החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

עסקאות גדולות בתחום הפארמה, או יותר נכון - היעדרן - היו הכותרת הבולטת של כנס JP Morgan Healthcare 2026, שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו. כנס JPM, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של תעשיית הביומד העולמית, נפתח דווקא באווירה חיובית למדי, לאחר חצי שנה של עליות משמעותיות במדדי הביוטק, הפארמה והציוד הרפואי.

האופטימיות הורגשה היטב באולמות ובמפגשים, וגם היעדרן של עסקאות ענק בתחום הפארמה לא הצליח להעיב עליה. אבל מה בכל זאת גרם למגמה? ישנם כמה הסברים אפשריים. על אף שמספר חברות תרופות מתקרבות לצוק פטנטים, כלומר לנקודה שבה פג תוקף הפטנט המקורי - מה שמאפשר לחברות גנריות להציף את השוק עם גרסאות זולות יותר, נראה כי רבות מהן נוקטות זהירות בכל הנוגע לרכישת חברות גדולות אחרות לטובת חיזוק שורת ההכנסות. עסקאות דומות בעבר לא תמיד הצליחו או שלא הצדיקו את המחיר ששולם עבורן.

● מה מחפש בישראל מולטי-מיליונר יליד איראן שרוצה לרפא סרטן דרך האף?
● מכון ויצמן ואנבידיה פיתחו מודל שמנבא סוכרת 12 שנה מראש

מנגד, החברות הגדולות כנראה חשות כי עומדות לרשותן חלופות. בשוק פועלות כיום לא מעט חברות קטנות יותר, עם נכסים יחסית בשלים, שלא נרכשו בתקופה ה"דובית" שבין 2022 לאמצע 2025. עבור חלק מהשחקניות הגדולות, רכישות ממוקדות כאלה עשויות להיראות אטרקטיביות יותר מעסקאות ענק.

ייתכן שהחברות גם בונות על התוצרים מפלטפורמות טכנולוגיות שהן רכשו ב2020-2021. במקביל, בכירי החברות דיברו בכנס גם על צעדי קיצוץ וריסון הוצאות כחלק מהיערכות לצוק הפטנטים ולסביבה עסקית זהירה יותר.

נוכחות דלילה

אפשרות נוספת היא שמצב העסקאות אינו בהכרח חלש - אלא שהחברות פשוט אינן רואות צורך להכריז עליהן דווקא במסגרת הכנס. השנה הוגדר JPM כדליל מעט מבחינת נוכחות בהשוואה לשנים קודמות, ייתכן כחלק מהשפעה מתמשכת של תקופת הקורונה, שהפחיתה את מרכזיותם של מפגשים פנים אל פנים.

סיבה נוספת נעוצה בהיעדרן הבולט של חברות הביטוח הגדולות, שכמעט ולא הגיעו לכנס זו השנה השנייה ברציפות. זאת, בעקבות שינויי מדיניות אבטחה לאחר רצח מנכ"ל חברת הביטוח של קבוצת יונייטד בסוף 2024. מאז, שומרות החברות הללו על פרופיל נמוך.

בתחום המכשור הרפואי והדיאגנוסטיקה כן נרשמו מספר עסקאות מעניינות, ובראשן רכישת Penumbra בידי בוסטון סיינטיפיק תמורת 14.5 מיליארד דולר - העסקה הגדולה ביותר של בוסטון סיינטיפיק מאז רכישת גיידנט ב־2006. אותה עסקה היסטורית הותירה את החברה בטראומה ארוכת שנים ויצרה שם רע לפרקטיקה של רכישות ענק.

פנומברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיות לסילוק קרישי דם מכלי דם במוח ובגוף, בהנחיית מערכת תוכנה ייחודית. השוק הגיב בחיוב לבחירת יעד הרכישה, אך פחות בהתלהבות לצורך של בוסטון סיינטיפיק ליטול חוב לצורך מימון העסקה.

עדיין אופטימיים

מצב הרוח היה כאמור מרומם. התחושה הרווחת הייתה כי עסקאות יגיעו - גם אם לא בהיקפי ענק - וכי משקיעי הון סיכון ופרייבט אקוויטי הגיעו השנה עם נכונות גבוהה יותר לפתוח את הכיסים.

