שינוי גישה? אירופה מאיימת בסנקציות על ארה"ב עקב הצהרות על סיפוח גרינלנד

מנהיגי אירופה שוקלים להגיב על איומי ארה"ב לספח את גרינלנד - טריטוריה דנית וחברה באיחוד האירופי - באמצעות סנקציות כלכליות חסרות תקדים. בין הצעדים הנשקלים: הגבלת פעילותן של ענקיות הטכנולוגיה והבנקים האמריקאיים הפועלים בשוק האירופי. הצעדים מהווים תפנית במדיניות, לאחר צעדי הפיוס מרחיקי הלכת שנקטה אירופה מול הנשיא טראמפ בשנה החולפת, מתוך החשיבות לשמר את ברית נאט"ו.

● המומחה שמזהיר: המהלך שיהיה "מכתב התאבדות של איראן"
● המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

כחלק מהמדיניות עד כה, הסכים האיחוד האירופי מרצונו למכסים בשווי עשרות מיליארדי אירו בשנה כדי לאותת על איתנות היחסים עם ארה"ב, לצד הרחבת רכש האנרגיה במאות מיליארדי אירו והשקעה במפעלים אמריקאיים. בנוסף, חברות נאט"ו באירופה הסכימו להגדיל משמעותית את תקציבי הביטחון שלהן לפי דרישת וושינגטון, ולרכוש נשק אמריקאי בסכומי עתק. מתחת לפני השטח, עמדה ההבנה כי אירופה תלויה במטריית ההגנה האמריקאית מפני רוסיה, וכי עליה "לשלם כל מה שנדרש" עד שתבסס יכולת צבאית רצינית, אחרי עשורים של הזנחה.

אולם, התחממות הגזרה הגרינלנדית והאיומים הישירים של ארה"ב כלפי דנמרק - חברה בנאט"ו - דוחפים כעת את מנהיגי היבשת לשנות גישה ולהפגין שרירים.

 ג'יי.די ואנס, סגן נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Cheney Orr

"בדרך זו או אחרת"

בסוף השבוע האחרון חזר סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די ואנס, על הצהרת הנשיא טראמפ לפיה גרינלנד "נחוצה" לארה"ב לשם הגנה מפני רוסיה וסין, והמליץ לאירופים "לקחת ברצינות" את הדרישה האמריקאית. טראמפ עצמו שב והצהיר כי מוטב שארה"ב תגן על האי כבעליו, מאשר שהסינים או הרוסים ישתלטו עליו. כשנשאל מדוע לא יסתפק באמנה הקיימת עם דנמרק המאפשרת הקמת בסיסים צבאיים באי, השיב: "אתה מגן באופן אחר על מקום שאתה הבעלים שלו, לעומת מקום שאתה חוכר". הוא הוסיף כי גרינלנד תהיה אמריקאית "בדרך זו או אחרת".

ראוי לציין כי בשלב זה, האיומים על ארה"ב מקורם בהדלפות בלבד, ואף מנהיג אירופי לא אזר את האומץ להשמיע אותם בגלוי. עם זאת, לפי הדיווחים האיחוד האירופי לצד גרמניה וצרפת שוקלים צעדי תגובה חריפים אם "ארה"ב לא תיסוג מדרישותיה הטריטוריאליות". אלו כוללים איסור פעילות על ענקיות טכנולוגיה כמו מטא (פייסבוק) ומיקרוסופט בשטחי האיחוד, סנקציות על בנקים ומוסדות פיננסיים אמריקאיים, ואף פינוי חיילים אמריקאים מבסיסים באירופה, ובכללם בסיס "תולה" שבגרינלנד.

במקביל, במה שנראה כגישת "מקל וגזר", אירופה בוחנת את עיבוי סידורי הביטחון בגרינלנד כדי לענות על דאגותיה הביטחוניות של ארה"ב. בריטניה וגרמניה, בין היתר, שוקלות לשלוח לאי הארקטי כוחות הכוללים ספינות סיור וקרב, צוללות, מטוסי סיור ואפילו כוחות קרקעיים. גם צרפת מעורבת בדיונים על תגבור הכוחות, במטרה לאפשר לדנמרק להציג "ערובות ביטחוניות" לשמירה על האי האסטרטגי. הדלפות אלו, שפורסמו ב"טלגרף" הבריטי, נראות אף הן כניסיון "לבחון את המים" מול ארה"ב.

