בג"ץ קבע: מבקר המדינה חרג מסמכותו בחקירת ה-7 באוקטובר

בג"ץ קיבל שתי עתירות נגד חקירת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את אירועי ה-7 באוקטובר. נקבע כי פעולותיו של המבקר ביחס לארבעה נושאים שתכנן לפרסם נעשו בחוסר סמכות, וכי עליו להימנע מהמשך החקירה.

העתירה התקבלה לגבי ארבעה נושאים: "מדיניות ההסדרה" בעזה; הגנת הגבול ברצועת עזה; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס; ומהלך האירועים ב-7 באוקטובר 2023 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.

● השבוע בבג"ץ: האם תיסלל הדרך להדחת הממונה על התחרות?
● משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד
● בג"ץ לממשלה: גבשו מתווה לחקירת ה-7 באוקטובר עד 1 ביולי

העתירות הוגשו נגד שמונה מתוך עשרות רבות של הליכי ביקורת שמבקר המדינה יזם בנוגע למחדל ה-7 באוקטובר ולמלחמה שפרצה בעקבותיהם. בית המשפט העליון קיבל את שתי העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית פה-אחד.

פסק הדין העיקרי נכתב על-ידי השופטת דפנה ברק-ארז, וניתנה לו הסכמתם של השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. גם השופט עופר גרוסקופף הסכים כי דין העתירות להתקבל - אך מהנמקות שונות.

נפסק כי על מבקר המדינה להימנע מהמשך פעילותו ביחס לארבעה הליכי ביקורת בלבד, וכי בעניינם של ארבעת ההליכים הנוספים יוכל לקיים את הביקורת - אך לא על סמך הטיוטות שהוכנו ללא מתן זכות טיעון מלאה.

ברק-ארז קבעה כי הגם שמבקר המדינה יכול להידרש לנושאים בעלי זיקה צבאית, סמכותו אינה חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון. זאת, בין השאר, בהתחשב בהיעדרן של נורמות ברורות שעל-פיהן נוהגים בתחומים אלה.

לאחר בחינתם של ארבעת הליכי הביקורת העומדים על הפרק לגופם, קבעה ברק-ארז כי אלה חורגים באופן מובהק מהסמכות המוקנית למבקר המדינה, וכי עליו להימנע מלקיימם.

פעולות המבקר יקשו על עבודת ועדת החקירה הממלכתית?

בית המשפט קבע כי סמכותו של מבקר המדינה היא לערוך "ביקורת", שתכליתה העיקרית היא השוואת התנהלות - להבדיל מ"חקירה", המכוונת בעיקרה לבירור המציאות העובדתית עצמה.

השופטת ברק-ארז קבעה כי ביקורת בנושא עבודת המודיעין והדרג המדיני למול המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס; ובנושא מהלך האירועים ב-7 באוקטובר בדרג המדיני והביטחוני - חורגים באופן מובהק מהסמכויות המוגדרות כביקורת. "בנושאים אלה נדרש בירור עובדתי נרחב, שביחס אליו סביר שיהיו גרסאות רבות שנדרש יהיה להכריע ביניהן".

היא הוסיפה כי "בירור ההתנהלות, במעין 'תחקיר', באשר לאילו דיונים נערכו ומה היה מעגל המשתתפים שלקח בהם חלק, נוטה בצורה מובהקת לעבר 'חקירה' ומחייב הפעלה של סמכויות חקירה ובירור עובדתי מעמיק, כגון השוואה בין גרסאות ובחינת מהימנותן של עדויות, שאינן מנת חלקו של מבקר המדינה".

באשר לשני הנושאים הנוספים שבמחלוקת - הגנת הגבול ברצועת עזה; והלוחמה הכלכלית בטרור, נושא שהוגדר ככולל את מדיניות ההסדרה מול חמאס - קבע בית המשפט כי אלה "מצויים באופן ברור בלב-ליבה של האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בזירת עזה". המבקר טען בהליך כי לגבי נושאים אלה הביקורת תעסוק בהליך בלבד, ולא במהות.

