יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

זו כבר הפכה לשגרה חדשה: כמעט מדי שבוע מכריז בכיר במגזר העסקי על הקמת חוות שרתים. מה שהחל כצורך חיוני, הפך לטרנד הלוהט של אנשי הנדל"ן, הלוגיסטיקה והאנרגיה בישראל. אולם, יש לזכור כי הבהלה לבינה מלאכותית מחייבת בניית מתקני ענק, המאכלסים אלפי מעבדים וצורכים חשמל בהיקף של עיר קטנה.

● אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אך היא כבר גוזלת את הידע
● הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

צריכה של עיר שלמה

בדיקת גלובס מעלה כי נכון לעכשיו, נמצאות בשלבי תכנון או בנייה לא פחות מעשרים חוות שרתים גדולות ברחבי הארץ. מדובר במבני ענק המשלבים נדל"ן, אנרגיה וטכנולוגיה עילית. כל מתקן מאוכלס באלפי מעבדים גרפיים של אנבידיה , המיועדים לעיבוד ולהפעלה של שירותי הענן והבינה המלאכותית עבור ענקיות כמו אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואורקל.

רק החודש הכריזה חברת מגה אור, בשליטת צחי נחמיאס, על הקמת השלד עבור חוות השרתים של אנבידיה בסמוך ליקנעם - שצפויה להיות הגדולה ביותר שנבנית בישראל. נופר אנרג'י של עופר ינאי הודיעה על כניסה לתחום, עם ניסיון לרכישת קרקע בשוהם להקמת חווה בהיקף של 100 מגוואט, ודוראל אנרגיה חברה לאמפא בשותפות להקמת חוות צמודות תחנות כוח. קודם לכן, הבטיחו חברות אנרגיה נוספות דריסת רגל משמעותית: דליה תקים חווה של 200 מגוואט מצפון לנמל אשדוד, ואנלייט תקים מתקן של 100 מגוואט בסמוך לשדה הסולארי שלה באשלים.

החוות מוקמות על ידי שחקנים חדשים לתחום השרתים, כמו אנלייט , דליה , מגה די סי ונופר , לצד חברות ותיקות כגון מד1, ענן, סרברפארם ובינת, או חברות נדל"ן דוגמת רוטשטיין וקרדן גבע. לפי נתוני חברת הייעוץ 11Stream הפועלת בענף, קיבולת המחשוב בחוות השרתים צפויה לעבור את רף ה־900 מגוואט עד שנת 2030.

המשמעות היא חיבורי חשמל בהיקף של כ־1.4 ג'יגה־וואט, צריכה השקולה לכמה ערים גדולות הפועלות במקביל. מדובר בקפיצה דרמטית לעומת הצריכה הנוכחית של החוות בישראל, שעומדת על 300 מגוואט בלבד. זאת בשעה שמשק האנרגיה המקומי מסוגל להכיל בשעות השיא צריכה שעתית של כ־28 גיגה־וואט בלבד.

גורם ממשלתי אומר לגלובס: "קצב בניית חוות השרתים גבוה במיוחד - חוות שרתים של 50 מגוואט שנבנית בתוך שנתיים־שלוש, צורכת חשמל בהיקף של עשרת אלפים יחידות דיור שלוקח לבנות ולתכנן תוך עשור". אלא, שעל פי ההערכות בשוק, קצב בניית תחנות הכוח בישראל אינו מדביק את הביקוש ועלול להוביל למשבר אנרגיה.

"יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר", מסביר גורם בכיר בענף החשמל, שביקש להישאר בעילום שם. לדבריו, המחסור בטורבינות גז יאלץ את המדינה לשרוף יותר פחם מזהם ואולי אף "להשיל" חשמל מפעילויות חיוניות אחרות, דוגמת מתקני התפלה, כדי לעמוד בעומס.

משה קלנר, מנהל יחידת החיזוי בחברת נגה, שמנהלת את תשתית החשמל בישראל, העלה בנובמבר האחרון את תחזית הצמיחה השנתית בצריכה. לפי התחזית המעודכנת, בחמש שנים הקרובות קצב הצריכה השנתית יזנק מ־2.7% ל־5.2% בממוצע, בעיקר בשל הביקוש הגואה מצד חוות השרתים בישראל. הבעיה המרכזית היא שהחלטת הממשלה להקים 13 תחנות כוח חדשות עד שנת 2040 התבססה על תחזית הצמיחה הנמוכה והישנה. כעת, מציינים גורמים בשוק, יהיה צורך להקים לפחות שתי תחנות כוח נוספות.

התקדים האירי

למרות הזינוק בביקוש, משרדי הממשלה וגופים כמו חברת נגה ורשות החשמל טרם גיבשו מדיניות ברורה להתמודדות עם אספקת החשמל לחוות השרתים. ברקע ניצב החשש מ"התקדים האירי": בשנת 2021, חסמה ממשלת אירלנד חיבור של חוות שרתים חדשות לרשת החשמל, לאחר שצריכתן חצתה את רף ה־25% מכלל החשמל במדינה. מאז ההחלטה, הממשלה האירית פועלת כרגולטור הדוק, המנפיק רישיונות פרטניים לכל מתקן חדש.

מקרה דומה נרשם במדינת וירג'יניה, שם הקלות מס נדיבות הובילו לתחזיות קודרות לגבי יכולת ייצור החשמל. כדי לבלום את המשבר, הוחלט להעלות את תעריפי החשמל עבור חוות השרתים, במקביל למגבלות שהטילו רשויות מקומיות על הקמת מתקנים בסמוך לשכונות מגורים.

