האיסור על קנאביס רפואי בעישון מחולל סערה: מה החלופות, ומי עשוי להרוויח

ועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת שוק הקנאביס הרפואי הגישה השבוע המלצה שהרעידה את אמות הסיפים של השוק: לאסור שימוש בקנאביס רפואי בעישון, החל ב־2029. ארגוני מטופלים מחו על ההחלטה, וגם מטופלים לא מאורגנים טענו שההמלצות עלולות להשאיר אותם ללא פתרון.

● הניסוי שהקפיץ את המניה של תרופה לקרחת משנות ה־80 והחזיר אותה לכותרות
● החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן

מדוע בחרה הוועדה בגישה הזאת, ומי עשויים להיות המרוויחים והמפסידים מהאירוע? עשינו סדר.

1 מה המליצה הוועדה?

הוועדה, בראשות ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, המליצה להימנע ממתן מרשמים חדשים לקנאביס בעישון, ובעוד שלוש שנים להעביר גם את המטופלים הקיימים לשיטות מתן אחרות - אידוי, שמן, מדבקות, נרות ועוד.

במקביל תושלם העברת האחריות לטיפול בקנאביס ממשרד הבריאות לקופות החולים. כלומר, רופאי משפחה יפעילו שיקול דעת ברישום הטיפול, יעקבו אחרי המטופלים באופן צמוד יחסית, ותיעשה הסברה לגבי סיכוני הקנאביס - באמצעות הרופאים וישירות על ידי משרד הבריאות.

הוועדה המליצה גם שמשרד הבריאות יממן מחקרים שיעמיקו את ההבנה של מנגנוני הפעולה, המינונים הרצויים ויעילות החומר בהתוויות השונות. לשם כך, הומלץ בין היתר להעביר את כל השוק לשיטות מתן מדידות יותר. אולם מחקרים אלה עלולים להיות מורכבים ויקרים עוד יותר ממחקרים בתרופות רגילות. הוועדה לא הגדירה מי אחראי על מחקר כזה, איך הוא יתבצע וכמה תקציב יוקדש לו. בכל מקרה, ההמלצות דורשות את אישור משרד הבריאות לפני שייכנסו לתוקף.

2 מה הבעיה עם צריכת קנאביס בעישון?

משרד הבריאות כינס את הוועדה לאחר שפסיכיאטרים הציפו בפניו את הפער בין רמת המחקר הרפואי בקנאביס להיקפי השימוש בישראל, שהם מהגבוהים בעולם. גורמי המקצוע הביעו חשש במיוחד לגבי התוויית ה־PTSD (פוסט־טראומה). מחקרים שהוצגו לוועדה הראו שהשימוש עלול לפגוע בתפקוד המטופלים בטווח הרחוק ולהוביל להתמכרות, בעוד שהתועלות ארוכות הטווח אינן ברורות.

אחת הסיבות לדלות המחקר היא הקושי למדוד מינונים של חומר הניתן בעישון. פרופ' שאולי לב רן, מייסד ומנהל אקדמי של ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, מחדד: "המערכת הרפואית לא מכירה תצורת מתן בעישון. זה לא מופיע בשום ספר רפואי. כל אחד מגלגל אחרת, שואף אחרת".

בקנאביס יש מאות חומרים פעילים עם יחסי גומלין מורכבים. כל פרח מכיל הרכב מעט שונה של החומרים, כתלות במזג האוויר, האור והמרחק מהאדמה, כך שמלכתחילה קשה לחקור אותו ולהגדיר את מנגנון הפעולה ואת המינונים היעילים והבטוחים. מעבר לכך, רגולטורים בעולם הגבילו את המחקר בתחום ואת המשאבים שמוקצים לו.

מהניסיון שנצבר, יתרונות הצמח בתחום הכאב ברורים יחסית, אבל בתחומים אחרים, ביניהם פוסט־טראומה, שאלת התועלת מורכבת יותר. "אין ספק שהשימוש בקנאביס מקל בטווח הקצר על מטופלי פוסט־טראומה, אך מחקרים מעידים על פגיעה בהמשך", אומר לב רן. "קשה מאוד לסרב לבקשה של אדם שנתן את הגוף או הנפש שלו למען המדינה. מצד שני, כולנו מצפים ממערכת הבריאות לשמור עלינו, כך קורה גם בהגבלת שימוש של תרופות ממכרות אחרות".

לדברי לב רן, 10% ממשתמשי הקנאביס ו־50% ממי שמעשן קנאביס באופן יומיומי יפתח התמכרות. תופעות לוואי אפשריות כוללות פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי וירידה במוטיבציה.

טענות נוספות הן שהעישון עצמו מזיק, בעיקר אם מערבבים את החומר עם טבק, ושהוא זולג לתחום הפנאי. גורם מהתחום אמר לגלובס שמדובר ב"ישראבלוף": הקנאביס זולג לאנשים שאין להם רישיון, חלק ממקבלי הרישיון אינם באמת זקוקים לו, וחלק מהמטופלים משתמשים בו לא באופן שבאמת רלוונטי לבעיה שלהם.

