עורך הדין שהפך את התביעות הייצוגיות לפס ייצור של שכר טרחה

במשך שנים, עשרות רבות של תובענות ייצוגיות שהגיש עו"ד מוחמד ספורי כמייצג, היוו, על פניו ולכאורה, כמאבק צודק למען שוויון זכויות. אלא שביולי 2024 קבע בית המשפט העליון, כי נעשה "שימוש פיקטיבי" בעמותה להגשת הליכים שהסתיימו כמעט תמיד באותה הדרך - הסתלקות מהתביעה ובחלק המהמקרים תמורת כמה אלפי שקלים שכר טרחה, מבלי שהקבוצה הנפגעת פוצתה. באף אחת מ-94 התביעות (למיטב בדיקת בית המשפט) לא התקיים דיון לגופה של בקשת האישור. זאת ככל הנראה, על מנת לחסוך לעו"ד ספורי את המאמץ הכרוך במלאכת האיתור של תובע מבקש, ולאפשר לו לנהל הליך ייצוגי על רגל אחת.

● סלייס: ביהמ"ש דחה את עתירת גולדברג נגד הזרמת 71 מיליון שקל
● נשיא העליון יצחק עמית: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

ביהמ"ש הבהיר כי אמנם הדין מאפשר הגשת תובעה ייצוגית בשם ארגון אך רק במקרים חריגים. העליון קבע כי השימוש שעושה עו"ד ספורי במוסד התובענות הייצוגיות הוא לא כדי לקיים דיון משפטי, אלא כדי שיימצא לו כלי דיוני באמצעותו יוכל לקבל תשלום בגין התרעה על הפרות של החוק; וכן כי אין לאפשר הגשת הליכים ייצוגיים באמצעות העמותה במודל שייצר ספורי. עוד נקבע כי התנהלות זו, שעומד מאחוריה עו"ד ספורי, מהווה שימוש לרעה במכשיר התובענה הייצוגית.

בימים אלה מתנהלת קובלנה משמעתית נגד ספורי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז צפון, שהגישה ועדת האתיקה בשל "התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבודו". הקובלנה נשענת על פסק דין מיולי 2024 של בית המשפט העליון.

בהליך המשמעתי טוען ספורי, בין היתר, להגנה מן הצדק ולאכיפה בררנית. לטענתו, מעולם לא הוגשה קובלנה משמעתית נגד עורך דין בגין פעילות בתחום התובענות הייצוגיות, גם כאשר הושמעה ביקורת שיפוטית חריפה. עוד הוא מעלה טענות באשר לזהות הקובל, ואף הגיש עתירה מנהלית נגד העברת הקובלנה לוועדת האתיקה הארצית ולא למחוזית.

שימוש פיקטיבי בעמותה שעמדה במרכז המודל

בית המשפט העליון ציין כי בין 2022-2024 הגיש ספורי באמצעות עמותת היבה 94 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בטענה להפרת חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות. באף אחת מהתביעות לא התבררה התביעה לגופה. רובן הסתיימו בסילוק ההליך ובחלק מהמקרים בתשלום גמול לעו"ד ספורי, שנע בין 4,000 ל־5,000 שקל לתיק, וכן תשלום של כ־1,000 שקל לעמותה עצמה. נקבע במחוזי כי ספורי יצר מודל פעולה שלפיו הטעם המרכזי, אם לא היחיד, לקיומ העמותה בעת הזו, הוא לשמש כסות המאפשרת לעו"ד ספורי לנקוט הליכים ייצוגיים בהתאם למודל שתואר לעיל.

ביהמ"ש הבהיר כי אמנם הדין מאפשר הגשת תובענה ייצוגית בשם ארגון, אך זאת רק במקרים חריגים שבהם קיים קושי מיוחד לאתר תובע מבקש. במקרה זה נקבע כי השימוש בעמותה היה פיקטיבי, ונועד "לחסוך לעו"ד ספורי את המאמץ באיתור תובע ולאפשר ניהול הליך ייצוגי על רגל אחת".

עוד נקבע כי השימוש שעשה ספורי במכשיר התובענה הייצוגית - ככלי דיוני שמטרתו קבלת תשלום בגין התרעה על הפרות - מהווה "שימוש לרעה בהליך הייצוגי". בית המשפט הדגיש כי "שכר הטרחה והגמול הם אומנם התמריץ הכלכלי להגשתן של תובענות ייצוגיות - המנוע המניע את ההליך הייצוגי - ואולם אין הם יכולים להוות את הטעם הבלעדי לקיומו". בית המשפט סיכם בכך ש"אין לאפשר הגשת הליכים ייצוגיים באמצעות העמותה במודל שייצר עו"ד ספורי - לא בהליכים מושא ערעור זה; ואף לא בהליכים קיימים או עתידיים".

