אנבידיה חשפה את מוצר הדגל הבא שלה בעידן ה־AI, ושלחה מסר מרגיע למשקיעים

ב־CES, אירוע הטכנולוגיה הגדול בעולם, הציג מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את "רובין" - מערכת שנועדה לסייע באימון של מודלי בינה מלאכותית • בכך, הוא העביר מסר למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה בשרשרת האספקה: "הפלטפורמה כבר נמצאת בייצור מלא"

ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher
ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher

בתערוכת CES (Consumer Electronics Show) שנפתחה בלאס וגאס השבוע, בחר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג לנצל את הבמה המרכזית לא רק כדי להציג מוצר חדש, אלא כדי לשרטט את השלב הבא באסטרטגיית הבינה המלאכותית (AI) של החברה. ההכרזה המרכזית של אנבידיה בכנס הייתה פלטפורמת המִחשוב "רובין" (Rubin) - מערכת חדשה שלדברי החברה נועדה להתמודד עם האתגרים ההולכים וגדלים של אימון והפעלה של מודלי AI בקנה מידה עולמי.

בלעדי | אפספלייר במגעים למכירה תמורת 3-2.5 מיליארד דולר לקבוצת חברות
בלעדי | צחי נחמיאס לא עוצר: מגה אור תבנה חוות שרתים בכ-900 מיליון דולר עבור נביוס

המסר של אנבידיה היה ברור: רובין אינה עוד שדרוג נקודתי לשבב קיים, אלא מעבר לתפיסה שונה של תשתיות מחשוב. במקום להתמקד במעבד גרפי בודד, החברה מציעה מערכת שלמה - כלומר, שילוב של שישה שבבים שתוכננו מראש לפעול ביחד כמחשב־על אחד עבור עומסי עבודה של AI.

ההכרזה מגיעה בתקופה שבה כאמור מודלי AI הופכים גדולים, מורכבים ויקרים יותר לתפעול. באנבידיה, החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם ומי שנחשבת לנושאת הדגל של עידן ה־AI, מבקשים כעת לתת מענה לא רק לביצועים, אלא גם ליעילות, לעלות וליכולת פריסה במרכזי נתונים.

בשורה טובה לוול־סטריט

באנבידיה מציגים את רובין כתשתית שנועדה לתמוך בדור הבא של יישומי AI - כאלה שאינם פועלים רק על מסך, אלא משתלבים בעולם הפיזי. במסגרת ההכרזה הוצגה הפלטפורמה כבסיס לפיתוח רכבים אוטונומיים והפעלתם, מערכות רובוטיקה, מפעלים חכמים וסוכני תוכנה שפועלים בזמן אמת ובסביבות משתנות.

יישומים מסוג זה מציבים דרישות שונות מאלו של מערכות AI מסורתיות. מעבר לעוצמת חישוב, הם מחייבים זמני תגובה קצרים במיוחד, יכולת לעבד רצפים ארוכים של החלטות ויציבות תפעולית גבוהה לאורך זמן. באנבידיה מדגישים כי הפלטפורמה החדשה תוכננה לתת מענה לצרכים הללו, בעיקר במצבים שבהם מערכות נדרשות לפעול ברציפות ולהגיב לאירועים בלתי צפויים.

לצד החזון הטכנולוגי, שלח ג'נסן הואנג מסר חד וברור למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה או מעיכובים בשרשרת האספקה. האמירה המרכזית שלו - "רובין נמצאת כבר בייצור מלא", נועדה להבהיר כי המעבר מפלטפורמת בלאקוול הנוכחית לדור הבא מתבצע ללא תקלות. עבור השוק, טמונה במסרו של הואנג בשורה מרגיעה: אין "Gap Year" (שנה אבודה) בהכנסות. זהו גם סימן לכך שהמכונה המשומנת של אנבידיה עומדת בלוחות הזמנים השאפתניים שהציבה.

במקביל, הצגת רובין משתלבת במהלך רחב יותר שעליו מאותתת אנבידיה: מעבר למחזורי השקה תכופים יותר. הואנג הצהיר רשמית כי החברה עוברת למחזור פיתוח שנתי (One year cadence). הרציפות הזו נועדה לאפשר ללקוחות, מענקיות הענן ועד למפתחי מודלים, לתכנן קדימה ולהטמיע תשתיות חדשות בקצב קבוע, תוך שהיא מציגה שיפור של פי 10 ביעילות הכלכלית של הפעלת המודלים (Inference).

מערכת אחת מתואמת

החידוש בפלטפורמת רובין אינו בעצם קיומם של שישה שבבים, אלא באופן שבו אנבידיה בחרה לחבר ביניהם. בדורות קודמים, לקוחות הרכיבו חוות שרתים משילוב של רכיבים שונים - כלומר, מעבד גרפי ממקור אחד, תקשורת ממקור אחר ותוכנה שמנסה "להדביק" הכול יחד. לעומתם, רובין פותחה מראש כמערכת אחת סגורה ומתואמת.

