שר הפנים לשעבר חושף: כך נפל אחד מפרויקטי התקשורת הגדולים של ישראל

פרויקט פריסת הסיבים האופטיים בסמוך לצינור הנפט של קצא"א מאשקלון ועד אילת, יועד כאלטרנטיבה לסיבים האופטיים המחברים כיום בין הים האדום לים התיכון, והיה יכול להפוך את אשקלון ואילת להאב של העברת מידע ו-AI • בעוד ששר הפנים לשעבר משה ארבל לקח אחריות אישית על אי קידום הפרויקט בתקופתו, יועצו הכלכלי של רה"מ פרופ' אבי שמחון, הטיל את האחריות על פקידי אגף התקציבים, פקידי משרד האנרגיה ומפלגות האופוזיציה

שר הפנים לשעבר, משה ארבל / צילום: משרד הפנים
שר הפנים לשעבר, משה ארבל / צילום: משרד הפנים

שר הפנים לשעבר משה ארבל, עד לאחרונה חבר בממשלה מטעם מפלגת שס, חשף בדבריו בכנס שנערך ביום רביעי בשבוע שעבר, כיצד נתקע פרויקט פריסת הסיבים האופטיים בסמוך לצינור הנפט של קצא"א מאשקלון ועד אילת - אחד מפרויקטי התקשורת הגדולים עליו הכריז כבר ראש הממשלה נתניהו ב-2023. הפרויקט, שהיה יכול לשמש כאלטרנטיבה לסיבים האופטיים המחברים כיום בין הים האדום לים התיכון דרך מצרים, והיה יכול להפוך את אשקלון ואילת להאב של העברת מידע ו-AI נתקע לדבריו - בשל חסמים בירוקרטיים בדרג הנמוך במשרד הפנים.

ועידת ישראל לנדל"ן | מתי יהיה הסבב הבא מול איראן? זה מה שחושב מנכ"ל משרד הביטחון
מה יקרה למס הרכישה? האינטרסים מאחורי הצעד שישפיע על שוק הדיור

פרויקט התקשורת ניזום על ידי קצא"א - החברה המנהלת את קו צינור הנפט הדרומי - כבר בזמן ימי ממשלת בנט, אך עוכב בשל דרישת משרד האוצר לצרף מפעילות תקשורת למיזם. בשנת הכהונה הראשונה של הממשלה, הכריז ראש הממשלה נתניהו ושר התקשורת קרעי על חניכת הפרויקט, ונתניהו אף תוכנן להגיע לטקס באשקלון כדי לחנוך את פעילותו, אך הארוע בוטל.

כעת, חושף שר הפנים לשעבר ארבל - שמשמש כיום כיו"ר חברת הנדל"ן החקלאי מהדרין מקבוצת דלק של יצחק תשובה - כי ניסה לקדם את הפרויקט לאחר שקיבל פניה מקצא"א: "חשבתי שאת הרווח שהחברה תעשה ניתן יהיה להחזיר לציבור, אבל חוסר היכולת של אנשי מינהל התכנון לאשר מסלול פטור (מות"ל - א"ג) לשני הסיבים האופטיים הנוספים הביא לתוצאה שכזו שהמיזם לא יצא אל הפועל. אני מאמין בכנות שאנשי מינהל התכנון שקמים בבוקר עם רצון לפעול לטובת המדינה, אבל חוסר היכולת לראות מעבר למיידי ולהבין שיש משימה לאומית - שצריך לפרוס סיבים אופטיים באזור אשקלון ולהקים חוות שרתים בפריפריה - היא רעה חולה שפוגעת באיכות החיים של האזרחים. אני לא מאשים את נערי האוצר או הפקידים, כי האחריות היא עליי - נשאתי בתפקיד הזה ולא הצלחתי להביא לתוצאה הרצויה".

את הדברים אמר ארבל בכנס השנתי של איגוד חוות השרתים הישראלי (IDCA), שנערך באוניברסיטת רייכמן בשיתוף מיתר עורכי דין ומכון ינאי לביטחון אנרגטי באוניברסיטת רייכמן. ארבל התייחס גם למשבר במשק החשמל בעקבות הפגיעה בתחנת הכח בבזן במתקפה האיראנית במהלך מבצע עם כלביא ביוני 2025.