בתיק שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה לאישור תביעה יצוגית שהגישה העמותה כנגד המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה ( 43050-12-22), עמד על כך שופט המחוזי אברהים בולוס שבעשרות ההליכים שנוהלו בשם העמותה "הגמול הגיע לכיסו של בא כוחה - עו"ד ספורי". עוד צוין כי לעמותה כלל לא היה חשבון בנק פעיל כלל עד פברואר 2024. בית המשפט קבע כי "הכף נוטה למסקנה כי עסקינן בהתאגדות פיקטיבית", וכי לא נמצאו ראיות לכך שהכספים של הגמול הושקעו או שימשו לקידום מטרות העמותה.

עמותת היבה הוקמה באוקטובר 2010 ממסמכי ההקמה מטרותיה העיקריות היו עזרה ותמיכה לילדים ומשפחות במצוקה כספית ועם צרכים מיוחדים.

בבקשה לצו פירוק נטען כי ספורי שימש "הרוח החיה" בעמותה, ותוארו ליקויים בהתנהלות העמותה - בהם ניצול שלה באופן שיטתי כפלטפורמה פיקטיבית להגשת תובענות ייצוגיות, זליגת התמלוגים שקיבלה ליועצה המשפטי (עו"ד ספורי) והיעדר פעילות בהתאם למטרותיה. מהממצאים עולה ששכר הטרחה שקיבל ספורי נע בין 2,500 ל־7,000 שקל לכל תיק, וכן נטען כי לאחר שקיבל את שכרו המשיך וניצל גם את הכספים שנפסקו לעמותה, שהוחזקו על ידו בחשבון נאמנות כיועצה המשפטי. כספים אלה לא נותבו לקידום מטרות העמותה, ואף עלה חשש כי חלקם "זלגו לידיו הפרטיות של עו"ד ספורי".

בבקשה למתן צו פירוק שהגישה רשמת העמותות נטען כי כספי התגמולים מועברים ליועצה המשפטי של העמותה (עו"ד ספורי), ולמעשה אין לה כל פעילות עצמאית. בתחילת החודש הגיש מפרק העמותה דוח לבית המשפט, שלפיו איתר בין 2022-2024 הליכים שבהם נפסקו לעמותה תגמולים מצטברים של 41 אלף שקל, לצד שכר טרחה של כ־185 אלף שקל. מבדיקת המפרק עלה כי כספי התגמולים לא הועברו לחשבון העמותה, ולא ברור לאן הגיעו בפועל. בקשה לפירוק לא הוכרעה.

"סוכריה" לעו"ד כדי לגמור את ההליך

מעיון בתיק העמותה עולה כי ספורי שימש כיועצה המשפטי עד מרץ 24'. באוקטובר 2024 הגיש ספורי תביעה נגד העמותה ועמותה נוספת, בבקשה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו אין לו קשר לפעילות העמותות ולניהול חשבונות הבנק שלהן, וכי לא קיבל כל טובת הנאה מעבר לשכר הטרחה המוסכם, כי השירות שנתן לא פיקטיבי וכי הוא ייצג אותן לפי דרישת נציגי העמותה. באותו הליך הוגשו תצהירים מטעם העמותה וניתנה פסיקתא הצהרתית כפי שהתבקש (60599-10-24). במסגרתה נכתב כי לעו"ד ספורי אין קשר לפעילות הנתבעות ולניהול החשבון.

מאז שהעליון פסל את מודל הגשת התביעות באמצעות העמותה ביולי 2024, לא הוגשו הליכים נוספים בשמה. עם זאת, בשנה האחרונה ניתן להבחין בדפוס דומה גם בתביעות שהגיש ספורי בשם תובעים פרטיים. בשנה האחרונה הגיש ספורי כ־50 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שונות, מרביתן עדיין תלויות ועומדות. תשעה הליכים שהוגשו לבתי משפט שלום כבר הגיעו לסיומם, שמונה הסתיימו בהסתלקות מוסכמת - שבמסגרתה נפסק לו שכר טרחה שנע בין 1,500 ל־11 אלף שקל.

בית המשפט אינו אמור לאשר הסתלקויות מבלי שמדובר בטובת הציבור, בעיקר שמדובר בהפרות המוגדרות לפי חוק. לפי גורמים בענף, הטענה יפה בתיאוריה, אבל כשרוב התביעות מסתלקות בעבור גמול לעו"ד - עולה תהייה בדבר המטרה של התביעה. כך, כשבית המשפט מציין בתיק שייצג בו ספורי כי ניתן היה להגיע לתוצאה - התחייבות לחדול מההפרה - גם בפנייה מוקדמת לנתבעים, מבלי להידרש להגשת תובענה ייצוגית. באחד המקרים קבע בית המשפט כי תביעה של מאות אלפי שקלים הסתיימה "כמעט ולא כלום", והביע ספק אם ההסדר פועל לטובת הציבור. עוד צוין כי לעיתים רבות מדובר בכלי שיוצר לחץ על נתבעים, ובעיקר כלי ביד תובעים ובאי כוח, שהגמול הנפסק לטובתם לא עומד ביחס להישגים.

