מיליון חתימות באירופה מציתות מחדש איום על הסכם הסחר עם ישראל

האיום האירופי להשעות את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, שמשמש כבסיס ליחסי הסחר, התרבות וקשרי החוץ - שוב עולה לשולחן הדיונים בבריסל. עצומה כלל אירופית הצליחה לאסוף יותר מ-1.1 מיליון חתימות עד כה בקרב תושבי האיחוד האירופי (קרוב ל-500 מיליון בני אדם), מה שיחייב את הנציבות האירופית להתייחס לדרישה. עד כה, ב-14 השנים האחרונות, רק כ-16 עצומות דומות בלבד הצליחו לאסוף את הרף הדרוש של מיליון חתימות.

● טראמפ מציג: מטוסים וטילים ב-1.5 טריליון דולר
● הסיבה שספינות מסחר לא ימהרו לחזור למצר הורמוז, גם כשיכריזו על פתיחתו

העצומה, המוגדרת כ"יוזמה אזרחית אירופית" (ECI), פורסמה על ידי שורת מפלגות שמאל בפרלמנט האירופי בינואר השנה, וקוראת להשעות את הסכם האסוציאציה בשל הפעולות הישראליות בעזה. המארגנים רוצים להגיע ל-1.5 מיליון חתימות כדי לוודא לפחות מיליון חתימות "כשרות", שיאומתו על ידי המנגנונים המתאימים. בתום תהליך של אימות, העצומה תחייב דיון בנושא בפרלמנט האירופי ובנציבות. הנימוק לצעד הוא "היקף חסר תקדים של הרג ופציעת אזרחים, עקירה משמעותית ורחבה של אוכלוסייה והרס שיטתי של בתי חולים ומתקנים רפואיים בעזה". העצומה טוענת כי ישראל "עוברת על החוק הבינלאומי".

מה תהיה עמדת הונגריה?

בסתיו האחרון החריף המתח מול האיחוד האירופי, ונשיאת הנציבות האירופית אף הודיעה על השעיה חלקית של היחסים בשל הפעולה המתמשכת של ישראל בעזה. השעיה כוללת של הסכם האסוציאציה לא הייתה אפשרית בשל התנגדות של מדינות כמו הונגריה, איטליה, גרמניה ואוסטריה בתוך האיחוד האירופי. בלטו במיוחד גרמניה ואיטליה שיצרו "גוש חוסם" שמנע צעדים נגד ישראלים שדרשו רוב מיוחס של שני שלישים מהאוכלוסייה באיחוד. אחרי הסכם הפסקת האש בעזה ירד הנושא מסדר היום.

ואולם כעת, בין היתר בשל ההתקפות הישראליות באיראן ובלבנון, שוב דורשות שורה של מדינות ביקורתיות כלפי ישראל לדון בנושא. ספרד, סלובניה, אירלנד ומדינות נוספות הצהירו כי בכוונתן להעלות את הדרישה בישיבה הקרובה של שרי החוץ של האיחוד, ביום שלישי הקרוב בלוקסמבורג. ראש ממשלת ספרד, שהפך את העיסוק בסוגיות חוץ כמו איראן ועזה לחלק מרכזי מהמדיניות שלו בניסיון להתאושש פוליטית, שב ואמר בשבוע האחרון כי "ישראל שוב ושוב מפרה את החוק הבינלאומי" וקרא באופן פומבי להשהות את הסכם האסוציאציה עמה.

אחת השאלות הפתוחות היא מה תהיה עמדת הונגריה אחרי שהממשלה במדינה תתחלף בחודש הבא. תחת שלטון ויקטור אורבן לא היססה הונגריה לטרפד יוזמות שהיא הגדירה אנטי-ישראליות. שאלה נוספת היא אם איטליה תשנה את עמדתה בנושא, אחרי המסר הפוליטי שראשת הממשלה ג'ורג'ה מלוני שלחה לישראל כאשר הודיע בשבוע שעבר כי לא תחדש את הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני הקיים במשך שני עשורים.

בקרב מדינות שנחשבו ידידותיות עד כה לישראל, כמו גרמניה - סוגיות הפגיעה בפלסטינים בשטחים מעבר לקו הירוק, אלימות מתנחלים, מדיניות הבנייה של הממשלה וחקיקת עונש המוות למחבלים עומדות בראש סדר היום. ההתעלמות של ישראל מהעמדה האירופית עשויה להוביל להתמקדות בסנקציות על מתנחלים שיורחבו ברמת האיחוד האירופי (ולא רק ברמת מדינות בודדות) ואולי גם גושפנקא מבריסל לחרם על מוצרי התנחלויות. ברמה הציבורית, התדמית של ישראל באירופה נמצאת בשפל רב-שנים, כפי שההתגייסות לחתום על העצומה הדורשת לנתק הקשרים בין האיחוד לישראל מוכיחה.