עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון. בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, דיברו השניים עם כתב גלובס אסף גלעד על דור העתיד של הגליל.

● כנס שמים את הצפון במרכז | מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"
● כנס שמים את הצפון במרכז | יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זה פחדנות"
● כנס שמים את הצפון במרכז | ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

בחודש שעבר נחנך מתחם HUBayta - האב (Hub) לחדשנות ויזמות, שהוקם במבנה "אגמון מרקט" - פרויקט מסחרי שהוקם בגליל בשכנות לאגמון החולה וננטש במהלך המלחמה.

 פאנל בהשתתפות לירן לנגליב, מנכ''ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי אליהו-רימוני סיפרה מה גרם לה לחזור לצפון שבו נולדה ולקחת חלק בהקמת המיזם. "אני גרה ביסוד המעלה, בת למשפחה שורשית, דור שני של חקלאים. עזבתי את הגליל כחיילת, התגייסתי לדובר צה"ל, והקריירה שלי המשיכה במרכז. תוך כדי המלחמה הבנתי שיש בעיה קשה של תפיסות לגבי הגליל, וגם ראיתי שהבית שלי ליטרלי נשרף, ושצריך לבנות אותו מחדש. לפני שמונה חודשים חזרנו לפה עם הילדים, ואנחנו נהנים מכל רגע. חוויית המציאות שלנו של החיים שלנו פה כל-כך רחוקה ממה שמיוצג בתקשורת. אני חיה חיים מאוד איכותיים".

לדבריה, "אנחנו בארגון 'הביתה חוזרים לגליל' אמרנו שאנחנו מפסיקים להתעסק במי שחוזר או לא חוזר לכאן, אלא באים לתקוף את הבעיות המהותיות שיש פה ואת מה שגרם לנו לעזוב בעבר: הכול נוגע בתעסוקה. הסתערנו על זה בכל הכוח, ואחרי שנה יש פה האב של סטארט-אפים ב-85 אחוזי משרה עם 70 משרות. אתמול חברה שהתמקמה אצלנו עם עשרה עובדים הודיעה שבכוונתה להכפיל את עצמה".

עוד לדברי אליהו-רימוני, "אנחנו רוצים להבין איך להשאיר את הילדים שלנו, פה כי הגליל מדמם החוצה כבר 40 שנה את מיטב בניו ובנותיו, ובממוצע רק 10% ממי שנולד כאן נשאר כאן. אנחנו פועלים לחיזוק ההתיישבות כאן, אבל לא באמצעות קרקעות או גרעיני התיישבות - יש גופים אחרים שעושים את זה - אלא באמצעות פיתוח כלכלי וכן חינוך והשקעה בהון אנושי, באנשי חינוך, בספורט ובתרבות. זה משולש ההתיישבות".

"להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון"

הסטארט-אפ הראשון שהתמקם במתחם HUBayta ב"אגמון מרקט" הוא Conexa. לירן לנגליב סיפר כי הוא למד באזור, ואחרי סיום הלימודים הפערים בתעסוקה גרמו לו לעזוב. "עברנו חזרה למרכז, ושם התחלתי את הקריירה שלי בעולמות השיווק בהייטק, אבל מה שקרה לנו וגם להרבה אנשי הגליל זה סנטימנט מיוחד לאזור, כמו ג'וק שנכנס לראש, וזה מדבק.

"כשנולד בננו הראשון, חשבנו לעשות מהלך ולגדל אותו בגליל או לפחות לנסות את זה. בדקנו עבודות והזדמנויות, ובהתחלה המשכתי בעבודה במרכז כשכיר, והגענו לקיבוץ דפנה. הבנתי שכשכיר זו תהיה בעיה, ויש לי רוח יזמית, אז הקמתי חברה שהעסקנו בה 15 עובדים עד המלחמה. היום יש לי ארבעה ילדים שגרים בהרחבה של היישוב. במלחמה הייתי ב-300 ימי מילואים, והשותף שלי שיושב במרכז ביסס את מרבית הפעילות שם, וכעת אנחנו מגייסים צוות תפעולי גם כאן בצפון".

 לירן לנגליב, מנכ''ל Conexa, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

בגליל התבססו בעבר חברות אגריטק ופודטק שבכלכלה העולמית לא מאוד הצליחו מבחינת הצלחה ותשואה, ולא רואים פה עדיין את המיקרוסופטים והגוגלים.
"אנחנו לא מחכים לאף אחד", השיבה אליהו-רימוני. "אנחנו רוצים להיות הקטר שמוביל, ואני לא מאשימה מוסדות גדולים שממפים צרכים במשך שנה ומנסים להבין את הבעיות במשך עוד שנה לאחר מכן. אנחנו חיים כאן ומכירים הכול. אנחנו יודעים לפתור בעיות ויודעים איך לבצע.

"עם זאת, בוודאי שצריך את תמיכת המדינה והרשויות. אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל. אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה. צריך להיות הוגנים, אי-אפשר להגיד שהמדינה לא עושה כלום, כי נעשים דברים, אבל ציפינו שזה יהיה מהר יותר ובעוצמות גדולות יותר. אז אנחנו מתחילים לרוץ, ומי שרוצה - שיצטרף".

*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם בנק לאומי ושטראוס, בחסות אאורה, תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה, פרופדו ובהשתתפות חברת נתיבי ישראל.