ברוטו או נטו אחרי מס? כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים

הכותב הוא עו"ד ורו"ח, יוצא רשות המסים ועוסק במיסוי מקרקעין

הסוגייה של איזון משאבים בין בני זוג מעסיקה רבות בני זוג שמתגרשים, עורכי דינם ואת בתי המשפט והדין הרבנים. המגמה הכללית בפסיקה הינה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג. משמע, לפי שווי השוק של כל נכס בלי לקחת בחשבון את עלויות המס במכירה לצד ג'.

כך למשל, בפרשת פלוני נ' פלונית (1325589/5) נדון מקרה שבו פלוני בעל מניות בחברה עם אחיו בחלקים שווים. שווי החברה הוערך על ידי מומחה בסך של 19.4 מיליון שקל. למרבה הצער, פלוני החל בהליכי גירושים. לבני הזוג היה גם בית מגורים ובית הדין הרבני הגדול התחבט שוב בשאלה כיצד יש לאזן בין בני הזוג - האם לאזן על בסיס שווי ברוטו של המניות או על בסיס נטו? כבר בראשית הדיון היה ברור כי לא יבוצע איזון באופן שבו האישה תהפוך להיות בעלת מניות בחברה, שכן האישה אינה מצויה בניהול החברה והמגמה בפסיקה לבצע הפרדה בין בני הזוג ולא להפוך את האישה לבעלת מניות בחברה (ראו בעניין זה פסיקה קודמת בע"מ 4660/16).

ביה"ד המשיך בקו הכללי שלפיו יש לאזן את המצב לפי שווי המניות ברוטו ולכן קבע כי על הבעל לשלם לאישה 4.85 מיליון שקל בקיזוז חלקו בשווי הבית שנותר ברשותה. עוד נקבע כי בעת מכירת המניות על ידי הגבר לצד ג', האישה תשתתף במס רווח ההון שיוטל על הגבר בהתאם לחישוב רווח ההון עד ליום הקרע וזאת בהתחשב בתמורה שקיבלה. כדי להבטיח את חלקה במס ישועבד הנכס שברשותה. לחלופין, הציע ביה"ד קיזוז המס המהוון מן התמורה המשולמת כבר כעת.

נזק כלכלי

לטעמי, שני הפתרונות שקבע בית הדין גורמים לגבר נזק כלכלי של ממש. שכן, בעת שימכור את המניות לצד ג' הוא לא יוכל בעת עריכת חישוב רווח ההון לנכות את התמורה ששילם לאישה במסגרת איזון המשאבים כהוצאה או עלות. בכך הכסף ששילם לה ירד לטמיון.

היה נכון לדעתי במקרה זה לבצע אקט מכירה של ממש בין בני הזוג. האישה היתה מדווחת על מכירת מניותיה בחברה אותן היא מחזיקה מכוח חזקת השיתוף ומשלמת את מס רווח ההון כדין. באופן הזה הגבר היה מקבל "עלות" למניות שכן אירוע המס דווח לרשות המסים. בכך בעתיד יזכה לקבל ניכוי של התמורה ששילם לאישה עבור מניותיה.

במקביל, הגבר היה מוכר את חלקו בבית המגורים ומקבל פטור ממס שבח והאישה הייתה מקבלת "שווי רכישה" חדש למכירה עתידית. בכך סכום השבח במכירת בית המגורים בעתיד היה קטן יותר.

במקרים רבים אני נתקל בעורכי דין שמייצגים צדדים להסכם גירושים ועושים שימוש בהוראות סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין. סעיף זה אינו רואה בחלוקת רכוש בין בני זוג אגב גירושים אירוע מס. לכאורה, הטבה של ממש.

זו הדרך הפשוטה והקלה שאכן מסייעת לבני הזוג לסיים את המחלוקת בינהם בהקדם. ברם. אני סבור שבמקרים מסוימים מוטב לוותר על השימוש בסעיף זה, לבצע מכירה של ממש בין בני הזוג ולדווח על ארוע מס לרשות המסים. באופן הזה גם משיגים את הרצון לאזן את בני הזוג על בסיס ברוטו וגם לא גורמים להם נזק כלכלי עתידי ואפילו יתרון מס.