החות'ים מעמידים במבחן את הבריתות של סעודיה ומציבים את טראמפ בפני דילמה

המצור החות'י על באב אל־מנדב מצטרף לחסימה האיראנית בהורמוז, לפגיעה במתקני עראמקו ולקריסת התמיכה הפקיסטנית • כך מוחמד בן סלמאן נותר מבודד מול האיום התימני • ובישראל מזהים הזדמנות: "יש לנו אינטרס משותף, הסעודים יזכרו את העזרה הזו לטובה"

מורדים חותים מלווים שיירת משאיות של אסירים ששיחררו במסגרת ההשתלטות החותית על האזור, בדרכם לצנעה, השבוע / צילום: ap, STR
מורדים חותים מלווים שיירת משאיות של אסירים ששיחררו במסגרת ההשתלטות החותית על האזור, בדרכם לצנעה, השבוע / צילום: ap, STR

כשערב הסעודית תקפה את נמל התעופה בצנעא ב־13 ביולי בעקבות טיסה מטהרן, ספק אם נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן תיאר לעצמו שתוך חודשיים בלבד תשקע הממלכה לשפל מעמדי. מנגד, המורדים החות'ים שהשתלטו על מיצר באב אל־מנדב מצאו את עצמם בשיא כוחם.

ראיון | "עובדים על פס ייצור של הפתעות": מפתח כיפת ברזל על איראן, הלייזר והעתיד
כותרות העיתונים בעולם | עסקת הענק עם יוון: המערכת שישראל לא הייתה מוכנה למסור

עד המלחמה חצו דרך שער הכניסה הדרומי לים האדום כ־14% מהסחר הבינלאומי במכולות וכ־12% מתנועת הנפט. אם ב־2023 ישראל היא זו שהתמודדה עם המצור החות'י, כיום המודל השתנה לחלוטין. שליחי איראן בתימן כבר מעבירים מסרים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי אינם מעוניינים בעימות חזיתי איתו, בעוד הלחץ שהם מפעילים על סעודיה הופך להרסני במיוחד עבורה.

נסיך הכתר הסעודי נאלץ להתמודד במקביל עם החסימה האיראנית במצר הורמוז ועם מתקפות משמרות המהפכה על מתקני "עראמקו". אל אלו הצטרפו החות'ים, שכבשו את באב אל־מנדב והטילו מצור ימי. התקיפות הללו הוכיחו עד כמה "ברית מכה", שכרתה ריאד עם טורקיה ופקיסטן, נותרה חסרת תכלית. במקביל, פגיעת כטב"מים ששיגרו המיליציות הפרו-איראניות השביתה את צינור הנפט האסטרטגי "מזרח־מערב", והביאה את הפקת הנפט הסעודית לשפל חסר תקדים מאז שנות ה־90.

כך נשחקת ההשפעה הסעודית בתימן

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תחום המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובעבר מרכז הטיפול באיראן ובמפרץ במל"ל, מצביע על היד האיראנית שמאחורי המהלך. "הסעודים העניקו תירוץ בתקיפת הטיסה מטהרן, וכעת לא בטוח שהחות'ים רוצים או צריכים למתוח את עצמם", אומר גוז'נסקי. "באב אל־מנדב הוא מנוף השפעה מול הסעודים והעולם, תוך כדי שתפסו אמל"ח סעודי רב של הממשלה התימנית".

ד"ר יוסי מן, מומחה לערב הסעודית ולכלכלת המזרח התיכון מאוניברסיטת בר-אילן, מנתח כי האירועים בתימן מביאים לשיא תהליך ממושך של שחיקת התדמית הסעודית במדינה. "במשך חצי שנה יש שיח שלילי נגד הסעודים בדרום תימן", הוא מציין. "זה הגיע מזה שלא שלחו כספים לכוחות בדרום תימן, לא סיפקו די חשמל, והייתה תחושה שהם מתנתקים. יהיה קשה להחזיר אמון תימני בסעודים. כולם מדברים קדימה על מבצע צבאי גדול מאוד, אבל מציינים כי היה כזה ב-2015 - והוא נכשל לחלוטין".

MBS נגד MBZ - השבר במפרץ

אף על פי שתימן היא המדינה הענייה ביותר בחצי האי ערב, היא משרטטת בבהירות את השסע והתחרות הגלויה בתוך המפרץ, בעיקר בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות. מול האיום החות'י ניצבת מועצת הנשיאות (PLC), יצור כלאיים פוליטי שנוצר כפשרה בין ריאד לאבו דאבי. המועצה מאחדת לכאורה שבעה מנהיגי קבוצות מרכזיות, ובראשם ארגון "אל-איסלאח" המקורב לסעודים ומזוהה עם האחים המוסלמים, לצד מועצת המעבר הדרומית הפועלת בחסות האמירויות.

