למה הסנקציות הדרקוניות של ארה"ב על איראן נידונות לכישלון?

1תעלומת הנפט במצר הורמוז: ב"וול סטריט ג'ורנל" חושפים פער דרמטי בין הצהרות ארה"ב לבין המציאות

תחקיר שפורסם בעיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" מציג תמונה מדאיגה לגבי אמינות הנתונים של ממשל טראמפ סביב תנועת הנפט במצר הורמוז. על-פי הדיווח, בעוד שבוושינגטון טוענים כי כמויות אדירות של נפט מצליחות לחמוק דרך החסימה האיראנית, חברות המעקב האזרחיות שמנטרות את משלוחי הנפט העולמיים מדווחות לעיתון על מספרים נמוכים משמעותית.

● 10 מיליון דולר לבכיר: ארה"ב מציגה - סנקציות וציד ראשים
● העימות הבא מול ארה"ב? באיסלנד שוקלים אם להצטרף לאיחוד האירופי

בכתבה מובאות הצהרותיו של שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט, שטען כי הצבא האמריקאי סייע לשנע למעלה מ-15 מיליון חביות נפט גולמי ותזקיקים. לפי הנתונים שהציג הממשל, ממוצע יצוא הנפט דרך המצר עומד על כ-8 עד 9 מיליון חביות ביום.

אולם בדיקת מערכת העיתון מול חברות המעקב המסחריות מספרת סיפור אחר לחלוטין. על-פי התחקיר, ההערכות בשוק האזרחי נעות בין 2 ל-6 מיליון חביות ביום בלבד. העיתון מדגיש כי הנתונים בתעשייה אינם מאמתים את טענות הבית הלבן בשום צורה.

רורי ג'ונסטון, מייסד חברת המחקר Commodity Context, צוטט בדיווח באומרו כי מה שמדהים הוא רמת האחידות בנתונים של חברות המעקב השונות, וכי עד כה לא נמצא מי שיצליח לאמת את המספרים שזורק הבית הלבן לאוויר.

ב"וול סטריט ג'ורנל" מסבירים כי הפער נובע בין היתר מכך שמכליות רבות חוצות את המצר בלילה כשהן מנתקות את משדרי המעקב האוטומטיים שלהן (AIS). ברידג'ט דיאקון מחברת Lloyd's List Intelligence הסבירה לעיתון כי תנועת הספינות בחשיכה הופכת את משימת הספירה בזמן אמת לכמעט בלתי אפשרית, והאנליסטים נאלצים להמתין לחזרת המשדרים לפעולה ולזמינות של תצלומי לוויין. מכיוון שמכלית ענק יכולה לשאת כ-2 מיליון חביות, העיתון מציין כי פספוס של כלי שיט בודדים מעוות את התמונה הכללית.

אף על-פי כן, כותבי ה"וול סטריט ג'ורנל" מבהירים כי מבחן האמת האולטימטיבי לטענות ארה"ב נמצא בנמלי הפריקה. העיתון בדק את נתוני חברת LSEG ומצא כי כמויות הנפט מהמזרח התיכון שאמורות להיפרק באסיה אינן קרובות למספרים הגבוהים שוושינגטון מתהדרת בהם. הנתון הזה מוביל את העיתון למסקנה שההצהרות האמריקאיות על חילוץ כמויות ענק של נפט תחת אפם של האיראנים עדיין רחוקות מלקבל אישור במציאות העסקית של שוק האנרגיה.

בעיתון מנתחים את המשמעות הגאו-פוליטית של הפער הזה, ומבהירים כי יש לו חשיבות קריטית במלחמת ההתשה הכלכלית בין וושינגטון לטהרן.

מאת ג'ורג'י קנצ'ב, רבקה פנג וסאמר סעיד, מתוך ה"וול סטריט ג'ורנל". לקריאת הכתבה המלאה

2המבוי הסתום של וושינגטון: למה הסנקציות הדרקוניות על איראן נידונות לכישלון?

גל הניתוחים האחרון במגזינים המובילים בארה"ב מצביע על מסקנה אחידה: אסטרטגיית "הלחץ המרבי" המעודכנת של הממשל האמריקאי על איראן לא תוביל להכרעה, אלא למאזן אימה מסוכן ולפגיעה קשה בכלכלה העולמית.

במאמר מקיף שפורסם בכתב-העת לענייני דיפלומטיה "פורן אפיירס" קובע נייט סוואנסון, לשעבר מנהל דסק איראן במועצה לביטחון לאומי, כי ששת חודשי הלחימה והמצור הכלכלי הוכיחו שוב את מגבלות הכוח האמריקאי. לטענתו, "אסטרטגיית הלחץ התבססה על שני דברים - איום צבאי וכפייה כלכלית. אך במקום לפתור את הפרדוקסים של המשטר באיראן, הגישה הזו רק העמיקה אותם".

סוואנסון מוסיף כי "התקיפות האוויריות החלישו את המשטר מבחינה צבאית, אך חיזקו את מעמדו מבית", כאשר טהרן הוכיחה כי ביכולתה לספוג מכה קשה ולשתק בתגובה את השיט במצר הורמוז.

