כמעט שנתיים חלפו מאז החלה הממשלה לגבש תוכניות לשיקום הצפון. ואולם, בעוד שבדרום מלאכת השיקום נעשית במרץ, תושבים ובעלי עסקים בצפון טוענים לסחבת, ולחוסר מענה במענקים ובתקציבים הממשלתיים. גלובס עוקב אחרי תוכניות השיקום - אילו יצאו לפועל ואילו נתקעו בשלב ההכרזות.
● פרשנות | פתרון הממשלה ליוקר המחיה: פגיעה בפנסיונרים העתידיים
● שאלות ותשובות | 145 מיליארד שקל מחסכונות הציבור עוברים ידיים: העסקה שמשנה את מפת הגמל והפנסיה
● זיוף מסמכי בנק והחתמות פיקטיביות: המנגנון מאחורי הונאת המשקיעים בפרשת עילית רז נחשף
את הסחבת בטיפול ביישובי הצפון ניתן להדגים באמצעות התקצוב של שיקום וחידוש תשתיות התחבורה באזור. כבר ב-2024 החליטה הממשלה על תוכנית שיקום לצפון, ב-15 מיליארד שקל, מתוכם כ-600 מיליון לשיקום תשתיות התחבורה. שנתיים לאחר מכן, בחודש יוני האחרון, התקבלה החלטת ממשלה שמקצה את הסכומים הללו, אך רק בשבוע שעבר ניתנו 164 מיליון שקל, יום לאחר שמנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ, זעק בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס שלא התקבל שקל אחד לשיקום הכבישים בצפון.
על פינוי ושיקום הצפון התקבלו מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר יותר מ-20 החלטות ממשלה. בסוף אוקטובר 2024 התקבלה החלטה בעניין קידום מתווה רב-שנתי לצפון, והקמת מטה יישום בעלות של 15 מיליארד שקל כאמור, אך היא היתה רצופה בתקלות ובעיכובים שפורטו בהרחבה בדוח מבקר המדינה מהשנה שעברה, ונמשכים עד היום.
"האחריות הועברה מיד ליד"
"האחריות לגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול הממשלתי הרוחבי בתושבים הועברה למעשה מיד ליד", כתב המבקר. כך, בדצמבר 2023 החליט שר הביטחון על הקמת מנהלת "אופק צפוני" נטולת סמכויות ביצוע. בפברואר 2024 משרד הפנים העביר למשרד האוצר הצעה לשיקום הצפון, אך באוצר סברו שיש לקדם הצעה אחרת. גם משרד ראש הממשלה עבד על הצעה נוספת, ובסוף מאי אותה שנה התקבלה ההחלטה הראשונה - שבעה וחצי חודשים לאחר פרוץ המלחמה.
אותה החלטה כללה חמישה אשכולות לטיפול. הוקצו 3.8 מיליארד שקל, ונקבע כי תגובש תוכנית רב-שנתית. באוקטובר אותה שנה כאמור התקבלה ההחלטה, ומבקר המדינה הראה שזו ביטלה חלקים מהקודמת והוסיפה חדשים.
בינתיים, במשרדי התחבורה והאוצר מחליפים האשמות ביחס לגרירת הרגליים בהקצאה הכספית (ראו תגובות בסוף הכתבה).
הסחבת במימוש התוכנית נעוצה גם בחוסר היציבות הארגונית של הגוף המוביל ומתכלל את התוכנית. ביולי 2024 מונה האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, לתפקיד ראש מטה היישום, ובדצמבר אותה שנה הודיע על סיום תפקידו בעקבות צמצום סמכויותיו והעברתן בין משרדים שונים. שנה לאחר מכן, בסוף 2025, הוחלט שבראש מטה היישום יעמוד ראש מנהלת תקומה.
השיח מתקיים שנתיים
בכל אופן, החלטות ממשלה אופרטיביות לשיקום החלו להתקבל רק מיולי 2025. במרוצת הזמן הוקצו כ-7.7 מיליארד שקלים, וביוני האחרון התקבלה החלטה נוספת בסך 5.6 מיליארד שקלים, כך שעד כה הוקצו כ-13.3 מיליארד שקלים סך הכול מתוך התוכנית, הכוללת בסך הכול 15 מיליארד שקלים. מדובר בתכנית חומש, כך שלא כל הכסף זמין למימוש.
בתחום שיקום התשתיות למשל - השיח הממשלתי בנושא מתקיים זה שנתיים, אך רק בחודש יוני האחרון התקבלה כאמור החלטת ממשלה המעגנת את תוכנית העבודה בסך 600 מיליון שקל. בשבוע שעבר התראיין מנכ"ל חברת נתיבי ישראל הממשלתית לגלובס במסגרת ועידת ישראל לנדל"ן, ושפך אור על התקדמות מימושה.
"לא יודע למה, אבל בדרום קיבלתי כל מה שרציתי". ואולם, לדבריו, בצפון התמונה שונה מאוד.
פרץ מצביע על פער בין החלטות הממשלה לבין העברת הכספים בפועל. "יש החלטות ממשלה, אבל אני אגיד לכם, כמנכ"ל נתיבי ישראל, אני אמור לקבל 600 מיליון שקל לשיקום תשתיות בצפון, אבל לא הגיע שקל".
"התקציב עבר במלואו"
אותם 600 מיליון השקלים אמורים להגיע באמצעות מאצ'ינג - 300 מיליון שקל מתקציב המדינה ו-300 מיליון שקל מתקציבו של משרד התחבורה. ואולם, הכסף החל להגיע רק לאחר הראיון, שיממה לאחריו התקבלו בחברת נתיבי ישראל 164 מיליון שקלים, שיזכו אותה בסכום נוסף מטעם משרד התחבורה.
ממנהלת תנופה לצפון נמסר, כי "התקציב עבר במלואו. החלטת הממשלה לחיזוק ושדרוג תשתיות התחבורה ביישובי חבל תנופה התקבלה בתחילת יוני 2026, ותוך כחודש בלבד הועבר התקציב בתקנה ייעודית ממנהלת תנופה לצפון למשרד התחבורה. כך גם מלוא התקציב לשנת 2026, בהיקף של 160 מיליון שקל, המצוי היום בתקנותיו.
ממשרד התחבורה נמסר, כי "המשרד וחברת נתיבי ישראל נערכו זה מכבר, אולם חרף פניות חוזרות ונשנות, התקציב הנדרש לא הועבר על ידי האוצר. הפער בין אישור התוכנית לבין תחילת מימושה לא נבע מעיכוב מצד משרד התחבורה או נתיבי ישראל, שהיו ערוכים לביצוע, אלא מהעיכוב בהעמדת המקור התקציבי.
"רק בימים האחרונים הועבר התקציב ממשרד האוצר למשרד התחבורה, וכעת פועל המשרד להעברתו לחברת נתיבי ישראל, במטרה לצאת לביצוע העבודות בהקדם האפשרי".
מהאוצר נמסר כי "המשרד תקצב את סך התקציב לשנת 2026 שנועד לתחום התחבורה, והכול בהתאם להחלטות הממשלה. ממליצים לפנות למשרד התחבורה להמשך בירור". כמעט שנתיים חלפו מאז החלה הממשלה לגבש תוכניות לשיקום הצפון. ואולם, בעוד שבדרום מלאכת השיקום נעשית במרץ, תושבים ובעלי עסקים בצפון טוענים לסחבת, ולחוסר מענה במענקים ובתקציבים הממשלתיים. גלובס עוקב אחרי תוכניות השיקום - אילו יצאו לפועל ואילו נתקעו בשלב ההכרזות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