אחת הסיבות לאופטימיות היא ההערכה שחלק מהאיומים שהשמיע ממשל טראמפ בנוגע למכסים גבוהים ולפיקוח מחירים על התעשייה ירדו, לפחות לעת עתה, מהשולחן. עם זאת, גורמים שנכחו בכנס ציינו כי עדיין מורגשת הססנות כללית סביב נושאים הקשורים לממשל, ולמעמדן של רשויות הפיקוח ה־FDA וה־CDC. מדובר בתחושת איום עמומה, שקשה להגדיר במדויק, אך די בה כדי לגרום לשוק להימנע מסיכונים גדולים מידי.

במצגת של חברת שירותי הפארמה תרמו פישר, אמר מנכ"ל החברה כי יותר ויותר חברות מעבירות פעילות לארה"ב בעקבות לחצי המכסים של טראמפ. במובן זה, גם מבלי להטיל בפועל את המכסים המאיימים, הצליח הנשיא לקדם את יעדו להשבת פעילות תעשייתית לשטח ארה"ב.

בתחום המכשור הרפואי, מספר חברות גדולות פרסמו בכנס נתונים חיוביים מתוך הדוחות הכספיים הקרובים. מדטרוניק, הידועה כרוכשת פעילה של חברות ישראליות, שידרה אופטימיות, וציינה כי עומדים לרשותה משאבים כספיים מספקים לביצוע רכישה אחת או כמה רכישות. החברה ממוקדת בתחומי הקרדיולוגיה והנוירולוגיה, ומגלה עניין גם בחברות שעדיין אינן בשוק.

איזה תחומים זכו לייצוג חסר?

הבינה המלאכותית תפסה חלק משמעותי מתשומת הלב בכנס. לראשונה, החברות דיברו פחות על הפוטנציאל התיאורטי ויותר על האופן שבו הן כבר מיישמות AI בגילוי תרופות, קיצור תהליכי פיתוח וניהול ניסויים קליניים. עם זאת, החברות עדיין מתקשות להדגים חיסכון ממשי בזמן או בכסף - הישגים שכנראה יתבררו רק כאשר הבינה תוטמע בכל שלבי הארגון, מבלי ליצור צווארי בקבוק חדשים.

תחומים חמים מהעבר ממשיכים לבלוט גם השנה: סרטן (ובעיקר מולקולות ADC), מחלות נדירות, נוירולוגיה, אימונולוגיה ומחלות מטבוליות. בתחום ההשמנה, תשומת הלב הופנתה לאמג'ן, שמנסה להיכנס לשוק עם מוצר בשם MariTide - תרופה ממשפחת ה־GLP־1, הנמצאת בשלב III של ניסויים קליניים. החברה מקווה להוכיח שמירה על ירידה במשקל גם לאחר הפסקת הטיפול.

מנגד, האנליסט בן זרכר מחברת PitchBook ציין מספר תחומים שלדבריו זכו לייצוג חסר בכנס ביחס להתקדמות המדעית שחלה בהם בשנים האחרונות: פסיכדליה, טיפול באמצעות פאג'ים ומיקרוביום.

הסינים באים

החברות הסיניות נכחו בכנס, פרסמו בו בהרחבה, וברור לכל כי הם מתחרים משמעותיים בתחום האינובטיבי. חברות פארמה אמריקאיות שמחות לרכוש מוצרים בסין גם משום שהניסויים במוצרים הללו מתקדמים בסין הרבה יותר מהר מאשר בארה"ב ואירופה, וכך ניתן לראות במהירות יחסית אם המוצר אכן יעיל ובטוח. גם כאשר החברה האמריקאית רוכשת את המוצר ומביאה אותו לניסויים בארה"ב, שותפתה הסינית יכולה להמשיך לבדוק אותו במהירות בסין במגוון אינדיקציות נוספות. האם הניסויים הללו מספיק טובים והמוצרים שנרכשו מסין יעמדו גם במבחן ה-FDA בסופו של דבר? השנים הבאות יהיו קריטיות לבחון זאת.

הנוכחות הסינית בכנס הייתה בולטת, והמסר היה ברור: מדובר במתחרים משמעותיים בזירה האינובטיבית. חברות פארמה אמריקאיות שמחות לרכוש מוצרים מסין, בין היתר משום שהניסויים הקליניים שם מתקדמים בקצב מהיר בהרבה מאשר בארה"ב ובאירופה וכך ניתן לגלות במהירות יחסית אם המוצר אכן יעיל ובטוח. גם לאחר רכישת המוצר והעברתו לניסויים בארה"ב, השותפה הסינית יכולה להמשיך לבחון אותו במהירות בסין, במגוון אינדיקציות נוספות.

