האיש שלוחץ על כפתור החירום של המדינה

יום ראשון, 7 ביוני, ערב. מיליוני הורים ברחבי המדינה קיבלו את ההודעה שמחר לא יתקיימו לימודים אבל מקומות העבודה יפעלו כרגיל. הסיבה: הערכת מצב שלפיה צפויה תגובה איראנית וייתכן ירי טילים לעבר ישראל. בתקשורת וברשתות מיד נשמעו טענות כי המהלך זהיר מדי ויוצר שיבוש עצום להורים ולמשק. פחות מיממה לאחר מכן - הטענות התבררו כנכונות.

האירוע הזה מצטרף לביקורת רחבה יותר על פיקוד העורף, שנשמעת בקרב הציבור מאז 7 באוקטובר וביתר שאת בשני הסבבים האחרונים מול איראן: זמני התרעה לא מספקים בקו העימות בצפון או לחלופין התרעות שווא; דיווחים והנחיות שהגיעו הרבה אחרי ערוצי הטלגרם או ערוצים מחתרתיים למיניהם ובייחוד קו לא עקבי - שלפעמים היה מחמיר במיוחד ולפעמים מקל מאוד - בכל הנוגע לפעילות המשק, בתי הספר וכדומה.

מי שעומד בראש הגוף הזה הוא האלוף שי קלפר. ממאי 2025, אז נכנס לתפקיד מפקד פיקוד העורף, הוא הפרסונה שבלחיצת כפתור משנה את החיים של כולנו. מה אנחנו יודעים עליו ועל הבחירה בו לאחד התפקידים הקריטיים כיום במדינת ישראל?

מינוי של קלפר וקידומו לדרגת אלוף הגיעו כשיא של קריירה צבאית בת כמעט שלושה עשורים בליבת העשייה המבצעית. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1996, שובץ בחטיבת גולני, עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום ההכשרות מונה למפקד צוות בפלס"ר ובהמשך שימש כמפקד פלגת האימונים בפלס"ר. בהמשך מונה למפקד גדוד סיירת גולני ואחר כך למג"ד 51.

 קלפר בדיון עם ארגוני החירום וההצלה. ''אומץ להביע דעה חריפה'' / צילום: דובר צה''ל

מכריו מספרים על מפקד של עיניים בין הכוונות וסכין בין השיניים - איש שטח תכליתי, קשוח, משימתי והישגי, שלא חושש מחיכוך וחותר למגע; קצין מבריק, אינטליגנט, פדנט, כזה שיורד לפרטים אבל גם לא מפספס את התמונה המלאה ושומר על חשיבה אסטרטגית חריפה.

"הייתי מג"ד 12 בגולני בימי האינתיפאדה השנייה, התנהל קרב, והיינו צריכים להחליט מי נכנס להילחם", מספר תא"ל במיל' אורן אבמן, שהיה בין המפקדים הראשונים שראו בקלפר את הניצוץ. "החלטתי להכניס לקרב לראשונה פלוגת מסלול, משמע חיילים צעירים יותר. המח"ט שלי הודיע לי שהשתגעתי.

"אבל אני ידעתי שבראש הפלוגה הזאת עומד קלפר. הוא היה אז בחור צעיר וקפיצי, אך גם רציני ועם יכולת למידה גבוהה. התעקשתי, ולא הייתי עושה את זה לולא הביטחון שנתן לי קלפר כמפקד. האמנתי בו".

"בזכות קלפר המשכתי לחיות"

אחרי השירות כמג"ד בגולני מונה קלפר למפקד בבה"ד 1 של שני גדודים בזה אחר זה. בשנים 2018-2017 שימש כמפקד המרכז לאימונים באש במרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י), וב־2018 חזר הביתה אל גולני - הפעם כמח"ט.

"הכרתי את שי לצערי בנסיבות לא טובות", מספר ברוך בן יגאל, ששכל את בנו עמית ב־2020, לאחר שמחבל השליך עליו לבנה מגג בניין במהלך פעילות מבצעית של גולני בכפר יעבד. קלפר היה באותם ימים מפקד החטיבה. "עמית נפל ב־6:30 וב־7:15 הודיעו לנו. אל"מ קלפר הגיע אליי עם מפקד הסיירת. הוא חיבק אותנו, הסביר לנו מה היה שם, לא התחמק מאיתנו כמשפחה שכולה. סיפרו לי שהם חזרו חזרה לכפר הארור שבו עמית נפל, ושקלפר בכה על הבן שלי.