הפלטפורמה משלבת מעבד גרפי חדש, מעבד ליבה בשם "ורה" ושכבת תקשורת וניהול מתקדמת, שתוכננו במקביל ובשפה משותפת. המשמעות היא שהעברת הנתונים בין הרכיבים, שנחשבת לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במערכות AI גדולות, נעשית בצורה ישירה ומהירה יותר, עם פחות השהיות ופחות אובדן יעילות.

שכבת התקשורת הישראלית בלב הפלטפורמה

לצד המעבד הגרפי וה־CPU החדשים, חלק מרכזי מפלטפורמת רובין מבוסס על טכנולוגיות שפותחו בישראל. ארבעה מתוך ששת רכיבי המערכת - שבבי BlueField, ConnectX, Spectrum ומתגי NVLink - פותחו במרכזי אנבידיה בישראל. זאת על בסיס הידע והטכנולוגיה של חברת מלנוקס, שרכשה אנבידיה ב־2020.

רכיבים אלה אחראים לניהול תעבורת הנתונים בין מאיצים גרפיים, בין שרתים ובין חוות שרתים שלמות. כך, בעידן שבו מודלים פועלים על פני אלפי מעבדים במקביל, שכבת התקשורת הופכת כאמור לצוואר הבקבוק הקריטי ביותר: ללא זרימת נתונים מהירה, אמינה ויעילה אנרגטית, גם המאיץ החזק ביותר אינו מממש את הפוטנציאל שלו.

כך קרה שמורשת מלנוקס, שהחלה כאמור ביקנעם כחזון של תקשורת מהירה בין שרתים, הפכה בעצם תחת אנבידיה לסטנדרט עולמי של עידן ה־AI. לא במקרה הגדיר הואנג את אנבידיה כ"חברת התקשורת הגדולה בעולם" - אמירה המשקפת את המשקל האסטרטגי של הפיתוח הישראלי בליבת מוצרי החברה.

במובן זה, רובין מקנה גם יתרון תחרותי מול חברות כמו גוגל ואמזון, המפתחות מאיצים משלהן. גם אם יצליחו לייצר שבב גרפי מתקדם - שכבת התקשורת המאפשרת לאלפי שבבים לפעול כמחשב־על אחד היא מרכיב שקשה הרבה יותר להעתיק. 

באנבידיה מסבירים כי גישה זו נועדה להתמודד עם בעיה שמחריפה ככל שהמודלים גדלים: לא עוצמת המעבד הבודד, אלא היכולת של אלפי רכיבים לעבוד יחד לאורך זמן. ככל שמספר המאיצים עולה, כך גם גדל הסיכון לצווארי בקבוק, תקלות תפעוליות ועלויות נסתרות. תכנון משולב של כל שכבות החומרה נועד לצמצם מורכבות זו כבר בשלב התשתית.

עוד לטענת החברה, הארכיטקטורה החדשה מאפשרת לאמן מודלים גדולים, ובהם מודלים מסוג Mixture of Experts (מודלים המורכבים ממספר רב של תתי־מודלים מתמחים, ומציבים דרישות מחשוב ותקשורת גבוהות במיוחד) עם פחות מאיצים לעומת הדור הקודם, ולהפעילם בעלות נמוכה יותר בשלב ההסקה.

הענקיות כבר מאמצות

על הבמה התייחס הואנג גם לתמיכה הרחבה שלה זוכה פלטפורמת רובין מצד תעשיית ה־AI, והבהיר כי אנבידיה אינה מפתחת את התשתית החדשה בחלל ריק. לדבריו, שיתופי הפעולה סביב רובין משקפים את הצרכים של החברות שמפתחות ומפעילות כיום את מודלי ה־AI הגדולים והמורכבים בעולם. כך, הובאו בהכרזה גם דברי מנהלים מחברות AI מובילות, ובהם סם אלטמן מ־OpenAI, דריו אמודיי מאנתרופיק, סאטיה נאדלה ממיקרוסופט, מארק צוקרברג ממטא ואילון מאסק מ־xAI.

במקביל, נמסרה כי גם ספקיות הענן הגדולות נערכות לאימוץ הפלטפורמה החדשה. לפי אנבידיה - אמזון (AWS), גוגל קלאוד ואורקל צפויות לשלב תשתיות מבוססות־רובין בשירותי הענן שלהן.

החברה ציינה גם כי רובין מיועדת להשתלב לצד תשתיות מחשוב קיימות, וכי היא אינה מחליפה באופן מיידי את הדורות הקודמים של מאיצים גרפיים. מערכות מבוססות רובין צפויות, לפי אנבידיה, להיכנס לשימוש מסחרי דרך שותפותיה במחצית השנייה של 2026, תחילה כאמור במרכזי נתונים של ספקיות ענן וחברות AI גדולות.