ארבעה יקבים להעביר בהם ערב צונן בשיא הקיץ - ועוד נשנושים

בשנת 2020 זכה אזור היין יהודה למעמד מיוחד כשהוכר רשמית כאפלסיון, כלומר אזור יין שהשימוש בשמו כפוף לכללים מחמירים. כך בקבוק יין שרוצה להתהדר בשם יהודה חייב שלפחות 85% מהענבים יגיעו מהטרואר המקומי.

● ביקרנו בעיר עם השקיעה הכי יפה בישראל וגילינו קולינריה משגעת
● פרעצל מתפקע ומתוקים עוצרי נשימה: בית הקפה המושחת בקיבוץ

באוגוסט היקבים באזור הזה כמעט אינם עוצמים עין. בבוקר המוקדם יוצאים הכורמים לכרמים, משם מגיעים הענבים אל היקב וראשוני הזנים שהבשילו ממלאים את המכלים. בערב נפתחות הדלתות והכוסות מתמלאות ביינות שנמזגים למבקרים. כשהשמש שוקעת האור מתרכך מעל ההרים והכרמים באזור, וצינה קלה מתחילה לתפוס את מקומה של לחות היום. סיבה טובה לנסוע דווקא עכשיו, כשימי הקיץ נמתחים וסופו אינו נראה באופק.

יקב כרם ברק: בשרים מהמעשנה ויין עם גיבורי-על

על התוויות של יקב כרם ברק מופיעות דמויות קומיקס וגיבורי־על, והן אינן בחירה עיצובית מקרית. היקב המשפחתי, שהקימו יוסי ויעל רוזנברג במושב בקוע, נקרא על שמו של בנם הבכור ברק שמואל רוזנברג, שמת ממחלה כשהיה בן 18. ברק היה אמן וברא את הדמויות, שכך ממשיכות להתקיים. הסיפור האישי והכואב נוכח גם בסיפור שמספר יוסי לאורחים, אבל האירוח מלא חיים ונדיב מאוד.

 יקב כרם ברק / צילום: באדיבות יקב כרם ברק

בחמישי בערב יוצא כרם ברק מהפורמט המדוד של שעות היום, ומוגשות בו טעימות יין לצד גבינות ולחמים מצוינים. את מקומם עם רדת האור תופס משתה קרניבורי עם בשרים מהגריל ומהמעשנה, תבשילים, סלטים, תוספות ופוקאצ'ות מהבילות מהטאבון. כל אלה בליווי מוזיקה ויינות היקב הנמזגים ללא הגבלה.

זה אינו ערב שבו מקשיבים בדממה להסבר על כל כוס, אלא כזה שבו פותחים את סוף השבוע סביב שולחן עמוס ביין, אוכל וחברים מבלי למהר לשום מקום.

משק 46, בקוע (כשרות צהר) חמישי 18:00-22:00

יקב צובה: בקבוק מול השקיעה ומוזיקה אל תוך הלילה

יקב צובה הוקם ב־2005 כיקב אסטייט, כזה שיינותיו מגיעים מענבים הגדלים בכרמי הקיבוץ עצמו, באדמת הטרה רוסה (קרקע חרסיתית בצבעים אדמדמים) שבין טרסות וגתות עתיקות.

בערבי הקיץ יוצאים למרפסת המשקיפה על הכרמים ועל הרי יהודה, מזמינים מיינות היקב ולצדם גבינות, סלטים, פיצות ופוקאצ'ות מהטאבון וצופים באור היום הולך ונחלש.

בימי שלישי וחמישי מתארך הביקור אל תוך הלילה, עם תוכן משתנה. ב־25 באוגוסט, למשל, יתקיים ערב במתכונת בר יין, וב־27 בחודש תתארח להקה עם קאברים מכל הזמנים. זה המקום להגיע אליו לפני השקיעה, לבחור בקבוק, להישען לאחור מול הנוף ולהישאר גם למוזיקה.

קיבוץ צובה (כשר), שלישי וחמישי, 19:00-23:00

יקב אנדרדוג: יינות ים-תיכוניים ומגשי גבינות

ביקב אנדרדוג סביר להניח שעוד לפני שתתיישבו מול נופי הכרמים, אחד מששת כלבי הבורדר קולי של דרור אנגלשטיין כבר יקבל את פניכם. הכלבים שיסתובבו בין השולחנות או יניחו לידכם חבל בציפייה שתבינו את הרמז, מספקים הסבר אחד לשם היקב, אבל לא את כולו. אנגלשטיין התחיל את דרכו כמלצר יין, המשיך בשטיפת מכלים ובסחיבת ארגזים, למד מדעי הכרם וייננות באוניברסיטת מילאנו, עבד באיטליה ובכמה יקבים באזור היין של יהודה, ורק לאחר שנים יצא לדרך עצמאית.

היקב שהקים בגבעת ישעיהו נמצא בלב חלקות הכרם ומחבר בעשייתו בין שיטות מסורתיות לידע מודרני, מתוך רצון לתת ליין לבטא את המקום שבו נוצר. בחמישי בערב נשארים כאן עד מאוחר עם יינות נהדרים מזנים ים־תיכוניים, מגשי גבינות או נקניקים, לחם, זיתים ושמן זית.

גבעת ישעיהו, חמישי, 19:00-22:30

מזקקת תבלין: לחזור הביתה עם ג'ין בבקבוק קרמיקה

התחנה הרביעית אינה יקב וגם אינה שוכנת בין הכרמים, אלא באזור התעשייה הר טוב הסמוך לבית שמש. אבל מדובר בחוויה אלכוהולית מקומית ויוצאת דופן ששווה לחרוג למענה מן הכלל. את מזקקת תבלין הקימו אלי קמיונסקי ואמיר גוטל, שכנים מהיישוב צור הדסה.

 מזקקת תבלין / צילום: אלי קמיונסקי

קמיונסקי, יליד ארה"ב שהגיע מעולם הכספים, מופקד על הצד היצירתי והעסקי. גוטל, איש חינוך לשעבר, סומליה ומזקק, שלמד את המלאכה באירופה, אחראי על מלאכת הזיקוק. השניים מייצרים את הג'ין באצוות קטנות, כמות מוגבלת המיוצרת לפי מתכון מסוים. ארבע פעמים בשנה משיקים ב"תבלין" אצווה חדשה וחד־פעמית. הג'ין שלהם נמזג לבקבוקי קרמיקה יפהפיים מעוטרים בעבודת יד בידי אמן.

בימי רביעי בערב הופכים המבקרים למזקקים לערב אחד. כל משתתף בסדנה מקבל מזקקת נחושת קטנה ובוחר מתוך יותר מ־30 צמחים, תבלינים וארומות בהתאם לג'ין אותו ירצה לזקק: פרחוני, הדרי, מתובל או יבש. במשך כשעתיים עוברים מבחירת המרכיבים הבוטניים, דרך הליך הזיקוק ועד המהילה במים, ובסיום יוצאים עם בקבוק של 200 מ"ל מהג'ין האישי.

אזור התעשייה הר טוב, רביעי, 19:00 (כשר)