הממצא המפתיע שגילו חוקרים באנשים בני מאה

האם נמצא מפתח חדש לאריכות ימים?

מחקר שנערך בבני מאה ומעלה, ופורסם לאחרונה בכתב-העת "Cell Reports", מצביע על מנגנון אפשרי חדש שעשוי להסביר את אריכות ימיהם: ריבוי תאים חיסוניים ייחודיים המגינים מפני סרטן.

● מחקר ענק בדק: איפה חיים הכי הרבה שנים בבריאות טובה?
● למה כולם רואים אנשים קטנים? הפטרייה שמסקרנת את חוקרי המוח

מעטים מגיעים לגיל מאה, אך אלה שכן בדרך-כלל לא רק מאריכים ימים אלא גם עושים זאת בבריאות טובה יחסית. לכן חוקרים רבים סבורים כי ניתן לגלות בקבוצת האוכלוסייה הזאת את המפתח ללונג'ביטי ולאיכות חיים.

קבוצת החוקרים שהובילה את המחקר הנוכחי גילתה כבר ב-2019 כי בדמם של בני 110 ויותר יש שיעור גבוה של תאי T חיסוניים מסוג CD4, השייכים למשפחת תאי ההרג החיסוניים (Killer T Calles). במחקר הנוכחי, החוקרים הראו ששיעור תאי ה-CD4 CTL היה גבוה יותר ככל שהנבדקים היו מבוגרים יותר.

חלק מתאי ה-CD4 CTL של בני המאה ומעלה בניסוי נראו תואמים לתאים שאותרו בעבר אצל חולי סרטן צעירים יותר ונמצאו כבעלי יכולת להילחם במחלה. אלא שאף אחד מבני המאה ומעלה בניסוי הנוכחי לא חלה בסרטן מעולם. החוקרים שיערו שתאי ה-CD4 CTL אכן הצליחו בתפקידם, וייתכן שההצלחה הזאת היתרגמה לאריכות ימים.

תאי CD4 CTL נבדקו עד כה בעיקר בחולי סרטן, אבל לא מן הנמנע שהתאים הללו בבני המאה ומעלה פעלו נגד גורמים נוספים.

האפשרות שבני המאה ומעלה מייצרים את התאים הללו בקלות וביעילות רבה יותר, ושזהו אחד הסודות לאריכות ימיהם, היא עדיין בגדר השערה, אבל זו השערה מלהיבה שפותחת כיווני מחקר חדשים בתחום ההזדקנות.

אלי לילי ורוש קיבלו אישור לבדיקה חדשה לאלצהיימר

ה-FDA אישר לחברות הפארמה אלי לילי ורוש להשיק בדיקת דם המאפשרת לזהות את מחלת האלצהיימר בקרב בני 55 ומעלה עם ירידה קוגניטיבית קלה.

בשוק כבר קיימות שלוש בדיקות דם לאלצהיימר, כולל בדיקה נוספת של רוש ולילי. כל אחת מהן מודדת חלבונים מעט אחרים הקשורים למחלה. הבדיקה שאושרה כעת מאופיינת בשיעורי "שלילי כוזב" נמוכים. כלומר, אם נמצא בבדיקה שאין לכם אלצהיימר, זה כנראה נכון. אבל תוצאה "חיובית" או "בינונית" אינה ניבוי חד-משמעי של המחלה. בינתיים, רוש ולילי משווקות את התרופה כ"מסייעת" לאבחון אלצהיימר, לצד מידע קליני.

בדיקות דם לאלצהיימר הן חידוש של השנה וחצי האחרונות בלבד. עד היום נדרשו לשם כך בדיקות יקרות כמו סריקת PET או בדיקות פולשניות כמו ניקור מותני, והן עדיין מחויבות בדרך-כלל עבור מי שמעוניין להתחיל טיפול בתרופות שהשיקו בשנים האחרונות לילי, ביוג'ן ואסאי.

ככל שהבדיקה תהיה פשוטה יותר, חדירת התרופות לשוק עשויה להיות קלה יותר. בינתיים הן הגיעו להכנסות של מאות מיליוני דולרים לשנה - עדיין לא התרופות רבות המכר שהחברות ציפו להן.

