כשיוסי אלמלם הקים את חברת רימון שירותי ייעוץ, ב־1997, הוא עשה זאת לדבריו בעיקר כי הוא לא הצליח למצוא עבודה אחרת, והיה צריך להתפרנס. גם הוא מן הסתם לא תיאר לעצמו שהחברה תהפוך בתוך פחות מ־30 שנה לחברת תשתיות מובילה בישראל, שמתמחה בפרויקטים תת קרקעיים, וגם לדבריו ספקית המים הפרטית הגדולה בישראל, שנסחרת בבורסה בת"א לפי שווי של 5.7 מיליארד שקל.
● מנכ"ל Wix מנהל סדר יום הפוך וטוען: "נותנים יותר מדי קרדיט ל־AI"
● יצרניות השבבים אינטל וטאואר משקיעות מיליארדים ביפן ואירלנד ולא בישראל
אלמלם, מנכ"ל רימון, מחזיק כיום ב־14% ממניות החברה בשווי של 800 מיליון שקל. בשנה האחרונה הוא מכר מניות פעמיים בשווי כולל של כ־100 מיליון שקל, וגם הוא נהנה לאורך השנים מדיבידנדים בהיקף של יותר מ־100 מיליון שקל, כך שהשווי שלו מוערך בכמיליארד שקל.
אבל עם כל הכבוד למייסד, המרוויחה הגדולה מהזינוק במניית רימון בשנתיים האחרונות היא בכלל אגודה שיתופית חקלאית העונה לשם "גרנות", הנמצאת בבעלות של 43 קיבוצים ומושבים הפזורים בין חיפה ות"א. עבור גרנות מדובר כנראה בהשקעה הכי רווחית שביצעה מעודה, אף יותר מאשר החזקתה ההיסטורית (7%) בענקית החלב תנובה, ששווה כיום על פי ההערכות קרוב למיליארד שקל.
אחרי זינוק של 375% במניית רימון בשנתיים האחרונות, שאף הכניס אותה בנובמבר אשתקד למדדים המובילים ת"א 125 ות"א 90, גרנות, בעלת המניות הגדולה ברימון (37%) מחזיקה מניות בשווי "על הנייר" של 2.1 מיליארד שקל. זאת לאחר שבתחילת השנה מכרה גרנות מניות החברה תמורת 150 מיליון שקל, ולאורך השנים נהנתה מדיבידנדים בהיקף של כ־100 מיליון שקל (הרוב לפני ההנפקה בשנת 2021).
כמעט כל ההשבחה האדירה הזו היא רווח נקי לגרנות, שכן זו נכנסה להשקעה ברימון בשנת 2006 ובסכום זעום, עת רכשה שליש מהמניות תמורת 5 מיליון שקל בלבד. חמש שנים אחר כך היא ואלמלם רכשו את החלק של השותפה דאז, חברת גאון, תמורת 27.5 מיליון שקל ולפי שווי חברה של 85 מיליון שקל בסך הכול לרימון. עמית בן יצחק, יו"ר גרנות, משמש גם כיו"ר רימון.
מבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברימון, קבוצת הביטוח הפניקס היא המרוויחה הגדולה. זו השקיעה בחברה בשנת 2018 כ־82 מיליון שקל, ומחזיקה כיום מניות בשווי גבוה פי 6 של כ־600 מיליון שקל.
התחלה "משעממת"
תחילת דרכה של רימון בבורסה בת"א הייתה "משעממת". החברה הונפקה ב־2021 לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל, ובשלוש השנים הראשונות שלה בבורסה המניה לא זזה. המשקיעים לא התעניינו בה, גם אולי עקב היעדר סחירות (יותר מ־90% מהמניות הוחזקו על ידי הבעלים והמוסדיים).
אך בשנתיים האחרונות המניה מזנקת, כנראה אחרי שהמשקיעים ראו כיצד רכישה של 6 חברות, וכוונה להמשיך לבצע רכישה של חברות, משפרות את התוצאות באופן דרמטי. כך, אם בשנת 2021 הסתכמו הכנסות רימון בכמעט 300 מיליון שקל, בשנה שעברה הן כבר הגיעו לכמעט 1.5 מיליארד שקל. הרווח הנקי עלה גם הוא מ־29 מיליון בשנת 2021 עד ל־66 מיליון שקל בשנה שעברה.