תביעות אזוטריות עם עטיפה ערכית

כחלק מהשיטה של ספורי, הוא נהג להגיש תביעות שיכולות להישמע אזוטריות אך "נעטפו" כחשובות ובעלות ערך חברתי. ואז, במקום לרוץ עם ההליך עד לסופו ולהגיע לפשרה שתזכה את הנפגעים בפיצוי או בפסק דין לטובתם, רובם של ההליכים מסתיימים בהתחייבות של עסקים להפסיק לעתיד את ההפרה, וכמובן - בשכר טרחה לעו"ד ספורי. יש מי שיגידו שזוהי דרך לקבל תשלום על הפרות של הוראות חוק ולא כחלק מתכליות ההליך הייצוגי.

כך למשל, לפני כחודש הגיש ספורי תביעה ייצוגית על סך 2.5 מיליון שקל לבית משפט שלום בנצרת נגד סופר־פארם, בטענה שהיא מוכרת משחת שיניים ל"הלבנה בתוך שלושה ימים" מבלי לציין באותיות גדולות שמי שיש לו שיניים מוכתמות יגיע לתוצאה המצופה רק לאחר חודש - היא מציינת זאת באותיות קטנות בלבד. עוד בטרם הוגש כתב הגנה, הוגשה בקשת הסתלקות מוסכמת שבמסגרתה ישולם לעו"ד ספורי שכ"ט בסך 11,800 שקל (21831-12-25).

בספטמבר האחרון, ספורי הגיש תביעה נגד מקדונלדס על סך 2.5 מיליון שקל בטענה כי שם המנה "ביג מק" מטעה ויוצר מצג שווא שמדובר במנה גדולה יותר ממק צ'יקן, כאשר עלות שני המוצרים זהה (34419-09-25).

לפני מספר ימים, בית המשפט אישר בקשת הסתלקות מוסכמת בתביעה ייצוגית נגד רשת KSP, בטענה שמכרה מחשבון ללא הוראות בעברית. בהתאם להסכמה, ישולם לספורי 5,500 שקל שכ"ט. בדצמבר, אישר בית המשפט בקשת הסתלקות שהוגשה בתביעה ייצוגית בנוגע לממתק ששווק בלי שצוינו רכיביו בעברית וארץ הייצור. הוסכם כי לעו"ד ספורי ישולם 12,000 שקל שכ"ט ועוד 3,000 שקל לתובע, אך בית המשפט קבע כי הסכום יהיה 3,000 שקל לשניהם.

עוד עילות שעל פניו נדמות קנטרניות חזרו על עצמן בתביעות האחרות שהגיש - כיתוב על גבי מוצר שלפיו מקום הייצור נכתב "נאבלס" (שכם, בערבית) ללא ארץ מוצא מדויקת, וכן בעקבות שלטי מבצעים שלא צוין בהם המחיר המקורי של המוצר.

בעבר כבר נקבע שהתנהלותו של עו"ד ספורי ושל התובעים שהוא ייצג נגועה בחוסר תום לב. בשנת 2020 נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אברהם אברהם, סילק על הסף 36 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהגיש ספורי בשמונה בתי משפט שונים נגד 48 רשויות מקומיות, בטענה כי מקומות ציבוריים בתחום שיפוטן אינם מונגשים לנכים. "התנהגות שכזו היא בבחינת עשיית שימוש לרעה בכלי החשוב של תובענה ייצוגית", קבע אז השופט. "לדאבוני, עשויות בקשות אלה שהוגשו בדרך שהוגשו, גם לפגוע בציבור הנכים שהתובעים הייצוגים מתיימרים לייצג את ענייניהם. על כל אלה יש להצר" (45924-11-18).

עו"ד ספורי: "כל הכספים התקבלו בפס"ד ברורים"

עו"ד מוחמד ספורי מסר בתגובה: "הגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מפוקחת על ידי בתי המשפט וכל הסדר נבחן בשבע עיניים, כך שכל תשלום שכר טרחה שנפסק לי מכיל אמירה כי הנתבעת החלה ליישם את הוראות החוק. לגבי עמותת היבה - ישנו הליך שמתנהל והגשתי את תגובתי. אין שחר לטענות, הגם שהייתה בעיה בפתיחת חשבון בנק לעמותה, אך אין אי־סדרים והכל מגובה במסמכים, בשים לב כי כל הכספים התקבלו בעקבות פסקי דין ברורים. מנסים לנגח אותי מסיבות לא משפטיות. בסופו של דבר בית המשפט יפסוק לפי החומר העובדתי, ואני רגוע בעניין".