הבדיקות מעוררות תקוות נוספות. הן עשויות לאפשר להבחין בין סוגי אלצהיימר ולהתאים את טיפול. מחשבה נוספת של חוקרים בתחום היא שניתן יהיה להשתמש בבדיקות האלה עוד לפני פרוץ המחלה במלואה, כדי לבחון כיצד מטופלים מגיבים להתערבויות שונות - תרופתיות ובסגנון החיים.

ארגון הבריאות העולמי נותן קרדיט לכללית ולשיבא

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם דוח על הטמעת בינה מלאכותית במערכות בריאות, ובו הוא מציג 11 מקרים משבע מדינות המהווים דוגמא לשימוש מוצלח בבינה. ישראל מככבת עם שלושה תיאורי מקרה, פינלנד ובריטניה מיוצגות כל אחת פעמיים, ולטביה, נורבגיה, פורטוגל וספרד עם תיאור מקרה אחד.

שירותי בריאות כללית מוזכרים בזכות שני פרויקטים. הראשון הוא פיתוח אלגוריתם שהעלה במאות אחוזים את הסיכוי לזהות מטופלים בסיכון להפטיטיס C. טיפול תרופתי יכול להעלים את המחלה ובלעדיו מטופלים עלולים לחלות בשחמת כבד ובסרטן.

הפרויקט השני הוא שיתוף-פעולה עם חברת AIDOC הישראלית בבניית פלטפורמה להטמעה וניהול יחד של מגוון בדיקות AI ברדיולוגיה. לפי דוח ארגון הבריאות, הגישה הזו חסכה זמן וכסף רבים לכללית.

בית החולים שיבא הוזכר בזכות פרויקט משותף עם חברת AISAP, להטמעה של אולטרסאונד לבבי לצד מיטת החולה, במטרה למנוע עיכובים באבחון בעיות לבביות אצל המטופלים. לפי מחקר שערכו בית החולים והחברה, אצל 55% מהמטופלים תוצאות הבדיקה השפיעו על החלטות הטיפול. בחלק מהמקרים הן האיצו אותו, ובמקרים אחרים יצרו דה-אסקלציה או אפשרו שחרור מוקדם.

דוחות אלמדה: שותפות המו"פ שחזרה לחיים

בשנים 2020-2021, כשהריבית הייתה נמוכה, והאופטימיות בשוק ההון גדולה, הונפקו בבורסה שותפויות מו"פ להשקעה מבוזרת בחברות צעירות. מניות רוב השותפויות הללו צללו כשהכסף הפך פחות נגיש, והחברות לא הצליחו להשיג הצלחות מהירות.

שותפות אלמדה הייתה אחת מהן. היא גייסה 70 מיליון שקל להשקעה במכשור רפואי, אך עד ינואר 2023 איבדה 84% מערכה. אלא שבניגוד לרוב השותפויות האחרות, אלמדה החלה לטפס חזרה. אומנם המניה לא חזרה למחיר ההנפקה שלה, והשווי שלה - 50 מיליון שקל - לא הופך אותה לאחת החברות החזקות בבורסה, אבל מי שהשקיע בה לפני שנה נהנה מתשואה של 54% על השקעתו.

העליות במניית אלמדה נבעו בעיקר מהאקזיט של ביופרוטקט, שנמכרה ב-270 מיליון דולר לתאגיד אולימפוס. אלמדה, שהשקיעה 4.4 מיליון דולר בסטארט-אפ, רשמה ממנו הכנסות של 12.6 מיליון דולר. לפי דוחות החברה שפורסמו השבוע, אלמדה אפילו צפויה לחלק 10 מיליון דולר לבעלי המניות, אם תקבל לכך אישור משפטי.

כעת החברות המבטיחות בפורטפוליו של החברה הן Nurami, שפיתחה שתל לריפוי מהיר אחרי ניתוח מוח; וטיילורמד, שעוזרת למטופלים במערכת הבריאות האמריקאית למצוא מימון לתרופות. עם זאת, החברה ציינה בדוח כי מספר חברות שלה נמצאות באתגר מימוני, ביניהם Virility, Augmedix, לומן (שנקראת היום Meta Flow) ונובה פלוס.

עוד חשפה אלמדה בדוח כי חברת Belong מהפורטפוליו שלה, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לייעוץ לחולי סרטן, נמכרה ביוני האחרון בסכום נמוך מהיקף ההשקעה.