בישראל, בעוד יותר יזמים שואפים להקים חוות שרתים עתירות אנרגיה בצמוד לתחנות כוח, הרשויות דווקא מעודדות את הקמתן במרכז הארץ. ברשות החשמל מניחים כי במרכז, בו קיים מחסור מובנה בחשמל, ניתן יהיה להזרים את עודפי הייצור של התחנות ישירות לרשת הארצית. מנגד, יזמים רבים מעדיפים להתרחק לאזורי הפריפריה בשל מחירי קרקע נמוכים והתנגדות פחותה מצד תושבים.

ההעדפה לפריפריה מתנגשת עם הנחיית רשות החשמל להתמקד בהקמת תחנות כוח במרכז. בנוסף, תכנון קווי הולכת חשמל מהפריפריה למרכז הוא מגבלה משמעותית שאורכת בין 8 ל־12 שנים. בראשון הקרוב תעלה להצבעת השרים הצעה של יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, להסדרת ענף חוות השרתים. אולם, גורמים בשוק מציינים שההצעה לא נותנת מענה לצורך בתחנות כוח צמודות. לפי ההצעה, הקמת חוות שרתים חדשות בהיקף של מעל 200 מגוואט תזכה להטבה ותוכל לעלות לדיון ישיר בות"ל, תחת מגבלה של עד עשר חוות בשנה.

"צוואר הבקבוק לא נגמר בכושר הייצור, אלא ביכולת לחבר עומסים גדולים בזמן אמת", אומרת יונית גולדברג, מנכ"לית שותפה בחברת 11Stream וראש איגוד מרכזי הנתונים. לדבריה, "בעולמות הבינה המלאכותית, בהם העומסים עולים בקפיצות, הפער צפוי להחריף עד שנת 2031. יש פער מהותי בין השוק לבין התחזיות של מנהלי המערכת סביב זמינות החשמל ולוחות הזמנים".

גם עו"ד עדינה שפירא, שותפה במחלקת תאגידים וניירות ערך במשרד מיתר המתמחה בתחום חוות השרתים, מדגישה את הצורך במהירות. "הזמן שעובר בין ההחלטה להקמת תשתית לבין הביצוע בפועל חייב להתקצר", היא מציינת. שפירא מסבירה כי קצב השקות השבבים של אנבידיה משנה את תצורת החווה הנדרשת מדי שנה. "עד שמקבלים החלטה, הדרישות הטכנולוגיות כבר משתנות. המדינה חייבת לתאם את הרגולציה והשיח עם מדינות זרות".

הפיל הלבן שבחדר

לא הכל ורוד בענף חוות השרתים הישראלי, ועל כך יעידו כמה חברות נדל"ן כמו מליסרון ועזריאלי שיצאו ממנו כבר לפני מספר שנים. בנייתן ותכנונן של חוות שרתים כה רבות מבלי שרובן הגיעו להסכם עם לקוח מראש מעלה את השאלה לגבי היווצרותם של פילים לבנים בעתיד - כלומר, חוות מאובזרות שאין להן דורש. כמה חוות גדולות בישראל שעל בנייתן הוכרז בעבר נתקלו באתגרי בנייה, אך אלה קשורים יותר לקושי בחיבור לחשמל או לתכנון שאינו עדכני לדרישות השוק.

עם זאת, חוות שרתים מודרניות שעומדות בדרישות - אינן עומדות ריקות. יואב אביחי, מנכ"ל חברת תכנון חוות השרתים ידע הנדסה, מסביר כי "אין חוות שרתים שעומדת ריקה הרבה זמן ואין חווה בנויה שאין בה מכרזים שמתמודדים עליהם, אפילו אם מדובר במכרזים קטנים של מגהוואט אחד. העניין הוא שיש הרבה כאלה. אני בתחום כבר 17 שנה. בעבר היינו ספקניים לגבי היכולת למלא את חוות השרתים שנבנו לפני עשור, אבל כולן מלאות היום, והתפוצה הגדלה של הבינה המלאכותית מחייבת בנייה נוספת. גם מי שמכריז שהוא בונה 100 או 150 מגוואט מתחיל בקטן - מתחילים ב־30 או 60 ומתרחבים בהתאם לצורך".

מהפכת הבינה המלאכותית הכניסה שחקנים חדשים למגרש. לצד גוגל, אמזון ומיקרוסופט שהגדילו את הוצאותיהן על שבבים וחוות ב־60%, צצו חברות "נאו־ענן" דוגמת נביוס וקרוסו, כשגם פלואיד־סטאק בוחנת כניסה לישראל. אלו מסייעות לענקיות להתגבר על המחסור העולמי במעבדים גרפיים, ולפי 11Stream, שוק זה צפוי לזנק מ־14.3 מיליארד דולר ב־2023 ל־63 מיליארד דולר בשנת 2028.

לצד האופטימיות, שפירא מזכירה את המורכבות המקומית. "יש הגבלות על צריכת החשמל, לא יודעים כמה רשת ההולכה יכולה לשאת. ההסתמכות על כמה לקוחות גדולים היא גדולה, וקיימים סיכונים גאופוליטיים ייחודיים לישראל", היא מסכמת. "כך נוצרת מציאות שייתכן והולכת לכיוון לא נכון, אבל הביקוש קיים ורואים אותו כל יום - מהסכם השבבים בין אנבידיה למטא ועד השקת סוכנים חכמים".