הנתונים מגלים: בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה באיראן

בפעם השנייה מאז תחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי התערב בנק ישראל באחד מתתי־שוק המטבעות, שוק הריפו (Repo), כך עולה מהדוח החודשי שפרסם מוקדם יותר היום. הבנק ביצע עסקאות ריפו בהיקף של כ־200 מיליון שקל במרץ (כ־64 מיליון דולר), בחודש שבו התנהלה מערכת "שאגת הארי", מול איראן, שטרם הסתיימה רשמית. הפעם הקודמת שבה נקט הבנק במהלך דומה בשוק זה הייתה באוקטובר 2023, אז ביצע עסקאות בהיקף של כ־95 מיליון שקל.

● השקל מתחזק: האם הוא יירד מתחת לרף של 3 שקלים לדולר?
● ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

יודגש כי לא מדובר בהתערבות בהיקף משמעותי, באוקטובר 2023 כשפרצה המלחמה עיקר ההתערבות של הבנק הייתה באמצעות מכירה ישירה של מטבע חוץ בשוק בסכום משמעותי של 8.2 מיליארד דולרים, כחלק מתוכנית בהיקף מירבי של 30 מיליארד דולר שלא נוצלה במלואה. באותו חודש חצה הדולר את רף 4 השקלים, אך מאז נחלש, וביום שישי האחרון נסחר סביב 3.03 שקלים - ירידה של כ־25% מהשיא.

פסיק בהר הדולרים

במהלך המלחמה ביצע הבנק גם מכירות מט"ח נוספות בהיקפים מצומצמים יותר: כ־300 מיליון דולר בנובמבר 2023, וכן ביוני 2025, במהלך מבצע "שאגת הארי". תוכנית מכירת המט"ח הסתיימה בפועל ביוני האחרון.

שוק הריפו שונה ממכירה ישירה של מטבע חוץ. מדובר בעסקאות מול גופים מוסדיים, קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות נאמנות, כנגד בטוחות של אגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות. במסגרת העסקאות מזרים בנק ישראל נזילות מיידית לגופים אלו, הוא למעשה מבצע מעין פדיון של נייר הערך שאמור להיפרע במועד אחר ובתמורה הוא מחזיר את נייר הערך לאחר תקופה מוגדרת מראש מול הגוף המוסדי, לאחר שהתנודות בשוק נרגעות. בבנק ישראל מציינים כי עסקאות הריפו נעשות "במטרה לשמור על התפקוד התקין של השווקים".

בנוסף בנק ישראל מפעיל תוכנית החלף (swap) בדולר/שקל, שבה לא נעשה שימוש מאז אוקטובר 2023. באותו חודש בוצעו עסקאות החלף ב-400 מיליון דולר.

למרות ההתערבות החריגה להזרמת נזילות לשווקים, מדובר עדיין בסכום זניח. 200 מיליון שקל בעסקאות ריפו הם בבחינת פסיק בהר הדולרים העצום שבידי בנק ישראל. הבנק דיווח במקביל כי יתרות מטבע החוץ שלו בחודש מרץ הסתכמו ב-228 מיליארד דולר, ירידה משווי של כ־234 מיליארד דולר בחודש הקודם, שנבעה משערוך שלילי של שווי הנכסים ולא ממכירות מט"ח. יתרות אלה מהוות כ־37% מהתוצר של ישראל.

בפרספקטיבה מעט יותר רחבה, בנק ישראל התערב בשווקים פעמים ספורות בלבד בעשור האחרון: כך למשל, ב-2020 בעת משבר הקורונה התערב הבנק והזרים דולרים באמצעות עסקאות החלף (SWAP) לגופים הפיננסיים שסבלו ממחנק. פחות משנה לאחר מכן, כשהשקל רשם ייסוף חד ונגע בשער של 3.11, רכש הבנק דולרים כדי לבלום את הייסוף.