האם המדינה יכולה לדרוש תשלום ממי שנעלם? השאלות העולות מפרשת יהלומי

פרשת היעלמותן של מלי וליאל יהלומי, אם ובתה, עוררה עניין ציבורי רב, שלווה בצו איסור פרסום, בשמועות על מעילה שהוכחשו על ידי בנק ירושלים - ובכלל זה בתנודתיות במניית הבנק. אפילו קמפיין מימון ההמונים שהוקם בעניינן גייס כ־260 אלף שקל - כשלאחר מכן, עם הימצאותן של שתי הנשים בריאות ושלמות, ללא חשד לפלילים, הוצהר שהכספים יוחזרו לתורמים בחזרה.

● משפחת הטייס נפלה בעוקץ מתוחכם וחשפה שיטה לגניבה של מיליונים
● נתקעו 10 ימים בדובאי. איזה פיצוי יקבלו מאל על?

בתום שבוע של חיפושים נרחבים בארץ ובחו"ל, הודיעה משטרת ישראל כי הנעדרות מלי וליאל יהלומי אותרו בבואנוס איירס כשהן בריאות ושלמות. בכך תמה הסאגה סביב סיפור היעלמותן. החקירה, שלוותה בפעילות מודיעינית ומבצעית, נוהלה בשיתוף חטיבת המודיעין, להב 433 וארגוני משטרה בינלאומיים. לפי הדיווחים, השתיים שוחררו לאחר שלא עלה חשד לעבירה פלילית. ככל הנראה, יציאתן מישראל נבעה מנסיבות אישיות וכלכליות, אשר אינן כוללות חוב בסכום גבוה.

מהדיווחים עולה כי השתיים תכננו את עזיבתן כחודש מראש, תוך טשטוש עקבות דיגיטלי, הצטיידות בטלפונים נוספים בעלי מספרים בלתי מזוהים ומחיקת אפליקציות איכון. לפי דיווחים בלתי מאומתים, מסלולן עבר בצ'כיה, אוסטריה וגרמניה, משם המריאו בטיסת "לופטהנזה" מפרנקפורט לבואנוס איירס, במטרה להמשיך ליעד נוסף בדרום אמריקה.

נסיבות המקרה מעלות תהייה מדוע נדרשו מעל שישה ימים לאתרן, כאשר ניתן היה בבדיקה פשוטה מול חברות התעופה לברר איפה הן נמצאות, שכן המסלול כלל טיסות ממדינה למדינה, בשילוב רכבות. מלבד זאת, הפרשה מעלה שאלות מורכבות נוספות.

האם ניתן היה להיעזר בחברות התעופה?

עו"ד יובל ששון, שותף במשרד מיתר ומומחה למשפט בינלאומי, מסביר כי לגבי היציאה מישראל קיים רישום שנערך על ידי משרד הפנים ומשטרת הגבולות. עם זאת, בכל הנוגע למעברים בין מדינות זרות ולחיפוש מידע אצל חברות תעופה בינלאומיות, היכולת של המשטרה לקבל נתונים כפופה לדין במדינה שבה מבוקש המידע.

"משטרת ישראל צריכה לבקש עזרה משפטית מהמדינה השנייה", מציין עו"ד ששון, "לעיתים נדרש לכך צו בית משפט, והליך כזה מטבעו לוקח זמן".

 עו''ד יובל ששון / צילום: תומר יעקובסון

האם המקרה מעלה חשש שעבריינים "ייעלמו" בקלות?

גורם בענף מסביר ומזהיר כי אם היה מדובר בפושעים אמיתיים בתקופה של שבוע מבלי שמאתרים אותם, הם מזמן היו מגיעים למקום שאי אפשר היה לאתר אותם, וכי "מי שרוצה לברוח בורח".

עו"ד ששון מסביר כי כאשר מדובר בעבריינים או בחשודים בפלילים, מערכת האכיפה מפעילה אמצעים מבצעיים ומודיעיניים מתקדמים בהרבה בהשוואה לאיתור אזרחים שקיים חשש לשלומם. "לא נכון לגזור ממקרה זה, שהסתיים ללא עבירה פלילית, כי פושעים יכולים להימלט בקלות", מציין עו"ד ששון. "אמנם יש מי שמצליח להימלט לשנים ארוכות, אך במרבית המקרים רשויות החוק מצליחות לאתר נמלטים".

באיזו סמכות בוצע התשאול בארגנטינה?

עו"ד יובל ששון מסביר כי פעולות שיטור במדינה זרה מתבצעות תמיד בתיאום ובליווי של גופי האכיפה המקומיים, במסגרת בקשה רשמית לעזרה משפטית. "אנחנו לא יודעים אם היה שוטר מקומי במסגרת התשאול, אך ככל הנראה שכן - אחרת יש קושי להסביר זאת", מציין עו"ד ששון. גורם נוסף מציין כי כל עוד התשאול נעשה בהסכמה מלאה, אין כלל מגבלה. השאלה מה קורה במצב אחר.

האם צו איסור הפרסום היה מוצדק?

עו"ד ששון מסביר כי צו איסור פרסום יכול להינתן ממגוון סיבות - מחשש לחיי אדם ומצורכי חקירה ועד להגנה על הפרטיות - אך העילה במקרה זה נותרה חסויה. "בעולם הדיגיטלי יש לעשות שימוש בצווי איסור פרסום במשורה, כיוון שהם מזינים חרושת שמועות ברשתות החברתיות", מדגיש עו"ד ששון. "ככל שהצו עורר שמועות שגויות, למשל בדבר מעילה בבנק, נגרמה פגיעה בציבור המשקיעים - נזק שבית המשפט נדרש לשקלל בעת מתן הצו".

מי ישלם על המבצע היקר?

האירוע שהחל כחשש כבד לחיי אם ובת הפך למבצע בינלאומי מורכב ויקר, אשר דרש משאבים ופריסת כוח אדם נרחבת במשטרת ישראל, במשרד החוץ ובגופי ביטחון נוספים. בפועל, הפרשה נגמרה בתשאול קצר. בהקשר זה עולה השאלה: מי אמור לקחת אחריות על העלויות האדירות הללו? התשובה לכך היא, ככל הנראה, הציבור הישראלי עצמו.

האם המדינה יכולה לתבוע נעלם על מבצע לחיפושו?

לצד כל השאלות הנ"ל - המקרה של מלי וליאל מעלה סוגיות נוספות סביב זכותו של אדם להיעלם והיבטיה המשפטיים. במישור החוקתי, כל אדם בגיר זכאי לעלות על מטוס ולנסוע לסוף העולם מבלי לדווח על כך לאיש - ובכך לממש את זכויותיו היסודיות לחופש תנועה ולפרטיות.

עם זאת, כאשר מנגנוני האכיפה נכנסים לפעולה - לרוב בעקבות תלונה של צד שלישי - עולה השאלה האם ניתן להשית את הוצאות החיפוש על הנעלם עצמו? במענה לכך, במישור התיאורטי קיימות תאוריות משפטיות שונות לחיוב בהוצאות, ובהן הפרת חובת הזהירות מול המדינה, רשלנות חמורה או יצירת מצג כוזב.

בפועל, עולים קשיים בפרקטיקה לקבל את הטענות הללו, בוודאי במסגרת תביעה שתוגש לבית משפט - בין היתר, בשל החשש לאפקט מצנן מצד משפחות שלא ידווחו על היעלמות או היעדרות של קרובי משפחה, שכן יחששו להיתבע במאות אלפי שקלים אם מדובר יהיה בדיווח שווא.