"הממשלה אימצה את החלטת הות"ל להקים ארבע תחנות כח, חרף הפגנות קשות - כולל כאלה שנערכו אישית נגדי בביתי. הבנו שהמדינה חייבת לאשר במהירות הקמה של תחנות נוספות - חתמתי על פטור מהיתר בנייה לתחנה חמישית, ולמרות הכל, על פי הפרסומים, התחנה הציבורית הראשונה לא תקום לפני 2030, שהצפי להשלמה הוא 2035 בגלל המחסור העולמי בטורבינות גז. היצרנית המרכזית שלהם, סימנס, מנהלת הקצאות ולפי ההערכה הטורבינות לא יגיעו במהלך העשור הקרוב - והמשמעות היא מחסור עכשוי בכמות האנרגיה. בשבוע שעבר פנה השר לפיתוח הנכב והגליל לראש הממשלה במטרה לבחון החלטה על הוראת שעה שתאפשר לעבור לתפוקת חשמל פוטו-וולטאית במתח עליון שתגדיל בעד 40% את תפוקת החשמל".

עוד התייחס ארבל לסוגיית הארנונה בבניית חוות שרתים - לבניית החוות אין כיום הגדרה אחידה ברשויות המקומיות - והיא זוכה להגדרות שונות בתחום הלוגיסטיקה, התעשיה והמשרדים. "צריך לבחון את סוגיית תעריפי אנרגיה גבוהים יותר במעט לחוות שרתים - זה אומר שמחיר הארנונה יהיה מעט יקר יותר - אבל יבטיח שמשקי הבית לא ישלמו יותר חשמל על רשת החשמל עבור פעילות חוות השרתים (שמעמיסה על הרשת - הצפי הוא תוספת של 2 ג'יגהוואט נוספים של חוות שרתים בשנים הקרובות בשל העלייה בבניית החוות - א"ג). בחלוקה הזו אפשר יהיה לייצר שוק מאוזן יותר עם עלות שולית שתאפשר לספוג את העליה בביקושים ולרתום את השחקנים למשימה".

"באוצר לא רוצים חוות שרתים"

לעומתו, טוען היועץ הכלכלי לראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון כי "אין בעית אנרגיה, הממשלה העבירה שש תחנות כח, חמש מהן ייכנסו לפעולה בין 2029 ל-2031, אז אני לא רואה בעיה של אנרגיה - אותם אנשי מקצוע במשרד האוצר שמתנגדים להקמת חוות שרתים לא אומרים שאין מספיק חשמל, אלא חוששים מנושא עמידות רשת ההולכה".

פרופ' אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף
 פרופ' אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בעוד ששר הפנים לשעבר לקח אחריות אישית על אי קידום פרויקט קצא"א בתקופתו, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, הטיל את האחריות על פקידי אגף התקציבים באוצר, פקידי משרד האנרגיה ומפלגות האופוזיציה באי-יכולת לקדם הקמה של תחנות כח ותשתיות חוות שרתים בישראל. "הם לא רוצים חוות שרתים - במשרד האוצר מסתכלים על הנושא כעל יצוא של חשמל ושואלים אותי - למה צריך את זה אם אפשר לצרוך מרחוק שירותי ענן ו-AI, ובמשרד האנרגיה מסתכלים על הנושא כעל איום שבא להוסיף ביקושים חדשים לחשמל לרשת הארצית".

ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה לדבריו של שמחון. "כשרצינו להעביר את חוק החשמל כדי להקל על רגולציה להקמת חוות שרתים - באגף התקציבים הקצו דווקא את צוות האנרגיה - ולא את צוות החדשנות או צוות הכלכלה - ככה הם רואים את התחום.

"החקיקה הראשונה שהכנסת הבאה תצטרך להעביר"

שמחון האשים את האופוזיציה בחוסר היכולת להעביר את החוק שיקדם הקלה להקמת חוות שרתים בות"ל - החוק, שהתקבל בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת - אמור להקל על הקמת חוות שרתים גדולות באמצעות דילוג על היתרים של רשויות מקומיות וועדות מחוזיות ולהגיע למסלול אישור מהיר בות"ל. זאת, על אף שהממשלה העבירה בהצלחה חוקים שנויים במחלוקת כמו חוק הגיוס, חוק לימוד תורה וחוק התקשורת - דבר שמעיד על סדר עדיפות אחר בממשלה. "החוק הגיע לתור הארוך הממתין לחקיקה לפני סוף מושב הכנסת לקריאה שניה ושלישית - לא הספקנו בגלל התור הארוך- זו החקיקה הראשונה שהכנסת הבאה תידרש להעביר".