מי תחליף את נאט"ו?

הסכסוך הנוכחי מאיים לערער עוד יותר את מעמדה של נאט"ו - הברית הטרנס־אטלנטית שמגנה על היבשת בסדר העולמי החדש שנוצר אחרי מלחמת העולם השנייה ובצל המלחמה הקרה. "זה יהיה הסוף של נאט"ו", העירה בשבוע שעבר ראשת ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן. בעוד שראשי הארגון נמנעים מתגובה פומבית, נראה כי ערכו של "סעיף 5" באמנה נמוך מתמיד: ארה"ב לא רק רומזת כי לא תחלץ לעזרת בעלות בריתה, אלא מאיימת לקחת שטח מאחת מהן בכוח. השבוע צפוי להימשך הדיאלוג בין וושינגטון לקופנהגן, בהשתתפות נציגי הממשל העצמאי בגרינלנד. פרדריקסן הבהירה כי דנמרק "מוכנה להגן על ערכיה היכן שצריך, כולל באזור הארקטי".

במקביל, האירופאים מחייים את חזון הצבא המשותף כיורש אפשרי לנאט"ו. פרויקט אינטגרציית הכוחות (PESCO) עשוי לצבור תאוצה ומימון על רקע העימות. הנציב לענייני הגנה באיחוד, אנדריוס קוביליוס, העריך כי ניתן להקים כוח של 100 אלף חיילים וקרא לאירופה להקים צבא מאוחד, באותה המידה שלארה"ב יש צבא אחד. זאת, בניגוד למצב הקיים, שבו 27 המדינות מחזיקות ב"צבאות בונסאי". בין ההצעות הנשקלות: הקמת מועצת ביטחון אירופית, שתכלול עשרה נציגים ממדינות מפתח באיחוד ותקדם את החזון.

מול טענות טראמפ כי גרינלנד "מכוסה בספינות רוסיות וסיניות", הדלפות ממטה נאט"ו בבריסל גורסות כי "אין לכך כל סימוכין מודיעיניים". גם שר החוץ הנורבגי הצטרף להכחשות וציין כי קיימת "פעילות מועטה בלבד" של ספינות וצוללות רוסיות וסיניות באזור. סין, מצדה, הסתפקה בהצהרה לפיה האזור הארקטי הוא "בעל חשיבות עצומה לקהילה הבינלאומית", והזהירה את ארה"ב שלא להשתמש בטענות שווא כאמתלה ל"השגת יעדים אנוכיים".

ומה חושבים התושבים

גרינלנד, האי הגדול בעולם, מחזיק בחשיבות אסטרטגית קריטית עבור ארה"ב בכל הנוגע לנתיבי שיט, צוללות והגנה מפני טילים. אמנה שנחתמה בין ארה"ב לדנמרק ב־1951 מאפשרת לאמריקאים להקים בסיסים באי, המהווה אוטונומיה דנית (בדומה לאיי פארו) מאז 1973. למרות פוטנציאל עצום למחצבים, זהב ונפט, פיתוח האי התקדם בזהירות בשל חששות סביבתיים וחשש ממעורבות סינית. באי מתגוררים כ־56 אלף תושבים בלבד, ומאות שנים של קולוניאליזם דני יצרו משפחות מעורבות רבות. לפי סקרי דעת קהל, הגרינדלנדים מתנגדים להצטרפות לארה"ב, אם כי תומכים ברוב דחוק בעצמאות מדנמרק. נכון לעכשיו, ממשלת האי נשענת על מענק שנתי של מיליארדי אירו מקופנהגן; ממשל טראמפ אמר בעבר כי הוא שוקל להציע 100 אלף דולר למשפחה תמורת הסכמה לסיפוח.