הייעוד המוצהר של ה־PLC הוא מאבק מאוחד בחות'ים מתוך הבירה הזמנית עדן, אך ברמת היעד הסופי שוררת מחלוקת עמוקה. חלק מפלגיה שואפים לתימן מאוחדת, בעוד אחרים דורשים לחזור לחלוקה ההיסטורית בין צפון לדרום שהתקיימה בשנים 1990-1967. זהו נדבך נוסף במאבק המתרחב בין מוחמד בן סלמאן (MBS) למוחמד בן זאיד (MBZ), המשתקף גם ביחס לאיראן ואף בניסיונות של כל מדינה להביא את מטות הקונגלומרטים הבינלאומיים הגדולים באזור לשבת באחת המדינות, על חשבון השנייה.

"המשבר הכלכלי הסעודי עוד בטרם המלחמה, כתוצאה מההוצאות העצומות על 'חזון 2030', הוביל אותם למאבק חזיתי על השליטה בכלכלת המפרץ מול איחוד האמירויות", מסביר ד"ר מן. "זה יצר משבר ביחסים עד שאיני בטוח את מי הסעודים מתעבים יותר - את האיראנים או את האמירותים, ולהפך. בלי יציאה מהמשבר הכלכלי, פיוס מפרצי ומחווה מהותית של הסעודים לאמריקאים, איני רואה כיצד ריאד מחזירה לעצמה את השליטה בתימן".

נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Johanna Geron
 נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Johanna Geron

9 דולר לגלון והמלכוד של טראמפ

פחות מחודשיים לפני בחירות האמצע בארה"ב, השאיפה המרכזית של דונלד טראמפ היא להימנע ממעורבות במלחמה כוללת נוספת. אלא שהשלכות העימות בין החות'ים לסעודים מחלחלות בחדות לתוך הכלכלה האמריקאית. מומחים מעריכים כי שיקום תחנת השאיבה "מסבעה" יארך כשישה שבועות, בעוד שחקני הסחר בנפט מזהירים מפני הפסד של כ-4% מההיצע העולמי בתוך שבוע.

הזעזוע הזה מתורגם באופן מיידי לזינוק במחירי הדלק. מחיר גלון ממוצע בארה"ב טיפס לשיא כל הזמנים של 6.2 דולר, שמהווה זינוק של 78% בתוך תשעה חודשים. במדינות כמו קליפורניה הגיע המחיר ל־8.14 דולר לגלון, ובאחרות הוא אף חצה את רף 9 הדולרים.

"יש פה סיטואציית 'ווין־ווין'", מנתח ד"ר גוז'נסקי. "החות'ים שלחו לאמריקאים מסרי הרגעה וגם האמריקאים רוצים להשאיר זאת לוקאלית. הם אמרו שהמצור הוא רק על ערב הסעודית, אפילו לא על ישראל. מבחינתם, 'הסעודים ירו עלינו, וישלמו'. העומאנים מנסים לתווך, בינתיים לא בהצלחה ניכרת. החות'ים ייקחו את הזמן עם הסעודים, שעבורם זו מפלה אסטרטגית".

ד"ר יואל גוז'נסקי מסכם את המצב כסופה המושלמת ותסריט האימים של מוחמד בן סלמאן. "באב אל-מנדב, צינור מזרח-מערב, הורמוז - כל הדברים הרעים מתלכדים יחד", הוא מזהיר. "אנחנו נמצאים במקום הזה. טראמפ אומר במפורש 'לא' ל־MBS, ברית מכה אינה מתפקדת, והפקיסטנים הבהירו שלא ישלחו כוחות או אפילו הגנה אווירית. הבריתות שערב הסעודית בנתה פשוט לא עובדות".

בתוך נקודת השפל הסעודית הזו, נפתחת הזדמנות אסטרטגית עבור ירושלים. "זו הזדמנות עבור ישראל לסייע לסעודים בשקט, בלי דיבורים מיותרים", מסכם גוז'נסקי. "יש לנו אינטרס משותף למנוע את התבססות החות'ים. הם יזכרו את העזרה הזו לטובה, ובמקרה הגרוע ביותר הם יגידו 'לא' - וגם זה ייזקף לזכותנו".