רימון, שפועלת ב־13 מדינות בעולם (בישראל, ארה"ב, דרום אמריקה, אירופה, הודו ואפריקה), ומעסיקה יותר מ־740 עובדים, פועלת בארבעה מגזרים: ביצוע תשתיות, רימון גלובל, מים ואיכות הסביבה, אנרגיה וגז. בשנה שעברה היא הצטרפה לטרנד החם של חוות השרתים, כאשר רכשה 50% מחברת פח תעש תמורת 80 מיליון שקל.
ביום שני השבוע, הסתמנה כניסה של רימון לפעילות בתחום הדאטה סנטרים בארה"ב, כשפח תעש קיבלה הזמנה, קטנה יחסית, של 17 מיליון דולר מלקוח אמריקאי לספק מערכות קירור לדאטה סנטר בפנסילבניה. על פי ההזמנה, רימון תספק את מערכות הקירור כולל תכנון, ייצור, אספקה, הובלה ותמיכה בהפעלה הראשונית. התמורה תשולם החל מיוני שנה הבאה ועד אפריל 2028, ופח תעש תספק גם אחריות למערכת למשך 3 שנים.
אלמלם מודע לכך שמדובר בהזמנה קטנה יחסית, אך מבחינתו זה רק הסטרטר להמשך. לגלובס הוא אומר כי "עשיתי את כל הקירור לדאטה סנטרים בארץ של אחת החברות הגדולות בעולם. ההזמנה הזו יכולה לשנות את החברה מבחינת היקפי הפעילות, הלקוח הוא אחד הקונגלומרטים הגדולים בעולם. הוא אמר לנו שברגע שנראה לו 'דליברי', נתבקש להגיע להיקף פעילות הרבה יותר משמעותי מולו, כי יש לו צבר גדול של דאטה סנטרים לבינה המלאכותית. בנוסף, זה יביא עוד עסקאות בארה"ב".
עבודות תשתית של רימון בפרויקט של איגודן בתל אביב / צילום: מתוך מצגת החברה
השקעה מוסדית נוספת
בשורה חיובית נוספת קיבלו משקיעי רימון ביום שישי האחרון, רגע לפני ההודעה על המהלך בארה"ב, כשכלל ביטוח רכשה כ־8% ממניות רימון בהנפקה פרטית תמורת סכום משמעותי של כ־400 מיליון שקל. בכך הצטרפה כלל להפניקס, מגדל, מיטב ומנורה שכולן כבר בעלות עניין בחברה.
לאחר העליות החדות במניה, כולל זינוק ביום ג' השבוע, מכפיל הרווח של רימון עלול להרגיש גבוה במיוחד, 86, כמו של חברות הייטק, אך לדברי אלמלם הנתון מטעה. זאת לנוכח העובדה שרימון היא חברת תשתיות גדולה ובשנים האחרונות משקיעה המון בציוד: "יש לנו EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) של 221 מיליון שקל. אנחנו מבצעים השקעות גדולות מאוד בשנים האחרונות במטרה לשרת את הצמיחה העתידית. בתחום האנרגיה אנו משקיעים 300־400 מיליון שקל נוספים בהקמת תחנות כוח, וגם בתחום המנהור קונים ציוד ומכונות חדשות בסכומי עתק, כדי לעמוד בביקושים העתידיים".
רימון, כך נראה, מנסה לירות לכל הכיוונים. היא רוצה להשתתף ולזכות בחלקים מכל פרויקטי התשתית הגדולים של ישראל בשנים הבאות: "יש עוד המון פרויקטים בשנים הקרובות. אם זה כמובן המטרו בהיקף של 180 מיליארד שקל, כשכל מקטע בפרויקט זה אירוע של 5 מיליארד שקל. אם נזכה בשני קטעים תבין לאן זה יביא את החברה. אבל יש פרויקטים נוספים שישראל חייבת לבצע כמו עוד מתקן התפלה בעמק חפר, הגדלה של כל מתקני ההתפלה הקיימים, העברת מכלי הדלק בחיפה לאנרגיה ירוקה", מוסיף אלמלם.
נכון להיום מחזיקה רימון בצבר הזמנות בהיקף 3 מיליארד שקל, לעומת הצבר בעת ההנפקה שהיה 950 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