"אחרי שעמית נפל הייתי צריך לבחור אם לקפוץ מהבית שלי, בקומה 22, או להמשיך לחיות. ברגעים הכי קשים שלי שי היה מתקשר אליי ומבקש להיפגש. בזכותו התקדמתי. הוא אימץ אותנו, מגיע לכל טקסי הזיכרון, לא משנה איפה הוא. וזה לא רק כלפינו - זה אדם שרגיש לכל נופל במשפחת גולני. הוא עשה מפגש לזכר הנופלים, עבר משפחה־משפחה, הסתכל בעיניים וחיבק".

 קלפר כמ''פ (ראשון משמאל) עם תא''ל במיל' אורן אבמן (באמצע) בחומת מגן. ''האמנתי בו'' / צילום: פרטי

על תפקידו הנוכחי אומר בן יגאל: "שי מבין את מחיר הכלכלה, אכפת לו במיוחד אם סוגרים בית ספר או עיר".

לפני הגעתו לפיקוד העורף, בשנים 2025-2022, פיקד קלפר על עוצבת הגליל (אוגדה 91). עוד לפני 7 באוקטובר תרחיש הייחוס שלפיו פעל בצפון היה חדירה של חיזבאללה ליישובים. "זה מראה כמה הוא מפקד שמכיר את המציאות המבצעית", אומרים קצינים שעבדו איתו. "בכל יום שישי הוא היה עובר בכל הבסיסים שנמצאים על קו הגבול כדי להבין מה קורה שם: מה מצב כוח האדם, מה מצב השמירות, מהם נתיבי החדירה האפשריים והאם המ"מ יודע איך לחסל מחבל שינסה לחדור מהם".

מקורביו מספרים כי ב־7 באוקטובר הדבר הראשון שעשה היה לעדכן את ראשי הרשויות במתרחש ואז לפנות להגנת המרחב. "אני מתעורר באותו הבוקר בבית שלי בגליל ושולח הודעה לקלפר והוא כותב לי בפשטות: תגיע אליי לאוגדה", מתאר תא"ל במיל' אבמן את אותו היום. "אני עולה על מדים ויש לי נשק ארוך שאני מוציא מהכספת. בשעות הראשונות, כשכל צה"ל היה עוד בהלם, אני רואה את קלפר יושב ומכריז בצלילות: אנחנו במלחמה".

תוך כדי תנועה הוא מינה את אבמן לסגנו. "במשך יממה קלטנו באוגדה 56 אלף מילואימניקים. הוא ניהל את זה בקור רוח. האיש שהיה הפקוד שלי הפך למפקדי וחשתי גאווה אבהית".

"זה שעושה על האש בחבר'ה"

קלפר (50) נולד בכפר סבא וגדל בשערי תקווה. הוא התחנך במדרשית נעם בכפר סבא ובהמשך למד בישיבת שבי חברון. אביו עבד בעולם הפרסום, ובשנים האחרונות מכהן כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית חולים לחולי אלצהיימר. אמו עבדה שנים רבות בתחום החינוך ברשות המקומית.

קבוצת החברים המצומצמת שלו מימי התיכון נקראת "הברזייה", כי היא התגבשה סביב הברזייה במדרשית נעם. החברים שומרים על קשר יותר מ־30 שנה, ופעם בחודשיים נפגשים סביב אטרקציה אחרת, כמו טיולי ג'יפים.

"הוא נטול גינונים", מספר אחד החברים. "בחבר'ה הוא זה שיעשה את העל האש וגם ינקה אחר כך. הוא בדיוק הפוך ממה שהיה אפשר לצפות מאלוף: לא מנוכר ועם אמת פנימית".