סין שמה דגש מיוחד על תחום ה־RNA, שבו ארה"ב דווקא החלה להזניח השקעות. שר הבריאות רוברט פ. קנדי ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ הביעו עמדות ביקורתיות כלפי התחום בשל הקשר שלו לחיסוני הקורונה, וצמצמו תקציבי מחקר. סין, שבתקופת הקורונה הביטה בקנאה על טכנולוגיות ה־RNA של חברות כמו ביונטק ומודרנה, מפתחת מאז את התחום במרץ בתוך הבית, ויכולה להנות מההפקר של ארה"ב.

הזוית הישראלית

לורן שופ, שותף מנהל תחום מדעי החיים בפירמת בנקאות ההשקעות קוקרמן, אומר כי השוק התעניין מאוד במפגש עם חברות ישראליות של הקבוצה השנה. "אנחנו רואים כי משקיעים, בעיקר המשקיעים הקטנים והמשפחתיים, קצת איבדו במהלך השנתיים האחרונות את הקשר עם החברות הישראליות, והם מאוד התעניינו לחזור ולבדוק מה קורה איתן, והתפלאו לראות את רמת ההתקדמות. רוב הגורמים האלה לא ששים לבוא לבקר בישראל, אבל עדיין מוכנים להשקיע בה.

"ראינו הרבה ישראלים בכל סוגי האירועים במהלך השבוע, והרבה התערות של הצוותים הישראלים יחד עם גורמים בין לאומיים, וכן אירועים ישראלים רשמיים, שהייתה בהם נוכחות נאה. הם לא הוחרמו". מול האירופאים, אומר שופ, המצב עדיין קשה, אבל עם האמריקאים קצת יותר קל. גם סינים שבו להתעניין בחברות הישראליות, ועוד גורם מפתיע - יפנים. בעבר הקשר בין שוקי המכשור הרפואי הישראליים והיפניים היה מוגבל יחסית לפוטנציאל של שיתוף פעולה זה, אך שופ מזהה עניין הדדי מוגבר, שהתבטא גם בכנס.

החברה שהפתיעה

מותג אחד שכבר חשבנו שאינו רלוונטי הסתבר כשמגשג עדיין בכנס JPM: לבובו. מחוץ למתחם האירוע בדיוק הוקמה לאחרונה חנות של חברת פופמארט, ובכירים רבים בתחום הביומד עמדו בתור כדי לקנות את הבובה הנחשקת, שלרגע הייתה נראית נחשקת לשעבר. לא עבור הילדים שלהם, אלא עבור עצמם ממש.

XTL חוזרת לביוטק

חברת אקס.טי.אל ביופארמסוטיקלס בהובלת אלכס רבינוביץ' (המחזיק 22% בחברה ומוכר לשוק ההון הישראלי בעיקר כמנכ"ל ובעל השליטה באינטרקיור), רוכשת את NeuroNOS, חברה בשלבים מוקדמים של פיתוח תרופה לאוטיזם, שעד היום הייתה בבעלות (85%) החברה הישראלית הנסחרת בניונד אייר.

XTL הייתה בעבר חברה בתחום פיתוח התרופות אולם מכרה את רוב נכסיה או הקפיאה את פיתוחם. בשנתיים האחרונות פנתה לתחום התוכנה עם רכישה לא מוצלחת של חברת The Social Proxy, אך כעת עם התעוררות שוק הביוטק, היא חוזרת לשורשים.

ל-XTL אין הרבה מזומן. היא תרכוש את 85% המניות של NeuroNOS הנמצאות בידי ביונד אייר, תמורת 19.99% ממניות XTL, תשלום של 1 מיליון דולר במזומן, ותשלומי אבני דרך של עד 20 מיליון דולר, מהם כ-5.5 מיליון לפני אישור והיתר מתוך ההכנסות. XTL מתכננת להציע לבעלי יתר ה-15% ממניות החברה, להמיר את המניות שלהם למניות XTL בתנאים דומים.

NeuroNOS הוקמה על בסיס מחקריו של פרופ' היתם עמל (שנבחר גם לרשימת 40 עד 40 של גלובס). עמל גילה תפקיד למולקולת ה-NO, חנקן חמצני, במחלות מוח שונות. הוא זיהה NO מוגבר בדם של ילדים עם אוטיזם וגם בתאי גזע שמקורם בילדים עם אוטיזם NO. בשיחה עם גלובס לרגל בחירתו לרשימה, סיפר כי הוא אינו חושב שזהו המנגנון היחיד לאוטיזם, כך הוא מאמין כי יש לו תפקיד בתסמונת. המוצר נמצא בשלב הניסויים הקדם-קליניים. החברה מנוהלת על ידי אמיר אבניאל, בעבר יזם חברת רוזטה גרין, שגם בה היה מעורב אלכס רבינוביץ', והוא גם מיזמי ביונד אייר.

