לא זקוקה לחביות: יצרנית הנפט הגדולה בארה"ב מצאה את הדרך להוזלת החשמל

טקסס מצטיירת כמדינה עתירת נפט, רפובליקנית "אדומה" ותעשייתית, מתבדלת משאר ארה"ב, עם שוק חופשי והתעלמות מנושאים סביבתיים. בעוד כל הנ"ל בהחלט נכונים, באספקט אחד המדינה דווקא מתגלה כירוקה - ייצור החשמל של טקסס מאנרגיות מתחדשות גבוה במיוחד, ומחירי החשמל הם בין הנמוכים ביותר בארה"ב. איך זה קורה?

● הסכם או לא, איראן שחקה קלף בן 40 שנה
● האח הגדול, גרסת ציי הרכב: מעסיקים בעולם עוקבים אחרי כל ליטר דלק

מצד אחד, תעשיית הנפט של טקסס פורחת. מעל 40% מכלל ייצור הנפט של ארה"ב מגיע מהמדינה, כש־5.8 מיליון חביות נפט הופקו רק באפריל, והכנסות המדינה ממסי נפט הוערכו בכ־27 מיליארד דולר ב־2025, לפי איגוד הנפט במדינה.

בעוד חלק מהנפט מזוקק ונצרך מקומית, בעיקר על ידי רכבים, רובו המוחלט מיוצא. מעל 90% מיצוא הנפט של ארה"ב מגיע מטקסס, ומשבר הורמוז שהזניק את מחירי הנפט בעולם רק הגביר את המגמה, והפך את שווקי הייצוא למשתלמים במיוחד.

למרות הייצור הרב של נפט בטקסס, הרי שבצריכת האנרגיה המקומית דווקא האנרגיה המתחדשת תופסת מקום נרחב. בשנים האחרונות, האנרגיה הסולארית אף עקפה את הפחם המסורתי. הגז הטבעי הוא עדיין מקור החשמל הגדול ביותר, אך קצב הגידול האדיר בייצור ממתחדשות מרמז שגם הגז ייעקף בקרוב על ידי השמש והרוח.

40% אנרגיה ירוקה

כ־30% מהאנרגיה בטקסס מבוססת שמש ורוח, ויחד עם אנרגיה גרעינית ומקורות נוספים, כ־40% מהחשמל במדינה מגיע ממקורות "דלי פחמן". אבסולוטית, טקסס היא היצרנית הגדולה ביותר בארה"ב של אנרגיה מתחדשת, עם ייצור של 166 טרהוואט־שעה בשנה אך ורק מאנרגיות מתחדשות.

זאת אפילו מעל קליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב ובעלת רגולציה סביבתית נוקשה בהרבה, המייצרת רק 105 טרהוואט־שעה בשנה של אנרגיות מתחדשות. וכמובן, הרבה מעל מדינות גדולות אחרות בארה"ב כמו ניו יורק (37) ופלורידה (19).

כדי להבין את הייחודיות של טקסס במרחב, רועי שביט, אנליסט מתחדשות, גז ונפט ב-IBI נותן קצת רקע לשוק האנרגיה: "רוב החשמל בעולם מיוצר ע"י גז, זה עמוד שדרה שמייצר רציפות ואמינות ברשת החשמל. הבעיה העיקרית היא שלוקח זמן רב להקים תחנות כוח חדשות בגז. יש המון היתרים ואישורים עד שמגיעים להקמה"

אנרגיה סולארית, מהצד השני, נחשבת זולה במיוחד. לפחות בשעות בהן השמש מאירה. ושביט מוסיף כי "ה'טיים טו מרקט' בארה"ב הוא עד שנה", עם זאת, יש לענף בעיה עיקרית והיא ש"אין מספיק קיבולת קבועה לאורך כל היום".

כדי לפתור את הפער בין שעות השיא והשפל, יש צורך בסוללות האגירה. וככל שפערי המחירים בין הקצוות גדולים יותר, כך הרווח מהחזקת סוללות גדול יותר. וכאן בדיוק טקסס מצטיינת: "מחירי החשמל בטקסס תנודתיים במיוחד בין השיא לשפל" מסביר שביט.

כלומר, בשעות שיא הביקוש בערב המחירים גבוהים במיוחד, ובשעות השפל בבוקר ובצהריים המחירים נמוכים במיוחד. זאת משום שרשת החשמל של טקסס לא מציעה ליצרני החשמל שלה כסף על עצם זמינותם ברשת, בדומה לישראל או לרשתות אחרות בארה"ב, אלא היא שוק חופשי יחסית של קונים ומוכרים של חשמל, והמחיר עלול להשתנות באופן דרמטי לאורך היממה עקב ביקוש והיצע.