במהלך מסלולו הצבאי השלים קלפר שני תארים: תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן ותואר שני באסטרטגיה וביטחון ב־United States Army War College בפנסילבניה, ארה"ב. הוא קורא המון, כשבעיקר תופסים אותו ספרי עיון או היסטוריה, בהם עדויות של חטופים.

כיום הוא נשוי ואב לארבעה ילדים וגר ביישוב בשומרון. "אחד הדברים המרשימים הוא שלמרות שהנוכחות הפיזית שלו בבית נדירה, הוא עדיין מצליח לשמור על הבנה ברורה שהמשפחה במקום הראשון", מספרים בני משפחתו. "הוא מחובר, מגיע לאן שצריך, מתעניין, גם באחיינים שלו, מקשיב למי שזקוק".

במלחמה חברים וקצינים ששירתו לצידו העידו כי לא יצא במשך כחצי שנה הביתה ולא פגש את משפחתו. "כדי שהמשפחה תראה אותו אשתו והילדים עלו לצפון. גם בזמן האירועים באיראן בפברואר הוא לא היה חודשיים בבית".

"זה תפקיד מדרגה לאלופים"

קלפר אמנם בעל ניסיון מבצעי עשיר, אבל הוא לא צמח בפיקוד העורף ואינו מגיע לחזית האזרחית מעולמות רלוונטיים כמו חילוץ והצלה, הנדסה, רפואה או ניהול מצבי חירום אזרחיים. בכך הוא אינו חריג. מרבית המפקדים שעמדו בראש הגוף שאחראי על העורף האזרחי לא עסקו במקצועות ייעודיים, אלא הגיעו מעולמות הלחימה הקלאסיים, בהם יאיר גולן, איל איזנברג, יואל סטריק ורפי מילוא.

וכאן מתעוררת השאלה: האם נדרש ניסיון מקצועי ייחודי כדי להוביל את האזרחים במצבי חירום?

אחת מהביקורות שנשמעות על הנוהג למנות לפיקוד העורף אלוף שמגיע משדה הקרב גורסת כי ברגע האמת חסר למפקד הידע הנדרש לתפעול המרחב האזרחי בחירום. התחושה היא של מרדף תמידי אחרי ידע, בשעה שצריכות להתקבל החלטות מהירות.

 האלוף שי קלפר בזירת נפילה בבני ברק בשאגת הארי. ''קורץ מחומר של רמטכ''לים'' / צילום: דובר צה''ל

גורמים בצה"ל ששוחחו איתנו מסבירים כי ישנם כמה תפקידים בדרגת אלוף שנחשבים תפקידי מדרגה. כלומר, צה"ל ממנה אליהם קצינים מוצלחים, שהם בעלי פוטנציאל לכהן כאלופים במרחבים אחרים, כמו פיקוד צפון, מרכז או דרום. אלא שקודם לכן הם צריכים לרכוש ניסיון ניהולי מתאים לדרג - ופיקוד העורף הוא תפקיד האלוף הראשון שלהם.

"זה תפקיד שמאפשר צמיחה של מפקדים בכירים הלאה", מסביר אלוף במיל' איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ששירת גם כראש מטה פיקוד העורף. "דוגמה נהדרת היא זו של תמיר ידעי, סגן הרמטכ"ל. הוא גם היה אלוף פיקוד העורף וגם אלוף פיקוד מרכז. היום הוא מתמודד על הרמטכ"לות, ומגיע עם יכולות שמחזקות אותו מול המועמדים האחרים".

אבל האם זירה שהפכה במערכות האחרונות מול איראן למוקד מרכזי בלחימה יכולה להמשיך להיתפס כתפקיד מדרגה - בדרך לתפקידים בכירים יותר? "עורף זה מקצוע", מצהיר תא"ל (מיל') זאב (ווה) צוק־רם, לשעבר רמ"ט פיקוד העורף וראש רח"ל (רשות החירום הלאומית, הרשות הממשלתית האמונה על העורף, שהוקמה בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה ובמשך שנים ניהלה יחסים מתוחים על חלוקת הסמכויות בינה לבין פיקוד העורף).