במקביל, ניתוח שפורסם במגזין האמריקאי "טיים" מזהיר כי החזרה ללוחמה כלכלית נובעת בעיקר מכישלון המהלך הצבאי ולא מתכנון אסטרטגי שקול. טריטה פרסי, סגן נשיא מכון קווינסי, אמר למגזין כי "האיראנים לא ירימו ידיים - הם יסלימו". פרסי הסביר כי "זו אותה טעות של טראמפ, שחשב שאיום במלחמה יביא לכניעתם. במקום זאת הם נערכו למלחמה והשיבו מלחמה. היציאה היחידה מהלופ הזה היא באמצעות פתרון דיפלומטי".

המחיר של הלחץ הכלכלי אינו נעצר בטהרן, אלא מחלחל באופן משמעותי לציבור האיראני ולמערכת הפיננסית הגלובלית. ראיין קוסטלו, מנהל מדיניות במועצה האמריקאית-איראנית הלאומית (NIAC), הבהיר ל"טיים" כי הפיחות הדרמטי בערך הריאלי והאינפלציה הגואה שוחקים את מעמד הביניים, אך אינם מובילים לשינוי מדיניות של השלטון.

קוסטלו מזהיר כי "איראן ובעלות בריתה מציגות יכולת לפגוע ביעדי אנרגיה באמצעות טילים וכטב"מים במפרץ הפרסי ובים האדום", תרחיש שעלול להביא לטלטלה כבדה בשווקים העולמיים אם המצור במצר הורמוז יתארך.

ב"פורן אפיירס" מסכמים כי לא משנה כיצד יסתיים הסבב הנוכחי, וושינגטון לא תוכל לחזור עוד ל"ספר החוקים" שמשל ביחסים עם איראן ב-47 השנים האחרונות. העובדה שטהרן מסוגלת לגבות מחיר כלכלי כבד מארה"ב ומבעלות בריתה מחייבת את הממשל האמריקאי לחשב מסלול מחדש - ולהבין שלחץ כלכלי וצבאי לבדו אינו תחליף לאסטרטגיה ארוכת-טווח.

מאת רבקה שנייד, מתוך ה"טיים". לקריאת הכתבה המלאה

מאת נייט סוונסון, "פורן אפיירס". לקריאת הכתבה המלאה

3"שמי סוריה הופכים לזירת עימות חדשה בין ישראל לטורקיה"

"סוריה הופכת לזירת עימות חדשה בין ישראל לטורקיה" - זו הכותרת של ניתוח חדש שפורסם באתר החדשות הקטארי "ניו ערב". מאז נפילת משטר אסד פועלת ישראל בחופשיות כמעט מוחלטת במרחב האווירי הסורי, אולם כעת הנוכחות הצבאית הטורקית הגוברת מאיימת לכרסם בעליונות הזו.

כך, בתקיפה שבוצעה השבוע הפציצו מטוסי קרב ישראליים שמונה פעמים את שדה התעופה הצבאי אבו אל-טהור בצפון-מערב סוריה. בירושלים טענו כי הפעולה סיכלה פריסה צבאית טורקית מתוכננת במקום, בעוד באנקרה הכחישו שהות של משלחת צבאית באזור, והגדירו את המהלך הישראלי "צעד בלתי מקובל וחסר אחריות".

בעקבות התקרית הזו, אנליסטים ששוחחו עם "ניו ערב" מעריכים כי חלון ההזדמנויות התפעולי של צה"ל בסוריה מתחיל להצטמצם. מואז אל-עבדאללה, מנהל מחקר במכון ACLED, ציין כי נרשמה ירידה בהיקף התקיפות האוויריות של ישראל מאז אוגוסט 2025, והסביר כי "השינוי מרמז כי ישראל נשענת כעת יותר על פשיטות קרקעיות, בעוד תקיפות אוויריות שמורות למקרים שבהם הצעדים הללו אינם מספקים".

לצד השינויים בטקטיקה הישראלית, גם בזירה הדיפלומטית מסתמנים מנגנוני בלימה, כאשר ממשל טראמפ פועל לגבש מנגנון למניעת חיכוך בין ישראל, טורקיה וסוריה. קריסטין רונצי, אנליסטית בחברת מודיעין הסיכונים RANE, מעריכה כי וושינגטון תתקשה לקבל הסלמה נוספת, וציינה כי "ארה"ב תספוג נוכחות ישראלית ופשיטות קרקעיות בדרום סוריה, אך תלחץ להגביל תקיפות אוויריות, בייחוד נגד מטרות שאינן מהוות איום ביטחוני ישיר".

במקביל ללחצים הבינלאומיים הללו, בירושלים מתנגדים נחרצות לכל ניסיון סורי לבנות מחדש את מערך ההגנה האווירית והתעופה. מומחים מעריכים כי דמשק תתקשה להקים מחדש צי מטוסי קרב קונבנציונלי עקב מגבלות תקציב וקווים אדומים ישראליים, ותעדיף להתמקד בכלי טיס בלתי מאוישים בסיוע טורקי.

להערכת אל-עבדאללה, "אסטרטגיה כזו תאפשר לדמשק לאתגר את העליונות הישראלית באופן עקיף, מבלי להיכנס לעימות חזיתי בזירת המטוסים המאוישים".

מאת פול אידון, מתוך ה"ניו ערב". לקריאת הכתבה המלאה