 פרופ' שאולי לב-רן / צילום: איל יצהר

3 מה טוענים התומכים בצריכת קנאביס בעישון?

מטופלים בקנאביס רפואי טוענים שהעישון הוא צורת המתן היעילה ביותר. לדבריהם, האידוי אינו אפקטיבי ואינו נעים, ואילו שמן קנאביס (שמשולב לעתים במוצרים למאכל) יוצר השפעות פסיכואקטיביות חזקות מדי. ולגבי הטבק הם אומרים שהוא אינו הכרחי ובלעדיו רוב נזקי העישון זניחים.

משרד הבריאות מכוון למתן מנות מדודות במשאפים מותאמים ספציפים לקנאביס, אך מטופלים טוענים שהמשאפים הללו אינם מתאימים לכל הזנים ולכל המינונים, ולכן מאוד מגבילים אותם.

ללא טיפול מתאים, מטופלים עלולים לעבור לחלופות גרועות יותר, כמו רכישת קנאביס באופן לא חוקי, או שימוש באופיואידים.

"אם החלופה היא קנאביס או אופיואידים, התשובה ברורה", אומר לב רן, "אבל אסור למערכת להשאיר את המטופלים עם שתי החלופות האלה או בלי מענה, והמענה צריך להיות הוליסטי. כאב, כמו גם טראומה, זו בעיה ביו־פסיכוסוציולוגית. יש לנו תקופה של שלוש שנים, שבה המערכת צריכה להשקיע בפיתוח מענה נגיש לטיפול בכאב, וגם צורות מתן טובות אחרות לקנאביס, במקום עישון".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מציף בעיה נוספת: "הכנסת הקנאביס למערכת הבריאות, כשכמות המטופלים כל כך גדולה, זה עומס גדול מאוד על הרופאים ועל בתי המרקחת. רופאי המשפחה לא יודעים להתעסק בחומר הזה, וזה תחום עם המון לחץ מצד המטופלים". וכמובן, לא הוקצו משאבים תואמים.

4 מדוע נכשל שוק הקנאביס הרפואי בישראל?

ישראל הייתה מדינה חלוצית מאוד בשימוש בקנאביס, ולרגע נראה היה שהענף הזה יכול לתת למדינה יתרון יחסי משמעותי. ב־2019 נכנסה לתוקף רפורמת הקנאביס, שבמסגרתה נכתב "הספר הירוק" ובו הגדרה של ההתוויות, רמות החומרים הפעילים המתאימים לכל התוויה ותקנות הגידול.

אלא שעם הזמן התברר שקשה לאלף את שוק הקנאביס לפעול כשוק רפואי. החקלאים לא הצליחו לעמוד במהירות ביעדי האיכות, השוק דרש רמות גבוהות של THC, ומחסור במוצרים כאלה הוביל לפתיחת השוק ליבוא. התעשייה המקומית קרסה כלכלית וממשיכה לקרוס עד היום. רק מעט חברות התייצבו והחלו להרוויח.

התהליך הזה ריסק גם חברות שהחזיקו בידע ייחודי לגבי זנים שונים. תפרחות לעישון הפכו למוצר הקנאביס המוביל וחל טשטוש בין השוק הרפואי לשוק הפנאי. תהליכים אלה הגבילו את המחקר בקנאביס למרות הפופולריות הגואה שלו.

5 מי ירוויח ומי יפסיד כלכלית מההמלצות?

אם השוק הישראלי אכן יעבור למוצרים באידוי ללא עישון, המרוויחות העיקריות צפויות להיות חברות משאפים, כמו חברת סאיקי שמפתחת משאפים המודדים מינוני קנאביס מדויקים. לחברת הטבק פיליפ מוריס אופציה לרכישת סאיקי.

המפסידים עלולים להיות מפעלים שעיקר פעילותם גיזום ואריזה של פרחי קנאביס. לעומת זאת, חברות שיש להן חוות גידול ונקודות מכירה של קנאביס, כמו אינטרקיור ושיח, יכולות להמשיך למכור מוצרי קנאביס חלופיים לעישון, בהנחה שבהעדר אופציית העישון השוק לא יאבד עניין במוצר.

6 האם משרד הבריאות יאמץ את ההמלצות?

גורמים בסביבת משרד הבריאות ציינו שמדובר בהמלצות ראשונות, שצריכות עדיין להיפרט לפרטים ועשויות עוד לעבור שינויים מסוימים. "קשה לראות את הממשלה מקבלת המלצות כאלה בתקופה של טרום בחירות", אומר לוין, "אבל צריך לתת לציבור ולמערכת ודאות".

לוין מציין אופציה נוספת להתגבר על הזעם. "בבריאות הציבור אנחנו בוחנים יתרונות וחסרונות, וכארגון אנחנו כן ממליצים על אי־הפללה, שעדיפה על הכפפת המערכת הרפואית לשוק שחלקו הגדול פנאי", הוא אומר. "אם תהיה לגליזציה, היא צריכה להגיע עם גידור כלשהו, למשל מכירה של המוצרים רק במקומות מסוימים, לגילאים מסוימים, ועם הגבלות נהיגה".