"אופי המינויים כיום לא מקרי, וזה מתחיל להיות מסלול קבוע", מציין צוק־רם, שנשא בשני כובעים ניהוליים ברח"ל ובפיקוד העורף. "גולן, סטריק, גורדין ומילוא - כולם עברו בפיקוד העורף לפני שהפכו להיות אלופי פיקוד צפון. וזו נקודה חשובה: למפקד על מרחב יש אחריות לא רק על החלק המבצעי, אלא גם אחריות בדין לאוכלוסייה, כי היא חיה במרחבו. כשאלוף פיקוד העורף צריך לתת הנחיות מיוחדות, הוא מדבר עם אלוף המרחב הרלוונטי. הוא צריך לדעת לעבוד מול אזרחים בתחום המנהלי".

"קלפר היה מפקד מרחבי גם בעוצבת הגליל וגם בשומרון", מציינים גורמים בסביבתו. "כמפקד היה עליו גם לשמור על המרחב, אבל גם לשמור על היכולת של האנשים לנהל בתוכו חיים במהלך שגרה מבצעית. הוא הבין איך הוא לא יכול בכל פעם לסגור את המרחב".

אבל האם מפקד שבעיקר מורגל לשדה הקרב עלול להביא איתו גישה של יד קלה מדי על ההדק גם לשדה האזרחי ואז למשל בקלות רבה יותר לסגור את המשק?

צוק־רם: "יש בעיה שמפקדים כאלה ידברו בשפה הצבאית. בסוף רשות מקומית של 90 אלף אזרחים, עם כל הבעיות שלה במלחמה, זה לא אותו הדבר, צריך ללמוד את ענייני העורף ולהבין את ההתנהגות במרחב הזה. חייבת להיות הכנה לעבודה מול גופים אופרטיביים, מול הרשויות המקומיות, ולתת להם כלים. אני לא רואה הרבה אלופים בצה"ל שנותנים הוראות לראש עיריית תל אביב".

מה בעצם חסר למפקדים שלא מגיעים מתוך פקע"ר או מתחומים הנקשרים לעולמות של חירום במרחב האזרחי?

"אני לא יודע אם יש החלטה בפיקוד העורף לגדל אלוף מתוכו, ולכן גם אין תשתית לעשות כן. צריך להבין שגם מפקדי המחוזות ומפקדי חטיבת החילוץ וגם תפקידים כמו רע"ן התרעה ואוכלוסייה בפיקוד עשויים להיות מח"טים או קציני אג"ם שלא גדלו בפיקוד העורף. אפשר לקבל את ההחלטה הזאת, וזה יקרה. מדובר גם על מהלך שבמסגרתו יקום גוף שאחראי על כל ההכשרות, ומי שיעמוד בראשו ישמש כסגן של אלוף הפיקוד, וזה לגמרי יכול להיות אדם שצמח מתוך פיקוד העורף. במילים אחרות, צריך לזוז משהו אצל מי שממנה את האלופים בצה"ל".

"בעיניי מינוי אלופים שהגיעו מחוץ למערך של העורף ומתוך המערך הלוחם הוא דווקא יתרון", אומר אלוף במיל' דנגוט. "במהלך 20 השנים האחרונות הצורך בשילוב בין צורכי העורף להיבטים ההתקפיים וההגנתיים של צה"ל - הוא מוחשי. קלפר הגיע מאוגדה 91, ושם הוא איגד יישובים. לכן הוא משלב הבנה של העורף עם הבנה של המשמעות ההתקפית. אם לוקחים מישהו שגדל בפקע"ר הוא לא מבין את השילוביות הזאת. היום הייתי נותן את תפקיד אלוף פיקוד העורף כתפקיד אלוף שני, כי האחריות על העורף היא רבה".

ד"ר אבי ביצור, ראש החוג לביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל, מוסיף כי את ההיבט המקצועי במערך, בכל מקרה, מחזיק ראש המטה. "הרמ"ט הוא המפעיל המקצועי, הוא בא בדרך כלל מתוך הפיקוד, ולכן אני פחות מוטרד מהמחשבה שהצמיחו את האלוף מחוץ לפיקוד העורף.