אולם השופטים לא שוכנעו כי ההבחנה אפשרית לגבי נושאים אלה. הם קבעו כי "מבקר המדינה מבקש לבחון גם את המדיניות במישור התוצאתי, קרי - האם היה בה כדי להביא לשינוי הרצוי או לא. כל אלה זולגים גם לבחינת תוכן המדיניות - וכנגזרת מכך אל מחוץ לסמכותו של מבקר המדינה".

השופטים התייחסו לטענה כי אין לקיים הליך ביקורת בשל ועדת החקירה הצפויה לקום, וקבעו כי עבודת המבקר תקשה על עבודת ועדת חקירה ממלכתית. "חשוב להדגיש כי ארבע ביקורות הליבה שבהן בחר לעסוק מבקר המדינה נופלות לכאורה לגדר תחום הפעילות הצפוי של ועדת החקירה שתקום. אכן הקמתה מתמהמהת, אך בשלב זה כבר הובהר על-ידי כל הנוגעים בדבר כי ועדת חקירה היא דבר נדרש, וקביעה זו אף קיבלה תוקף של החלטה שניתנה בבית משפט זה בהרכב מורחב של שבעה שופטים.

"אין ספק כי התוצאה אשר אליה הגענו היא רצויה גם מבחינת התולדות של ניהול שני ההליכים בסמיכות זה לזה - גיבושן של קביעות עובדתיות שיקשו על עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית וחשש לזיהום עדויות".

תגובות: "טרם התקבלו תשובות לשאלות הקשות"

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "בית המשפט אימץ את הטענה שעמדנו עליה לאורך כל הדרך - שאסור לגבש מסקנות אישיות כלפי בכירים בלי לשמוע אותם תחילה, וכי טיוטה שמטילה אחריות אישית יוצרת נרטיב ונקודת ייחוס שפוגעים בחקר האמת ובהגינות ההליך. המנגנון היחיד שיכול לחקור את האירועים בצורה מקיפה ובלתי תלויה הוא ועדת חקירה ממלכתית. נמשיך לעמוד על המשמר עד להקמתה".

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "מבקר המדינה הביע את עמדתו, ימים ספורים לאחר קרות אסון ה-7 באוקטובר, לפיה פעולת ביקורת המדינה הכרחית לנוכח האסון הכבד וההכרח להפיק לקחים, לתקן את הטעון תיקון ולעמוד על האחראים לכשלים בדרג המדיני, הצבאי והאזרחי. הצורך בפעולה זו התעצם במהלך 33 החודשים שחלפו, אשר במהלכם לא התקיימה ולו פעולת בדיקה אחת על-ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי, מלבד משרד מבקר המדינה, אשר פעל בהתאם לתוכנית ביקורת שאושרה אך באפריל 2025 בפסק דין של בג"ץ.

"במהלך השנה האחרונה פרסם מבקר המדינה למעלה מ-40 דוחות שחשפו פערים יסודיים בפעולת ההיערכות של המערכת המדינית, הצבאית והאזרחית (מחר יפורסמו 4 דוחות חמורים נוספים). בביקורות אלה עמד המבקר גם על האחראים לכשלים בכלל הדרגים.

"אשר לשמונה ביקורות שהעבודה עליהן טרם הסתיימה, קיבל היום בג"ץ את החלטתו. משרד מבקר המדינה ישלים את ביצוע ארבע ביקורות (כולל הדוח על רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה והגנה על ערי הדרום) בהתאם לפסיקה ויביא לפרסומן לציבור.

"אשר לארבע הביקורות הנוספות, יעצור משרד מבקר המדינה את פעולתו. לדאבון הלב, שלוש שנים לאחר האסון - אזרחי המדינה טרם קיבלו את התשובות לשאלות הקשות שעדיין מרחפות באוויר בעניינן של ארבע ביקורות אלה".

הסנגוריה הצבאית הראשית מסרה בתגובה: "פסק הדין מעגן שני עקרונות יסוד: הראשון - גבולות סמכותו של מבקר המדינה; והשני - ההכרה בכך שגם בהליכי ביקורת יש להבטיח הליך הוגן כאשר ישנה אפשרות לפגיעה אישית משמעותית. הסנגוריה הצבאית רואה בפסק הדין חיזוק חשוב לעיקרון שלטון החוק ולהבחנה בין ביקורת מינהלית לבין הליכי חקירה, וכן להבטחת זכויות היסוד של כל אדם העלול להיפגע מהליך בעל אופי חקירתי".