על רקע העסקה מניית XTL עלתה 26% בחמשת הימים האחרונים, לשווי של 27 מיליון שקל בתל אביב, ומניית ביונד אייר הנסחרת בנאסד"ק עלתה 95%, כך שהחברה נסחרת לפי שווי של 13.2 מיליון דולר.

חברת המכשור הרפואי שקונה תרופה מאורמד

חברת לייפוורד המפתחת שלדים חיצוניים לטיפול במשותקים ואנשים עם מגבלות תנועה, הודיעה על רכישת זכויות לפלטפורמה להולכת תרופות מחברת אורמד הישראלית. זוהי עסקה חריגה עבור חברה העוסקת בתחום המכשור הרפואי ללא חשיפה קודמת לשיווק תרופות, ובמבט ראשון לא ברור מדוע כדאי לחברה כמו לייפוורד להיכנס לתחום כה רחוק ממנה.

אך במבט שני, מדובר בעצם בעסקת השקעה של אורמד בלייפוורד, שצפויה לאפשר ללייפוורד להמשיך להחזיק את הראש מעל המים ולנהל את פעילותה בתחום המכשור הרפואי, כאשר אורמד ממשיכה בפועל לפתח את התרופה. השקעה זו, נמסר מלייפוורד, נועדה להביא את עסקי השלד החיצוני שלה לרווחיות.

השוק אהב את העסקה והעלה את מניית לייף-וורד ב-5%, כך שהחברה נסחרת כעת לפי כ-12 מיליון דולר בנאסד"ק. אורמד עלתה ב-10% לכ-146 מיליון דולר.

ליפוורד הוקמה בישראל בשם ReWalk. המוצר שלה, שזכה לחשיפה רחבה בתקשורת הישראלית והאמריקאית, הוא שלד חיצוני אשר מאפשר למשותקים בגפיים התחתונות לעמוד ולהתהלך זקוף. החברה הוקמה על ידי יזם המכשור הרפואי עמית גופר ז"ל, שנפטר באוקטובר האחרון. גופר פיתח את המוצר לאחר שהפך בעצמו ומשותק בעקבות תאונת טרקטורון.

למרות ההתחלה המבטיחה מבחינת יחסי ציבור, לריווק (ששינתה את שמה לליפוורד) לקח זמן רב לרשום הכנסות משמעותיות, והיא צברה הפסדים. בשנים האחרונות היא הגיעה להכנסות של כ-24 מיליון דולר בשנה, לאחר שהתרחבה גם לתחומים נוספים בטיפול במוגבלי תנועה, אך היא אינה רושמת רווח, ומשאביה הולכים ומתדלדלים. מנייתה איבדה 96% בחמש השנים האחרונות.

אורמד הוקמה על ידי נדב קדרון על בסיס הטכנולוגיה שפותחה על ידי אמו ד"ר מרים קדרון, להולכה של תרופות בבליעה כתחליף לזריקות. החברה פיתחה אינסולין בבליעה, אך לאחר כישלון באחד הניסויים במוצר ב-2023, לעומת הצלחה בניסוי דומה בסין, העבירה את רוב הזכויות בטכנולוגיה לחברה סינית, תוך שהיא ממשיכה להחזיק בחלק מן הזכויות במוצר, היא הודיעה על כוונתה להשתמש בתמורת המכירה ובמזומן שהיה ברשותה, כדי להשקיע בחרות נוספות. בינתיים ביצעה השקעה בחברת אלפא טאו ב-36 מיליון דולר, ויש לה אחזקות בחברות Scilex ואנטרה ביו.

אורמד מוכרת את הזכויות לפלטפורמה הטכנולוגית שלה ללייפוורד, כולל גלולת האינסולין, בתמורה למניות ואופציות שיכולות להגיע עד 49.99% ממניות ליפוורד ו-4% מההכנסות של ליפוורד ממוצר השלד החיצוני למשך 10 שנים קדימה. אורמד תהיה אחראית לפיתוח המוצר, ולייפוורד תשפה אותה עבור הוצאותיה בתחום זה.

בנוסף - וזה החלק שהופך את ההסכם בעצם לעסקת מימון - אורמד תשקיע 9 מיליון דולר באג"ח להמרה של לייפוורד עם ריבית של 8%, ובהינתן השלמת אבני דרך מסויימות, תשקיע עוד 9 מיליון דולר באג"ח נוספות.