"חלק מהאלופים למדו היטב את המקצוע כשהיו בתוכו, חלקם חלפו דרך המקצוע ופשוט עברו הלאה לתפקיד הבא. אני רוצה להמליץ לאלוף, לפני שהוא נכנס לשבת ולקרוא חומרים על הבליץ בלונדון, לקרוא על איך הבריטים נערכו למתקפות ואיך הגרמנים פעלו".

גורמים בצה"ל מציפים מעלה נוספת למינוי אלוף שאינו משורות הפיקוד. לדבריהם, אלופים כאלה לא "נגועים" בתוככי פיקוד העורף, מה שמקנה להם פוזיציה של ראש נקי, כזו המאפשרת ללמוד את נושא העורף מחדש, את העולם האזרחי, ולא להיות טבועים בקונספציות פנימיות של הפיקוד. כך, בכוחם לערער על הקיים, לשלוח את אנשי הפיקוד לעבודת שטח נוספת ולבסוף לבצע שינוי מהותי שמקורו בחשיבה רעננה.

"שינוי זמני ההתגוננות? אמיץ"

האם חשיבה רעננה אכן נעשתה מאז 7 באוקטובר והעימותים עם איראן? "אנחנו מבינים שהעורף נדרש להסתגל במהירות למציאות משתנה", אמר קלפר עצמו עם סיום מבצע "שאגת הארי".

אחת ההתאמות האלה הייתה הארכת זמן ההתגוננות בצפון, שנחשבה להחלטה שהלכה נגד הזרם. מצד אחד, הארכה כזו מבוססת על ניתוח מודיעיני ומטרתה למנוע שאננות ולהציל חיים. מצד שני, היא עלולה גם להגדיל את כמות מקרי התרעות השווא בשל יתר זהירות - מה שעלול לפגוע באמון הציבור בפיקוד העורף במבחן.

בתקופות שבהן אכן היו הנחיות מחמירות מדי אזרחים דיווחו כי פשוט הסירו את האפליקציה הרשמית של פיקוד העורף או הפסיקו להתקרב למרחב מוגן בעת התרעה. לכן הכרעה כזו מצריכה הליכה על חבל דק.

"שינוי זמני ההתרעה בצפון הוא אירוע שהיה קפוא לחלוטין במשך שנים, והוא לא קרה בגלל פריצה טכנולוגית", אומר גורם צבאי בכיר. "המהלך הזה היה בזכות מפקד עם חשיבה אסטרטגית, שהבין לעומק איך הדברים עובדים וקיבל החלטה אמיצה".

נוסף על כך, אפליקציית פיקוד העורף עברה, תחת שרביטו של קלפר, אבולוציה, עם שינויים טכנולוגיים שיצרו צלילים רגועים יותר ועיצוב צבעים שונה: צהוב להתקרבות למרחב המוגן, אדום לכניסה אליו וירוק ליציאה.

האלוף גם התמודד עם אתגר ערוצי הטלגרם, שהודיעו על התרעות לפני פיקוד העורף, והוביל מהלך שבקצהו המידע כיום חשוף לאזרח על גבי מפה שנצבעת בצבע המתאים - בדיוק כמו ביישומון פיקוד העורף.

מאז כניסתו לתפקיד הוא גם פעל לחיזוק שיתוף הפעולה הרב־זרועי עם ארגוני החירום וגורמי צה"ל, והתאים את מערך ההתרעה לתרחיש רב־זירתי - איך מתריעים לאזרחים כשיש כמה איומים במקביל: מול איראן, חיזבאללה ועוד.

"יש לקלפר אומץ ייחודי להביע דעה חריפה, אבל גם להקשיב לאחרים", מתייחס גורם צבאי בכיר למנוע שהוביל את קלפר לשינויים. אותו גורם, שמכיר אותו זה 20 שנה, סמוך ובטוח שהאלוף הנוכחי, גם אם אינו מגיע משורות פיקוד העורף וחסר את הניסיון בזירה האזרחית - יצלח את המשוכות. "הוא איש של אנשים, ישר, פיו וליבו שווים ובאמת לויאלי למטה הכללי. הוא קורץ מהחומר של רמטכ"לים, והמסלול שלו ברור: אלוף פיקוד צפון, סגן הרמטכ"ל ועד המינוי לרמטכ"ל".