בנקי ההשקעות מעלים תחזיות. אם הם צודקים, S&P 500 יעשה היסטוריה

אחרי חודשים תנודתיים, שבהם החששות סביב תמחור מניות הטכנולוגיה והיקף ההשקעות בבינה מלאכותית הכבידו על השווקים, הטון בוול סטריט מתחיל להשתנות. את יולי נעל S&P 500 ללא שינוי לאחר ירידה של 1% ביוני, אך באוגוסט עד כה נרשמת עלייה של מעל 3% ובסך הכל כ־13% מתחילת השנה.

● עם 630 עובדים ופעילות בהודו ובברזיל: החברה שרוצה לגייס עוד 500 מיליון דולר
● אקזיט חמוץ מתוק: קרן קדמה הרוויחה פי 3 על השקעתה ברשת אייס, למרות צניחת המניה

הייתה זו עונת הדוחות של הרבעון השני שגיבשה קונצנזוס אופטימי יותר לקראת סוף השנה, בפרט אצל בתי ההשקעות הגדולים. רובם ככולם מצביעים על סימנים לכך שההשקעות האדירות ב־AI מתחילות לייצר ביקוש, הכנסות ורווחים.

הפתעת רווחים חריגה: המהפך של הדוחות

לפי FactSet, בעונת הדוחות הנוכחית החברות הכלולות במדד S&P 500 הציגו עלייה של כ־50% ברווחים לעומת הרבעון המקביל - הקצב המהיר ביותר מאז הרבעון השני של 2021. כ־86% מהחברות שכבר פרסמו דוחות עקפו את תחזיות הרווח, לעומת ממוצע של כ־78% בחמש השנים האחרונות. בסך הכול, החברות עקפו את תחזיות הרווח בכ־29% בממוצע - הפתעת רווחים חריגה במיוחד. מגזר הטכנולוגיה צפוי להציג צמיחת רווחים של כ־70%, אבל גם שמונה מתוך 11 המגזרים במדד צפויים לרשום צמיחה דו־ספרתית ברווחים.

הסימן הבולט לשינוי בטון מגיע מג’יי.פי מורגן, שהעלה בפעם השנייה בתוך חודשיים את יעד סוף השנה שלו ל־S&P 500, הפעם ל־8,000 נקודות, כ־3.5% מעל רמת המדד הנוכחית. בבנק אומרים כי תוצאות הרבעון השני מספקות עדויות לכך שהוצאות ההון העצומות של ענקיות הטכנולוגיה מתחילות להשתלם. הצמיחה בענן והעלייה בצבר ההזמנות אצל ענקיות הטכנולוגיה, אמזון, אלפאבית ומיקרוסופט, מחזקות, לדבריהם, את ההנחה שהביקוש לתשתיות AI ימשיך לגדול. "ככל שצבר ההזמנות הגבוה יהפוך להכנסות שיוכרו בדוחות, צמיחת הענן צפויה להישאר נתמכת היטב, ובכך לאשרר את העלייה בהוצאות ההון על AI", כתבו. בבנק צופים שההשקעות ב־AI ימשיכו לעלות, כאשר הטכנולוגיה צפויה להוות השנה יותר ממחצית מסך הוצאות ההון, שיסתכמו להערכתם בכ־1.5 טריליון דולר.

וג'יי.פי. מורגן לא לבד. גם מורגן סטנלי העלה את התחזית שלו, והוא צופה כעת ש־S&P 500 יגיע ל־8,000 נקודות בסוף השנה, לעומת יעד קודם של 7,800, ול־8,300 נקודות בתוך 12 חודשים. בבנק מציינים כי הסיבה המרכזית היא עוצמתה של עונת הדוחות. הבנק צופה כי צמיחת הרווחים תלך ותתרחב בהמשך השנה, ולא תישאר מרוכזת בקבוצה המצומצמת של ענקיות הטכנולוגיה. מבחינת האסטרטג מייק וילסון, העובדה שהרווחים ממשיכים להפתיע לטובה גם על רקע המלחמה, המתיחות הגיאופוליטית והחששות סביב השקעות ה־AI, מחזקת את הטענה שהראלי במניות האמריקאיות אינו נשען רק על נזילות ומומנטום, אלא מקבל תמיכה הולכת וגוברת מהכלכלה ומהתוצאות העסקיות.

גם דויטשה בנק העלה את תחזיות הרווח שלו למדד, והוא צופה כעת רווח למניה של 358 דולר ב־2026 ו־420 דולר ב־2027, לעומת 342 ו־390 דולר בתחזיות הקודמות, בהתאמה. כמו אצל מורגן סטנלי, בבנק מדגישים כי השיפור ברווחיות אינו מגיע רק מענקיות הטכנולוגיה. כל 11 הסקטורים במדד צפויים להציג צמיחה חיובית ברווחים ברבעון השני, ושמונה מהם צפויים לרשום צמיחה דו־ספרתית. נתון נוסף שממחיש את השינוי הוא חלקן של ענקיות הטכנולוגיה בצמיחת הרווחים: לפי הבנק, תרומת חברות המגה קאפ לצמיחת רווחי המדד ירדה מ־90% לפני שנה ל־57% כיום. כלומר, מנוע הצמיחה של וול סטריט הופך רחב יותר.

בשוקי התחזיות מצטרפים לגל האופטימיות. Kalshi, פלטפורמת שוק התחזיות הגדולה בעולם, שבה סוחרים מתמחרים בזמן אמת את ההסתברות לאירועים עתידיים מציגה הסתברות של כ־67% לכך שמדד S&P 500 יחצה במהלך 2026 את רף ה־8,000 נקודות. במקביל, הסוחרים מעניקים הסתברות של כ־33% לכך שהמדד יחצה השנה גם את רף 8,200 הנקודות.

השאלה הגדולה: האם השוק זול או יקר

אבל מעל גל האופטימיות מרחפת כרגיל שאלת המחיר. כאשר אינדקטורים שונים מראים תמונה הפוכה. מצד אחד, מכפיל הרווח של שילר (שמודד את רמות מדד S&P 500 ביחס לממוצע הרווחים הריאליים בעשור האחרון) נמצא בשיא שלא נראה מאז שיא בועת הדוט קום, רגע לפני שהשוק קרס ב־50%. גם מכפיל הרווח הנוכחי, שבוחן את שווי החברות בשוק לעומת הרווחים עליהן דיווחו בשנה האחרונה נמצא ברמות גבוהות (30). ולמרות שני האינדקטורים האלה שמצביעים על כך שהשוק יקר, יש גם מדד שמצביע על כך שהוא דווקא לא יקר: מכפיל הרווח העתידי, שמתייחס לתחזיות הרווחים של החברות עומד על 20, רמות קרובות לממוצע ארוך הטווח של S&P 500.

אם השוורים של וול סטריט צודקים, ומדד S&P 500 ימשיך לעלות עד סוף השנה ויסגור את 2026 עם תשואה דו־ספרתית, זו תהיה השנה הרביעית ברציפות שהוא עושה זאת. למעשה, מאז מלחמת העולם השנייה הייתה רק עוד פעם אחת שבה ראינו רצף ארבע־שנתי כזה - בתקופת הדוט.קום של סוף שנות ה־90.