לבסוף, האשים שמחון את רשות החשמל במצב שהוביל להחלטתה לעצור את חלוקת אישורי החשמל החדשים לחוות שרתים עד לסוף השנה, מהלך שגורר בעקבותיו סערה בענף חוות השרתים והאנרגיה בישראל. "יו"ר רשות החשמל אמיר שביט חושב שהוא קובע, אבל מי שמנענע אותו זה אגף התקציבים. השילוב הזה של שניהם הוא זה שהוביל להחלטה השערורייתית לעצור את הטיפול באישורי החשמל חוות. יש בקשות לחיבור חוות בהיקף של 27 גיגוואט - כי כל אחד, אפילו מורה לג'ודו שהגיש בקשה ל- 500 מגוואט - יכול להגיש בקשה להתחבר לחשמל והוא יקבל אותה לפני יזם ממולח עם קרקע, רק כי הגיש אותה לפניו. לפי החלטת הממשלה, מי שהגיש בקשה לחיבור חשמל, יצטרך לעבור דרך מטה ה-AI במשרד רה"מ".

"ביום בהיר אחד עוצרים את החשמל"

יונית גולדברג, שותפה מנהלת בפירמת היעוץ 11Stream ויו"ר איגוד חוות השרתים אמרה: "הבאנו את מפעל ה-AI הראשון (AI Factory) לפריפריה - שכנענו את קרוסו (חברת ניאו קלאוד) שכדאי להשקיע בגדול והבאנו אותם להשקעות ענק בחוות השרתים של קבוצת ענן. אנחנו עושים כאן דברים גדולים - אבל רגעי שפל לא חסרים: הגדולה שבהן היא עצירת מתן אישורי החשמל - ביום בהיר אחד עוצרים את החשמל לתעשייה לחצי שנה. בין כה וכה אנחנו חיים בחוסר ודאות, אז לעצור את החשמל בבת אחת בלי להתייעץ עם התעשייה? זה היה רגע קשה, אבל אני מאמינה שתהיה פה אסדרה אמיתית".

המשנה למנכ"ל משרד האנרגיה, יריב גסר, שפך אור על הקריטריונים האפשריים לבחינת חיבורי חשמל לחוות שרתים: "הנושא צריך להיות מנוהל אחרת, עד היום אמת המידה היחידה היתה כל הקודם זוכה", אמר גסר. "כולל אותו מורה לג'ודו עם קרקע חקלאית מפרדס חנה - שעלול להיות בעדיפות על פני יזם עם תוכניות מפורטות להקמת חוות שרתים, תחנת משנה ולקוח. אני מקווה שכבר בנובמבר תהיה ודאות לכלל היזמים. בדיעבד היינו יכולים לנהל את תהליך אישור החשמל באמצעות מכרזים ממשלתיים - אבל זה לא נעשה, ובעתיד נצטרך לנהל את הביקושים לפי קרבה לתשתית ולא לפי המגרשים או טיב החוות. התשתיות ינהלו את האישורים - לא החוות. לא יכול להיות שבעל שטח חקלאי ללא יעוד לחוות שרתים יגבור על מי שיש לו תב"ע מסודרת". גסר רמז כי השיקולים שיובילו את המשרד במתן אישורי חיבורים לחשמל יתבססו על יצור חשמל וסמיכות מתקני חשמל לחווה.

אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר, מחלקת אנרגיה ותשתיות אומר בעקבות דבריו של גסר כי "שלושת השיקולים המרכזיים יהיו התרומה של חוות השרתים לכלכלת ישראל ולתחום ה-AI, ההשפעה שלהן על משק החשמל והמיקום שלהן ביחס לתשתיות הרשת. בחודשים הקרובים יהיה חשוב לראות כיצד הקריטריונים האלה מתורגמים למבחנים אופרטיביים - ובעיקר מה תהיה רמת הבשלות שתידרש מהיזם: קרקע, תכנון, מימון, לוחות זמנים ויכולת ממשית להתקדם. אני מעריך שהתוצאה תהיה מנגנון תיעדוף, ולא החלטה גורפת של "כן או לא" לחוות שרתים.

מבחינת התעשייה, הדבר החשוב ביותר הוא ודאות: יזם צריך לדעת שאם הוא עומד בקריטריונים, מה נדרש ממנו כדי לקבל חיבור לחשמל, באיזה לוח זמנים ובאיזו עלות. לצד זאת, אם המדינה רוצה שחוות השרתים יהיו תשתית אסטרטגית, היא צריכה במקביל לפתח את תשתיות החשמל הנדרשות ולא להסתפק בהגבלת הביקוש. בעיניי, הרגולציה הנכונה היא כזו שמאפשרת לפרויקטים שמייצרים את הערך הלאומי הגבוה ביותר להתקדם, תוך מתן עדיפות למיזמים שמפנימים את עלויותיהם למשק ואף מסייעים למערכת - למשל באמצעות מיקום נכון, אגירה, ייצור עצמי, אנרגיה מתחדשת וניהול גמיש של הצריכה.