היתרון של תנודתיות כזאת היא שמי שמחזיק בסוללות אגירה מסוגל לטעון אותן בזול ולמכור ביוקר. בנוסף, מציין שביט "המחיר הממוצע דווקא נמוך. זה מאפשר לחוות שרתים, שצורכות חשמל בכל שעות היממה וכך יכולות להנות מהממוצע".

ואכן, טקסס היא המובילה בפער גדול בהקמת חוות שרתים "אוף גריד", כלומר כאלה שמתבססים בעיקר על ייצור חשמל מקומי, ולא בהכרח מהרשת המרכזית. חוות אלו הופכות לצרכניות חשמל עצומות בכל העולם המפותח בשל התקדמות הבינה המלאכותית.

כרגע, אחד החסמים המרכזיים להקמתם היא צריכת החשמל העצומה שהן דורשות. מה שהופך מקומות כמו טקסס, עם חשמל זול (בממוצע), גם אם משתנה תדיר במהלך היום, למשתלמים במיוחד עבור הקמת חוות שרתים כאלה.

רשת חשמל עצמאית

בשל גודלה, ארה"ב מחולקת לכמה רשתות חשמל, כאשר רובן משותפות לכמה מדינות, שיכולות לגבות אחת את השניה במקרה הצורך. רשת החשמל של טקסס, ERCOT, יוצאת דופן בכך שהיא פועלת בצורה עצמאית לחלוטין.

מצד אחד, הבידוד מקשה עליה במקרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו סופת "אורי" ב־2021. הסופה יצרה משבר שאף הביא למוות של מעל 200 אנשים בשל הפסקות חשמל שיצרו מחסור בחימום, אך מאז בטקסס שיפרו משמעותית את היכולת להתמודד עם מקרי קיצון כאלה. אך היתרון של רשת חשמל עצמאית היא חוסר ההכפפה לחוקים הפדרליים לגבי בניית רשת החשמל, ומאפשר לטקסס לנקוט במדיניות עצמאית.

בין השאר, טקסס מקפידה על פיתוח נרחב של הרשת: "בטקסס החוקים פחות תומכים ב-NIMBY ('לא בחצר האחורית שלי') וקשה יותר להטיל וטו על פיתוח של הרשת" מסביר גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוקי הון. לדבריו, זה מאפשר מקום פנוי גדול בהרבה ברשת, דבר שעומד בניגוד חריף למצב בישראל, בו קצב בניית הרשת הוא החסם המרכזי להקמת יכולות ייצור נוספות מאנרגיה מתחדשת.

בארה"ב, רשתות שנבנות בקצב פחות מהיר סובלות מבעיות דומות. הרשת הגדולה בארה"ב, PJM "היא יקרה מאוד לצרכנים, ונעשית יקרה עוד יותר בשל הביקוש לחשמל מצד חוות שרתים, מה שמוביל ללחץ נגד הקמה נוספת שלהם". זאת לעומת טקסס, בה רועי שביט מ-IBI מדגיש שהיכולת להקים חוות שרתים היא "כמעט מיידית".

לדברי שביט "יש 24 אלף פרויקטים בארה"ב שאמורים להתחבר לרשת, ורק התור לחיבור לרשת הוא 4־5 שנים" וזו הסיבה, לדבריו, שחברות סולארי ישראליות גדולות כמו אנלייט מעדיפות להתמקד ברשתות החשמל של טקסס ואריזונה ולא ב-PJM. זאת למרות שטקסס כמעט ולא מעודדת מכספי המיסים שלה אנרגיות מתחדשות, ולמעשה דווקא הייצור בגז זוכה לתמיכה ממשלתית נרחבת יותר.

מדינה של שמש ורוח

היכולת להרחיב את הרשת בקצב מספק היא כנראה הסיבה המרכזית לזינוק באנרגיה המתחדשת בטקסס, שמאפשרת גם להכניס אנרגיה מתחדשת בקצב גבוה בהרבה. אך גם האקלים תורם לכך מאוד: "טקסס היא מדינה דרומית שטופת שמש, בניגוד לחלקים אחרים בארה"ב, והחלק הצפון־מערבי שלה יושב בציר רוחות משמעותי, כך שהסביבה הטבעית שלה מקלה מאוד על התפוקה של מקורות ייצור אלו" אומר רועי שביט.

גלעד בן צבי מוסיף שהחורפים בטקסס פחות קשים מאשר בשאר ארה"ב, מה שגם מקל על צד הביקוש. רועי שביט גם מעיר שהמיסוי הנמוך במדינה (מס החברות ומס ההכנסה קרובים לאפסיים, מעבר למה שנגבה ע"י הממשל הפדרלי) מעודדים הקמת חברות וייצור אנרגיה שם.