסף ולהמתין לרמות תמחור שפויות יותר.
חלק גדול מהמזומנים של ברקשייר הגיע ממימושים של החזקתה באפל, שבעבר הוערכה בכמעט 200 מיליארד דולר, אך ירדה להיקף של "רק" כ־60 מיליארד דולר. באפט גם צמצם או מכר לחלוטין החזקות רבות אחרות, כמו בנק אוף אמריקה. הוא נמנע כמעט לגמרי מהייפ הבינה המלאכותית, אם כי לאחרונה החברה כן רכשה החזקה קטנה באלפבית (גוגל).
המזומנים הללו מוחזקים באג"ח ממשלת ארה"ב קצרות מועד, שמניבות תשואה שנתית של כ־3.6%. המשמעות היא שבאפט אינו רואה במניות תשואות שמצדיקות הגדלת הסיכון ביחס לריבית שנותנות האג"ח, שהיא לכשעצמה לא גבוהה בהרבה מהאינפלציה כיום. ובכל מקרה, מיום חמישי - זו הבעיה של אייבל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.