מדי שבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות, המופיעים בהקשרים אקטואליים, במטרה להעמיק את הידע וההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית והאופן שבו היא משפיעה על חייהם. המוניטור הוא שיתוף פעולה של גלובס והמרכז להעצמת האזרח. מדור המוניטור שעוקב אחר יישום החלטות ממשלה וחקיקות מתפרסם אחת לשבועיים בימי חמישי באתר גלובס
המושג
מס רווחי הון: מס שנגבה על רווח הון בישראל, בשיעור של בין 15% ל־25%, בהתאם לסוג הנכס שממנו נוצר הרווח.
ההקשר האקטואלי
בשבוע שעבר משרד האוצר הכריז על מהפכה דרמטית במוצרי החיסכון הפיננסיים. במוקד הרפורמה נמצאת השוואת תנאי המיסוי בין מכשירים פיננסיים שונים - ובליבם שינוי בהסדר הפטור ממס. על איזה מס מדובר?
מהו מס רווחי הון?
כשמדברים בהקשר הזה על הפטור ממס, הכוונה היא לרוב ל"מס רווחי הון". זהו מס המשולם בגין רווחים שנוצרו כתוצאה ממכירת נייר ערך, בעת פדיון נייר ערך, פקיעה של אופציות, קבלת תשלומי דיבידנד וכדומה.
מאחר שמדובר על מס על רווח, "אירוע המס" נוצר רק בעת מכירה, פדיון או קבלת תשלום. כלומר, גביית המס לא מתבצעת לפני שהדברים הללו קורים. המשמעות היא שלא משלמים מס רווח הון על אחזקה של נייר, גם אם הוא נמצא ברווח ביחס למחיר הקנייה. מי שמבצע בפועל את גביית המס הוא הבנק או הברוקרים שדרכם מבוצעת ההשקעה.
המאפיין העיקרי של המיסוי בישראל הוא התייחסות לרווח הריאלי של העסקה - כלומר, הרווח בניכוי האינפלציה (כפי שזו נמדדת במדד המחירים לצרכן). זה המצב ברוב המקרים, אך יש גם ניירות שנקובים בשקלים שאינם צמודים למדד המחירים לצרכן - כמו אג"ח ממשלתי לא צמוד ומק"מ (מלווה קצר מועד). כאן, מס רווחי הון יוטל על הרווח ללא ניכוי האינפלציה (הרווח הנומינלי).
על כמה עומד מס רווחי הון?
שיעור המס נע בין 15% ל־25%, כתלות בסוג נייר הערך. על ניירות ערך שעליהם המס מוטל כשיעור מהרווח הריאלי (שהם, כאמור, רוב הנכסים) - משלם האזרח הישראלי מס של 25%. לעומת זאת, במקרים שבהם החיוב מתבצע על הרווח הנומינלי, שיעור המס יעמוד על 15%.
זה לא תמיד היה המצב. עד תחילת שנות האלפיים, משטר המס בישראל התאפיין בהיקף פטורים נרחב לגבי הכנסות מהון. מי שבעיקר נהנה מזה היו בעלי ההכנסות הגבוהות - היות שהם אלה שריכזו את עיקר ההון.
התוצאה הייתה שכדי להכניס כספים לקופת המדינה, "דרך המלך" הייתה דווקא להעלות את שיעורי המס על הכנסות מיגיעה אישית, למשל מס הכנסה. זה עורר חשש שבתחומים שבהם ניידות ההון האנושי גבוהה - כמו ענף ההייטק הצומח - יהיה קשה לשמור את העובדים המוכשרים בישראל.
לכן, בשנת 2002, שר האוצר סילבן שלום מינה ועדה לרפורמה במס בראשות רו"ח יאיר רבינוביץ. הוועדה המליצה להטיל מס על רווחי הון ממכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה בתל אביב, כאשר "עליית ערכו של נייר ערך תחויב במס בשלב
המכירה, כאשר המוכר הפיק בפועל רווח ממכירתו".
לנוכח זאת, מאז 2003 הוחלט להשית בהדרגה מס על רווחי הון גם על יחידים (שעמד בהתחלה על 15%). בעקבות ועדת טרכטבנרג שקמה בתגובה למחאה החברתית (בשנת 2011), הועלה בינואר 2012 שיעור על המס על רווחי הון באפיקים הריאליים ל־25%.
לקריאה נוספת:
● בנק ישראל: ההשפעות של מיסוי רווחי ההון על תמחור הנכסים הפיננסיים
● רפורמה במס הכנסה - המלצות הוועדה לרפורמה במס (ועדת רבינוביץ)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.