דרישה חריגה מחברת החשמל: שלמי על העיכובים בהקמת תחנות הכוח - בלי לגלגל על הצרכנים

רשות החשמל, הרגולטור הקובע את מחירי החשמל לצרכנים, תסרב להכיר בעלות של 230 מיליון שקל בשל עיכובים של חברת החשמל בהקמת תחנות הכוח החדשות שבנתה במתחם "אורות רבין" בחדרה.

עיכובים אלה, שנמשכו מעל שנתיים, יצרו למשק נזקים של מיליארדי שקלים, אך על-פי רשות החשמל - רובם נבעו מעיכובים מוצדקים בשל תקופת הקורונה והמלחמה. ובכל זאת, חברת החשמל גם התעכבה בשל "אירועים פנימיים, התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים שבאחריות החברה".

● מודל צרפתי או הולנדי? הדוח שמציף את הקרב על החשמל בישראל
● מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הורידה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל

במצב רגיל, העלויות של חברת החשמל מושתות באופן מלא על הצרכנים דרך מחירי החשמל. אך הפעם, חברת החשמל תיאלץ לשלם 230 מיליון שקל מכיסה, ללא השלכה על מחיר החשמל לצרכנים. שאר הנזק יוטל בכל זאת על צרכני החשמל.

לאחרונה נכנסו לפעולה שתי יחידות ייצור חדשות במתחם חברת החשמל בחדרה, אולי האחרונות שחברת החשמל תקים. הקמתן נקבעה כבר ברפורמה הגדולה במשק החשמל ב-2018 שפתחה את המשק לתחרות מצד המגזר הפרטי בייצור החשמל, וחברת החשמל מכרה תחנות שברשותה והפסיקה לבנות חדשות, זאת מלבד שתי יחידות הייצור האמורות. אלא שההקמה של יחידות ייצור אלה, הקרויות מחז"ם 70 ומחז"ם 80, סבלו מעיכובים רבים ומאירועים חיצוניים, שהביאו לכך שבנייתן הסתיימה שנתיים וחצי ושנתיים ועשרה חודשים אחרי הזמן, בהתאמה.

הנזק המשקי מעיכובים אלה אדיר ונמדד במיליארדים: ייצור חשמל מתחנות כוח ישנות ופחות יעילות הביא לעלות עודפת של מיליארד שקל, 2.8 מיליארד שקל נוספים נוספו בעלויות סביבתיות, כ-500 מיליון שקל נוספים בשל גידול בהוצאות על הפרויקט ועוד כ-280 שקל בשל תשלומי ריבית על המימון של הפרויקט לאורך זמן. בסך-הכול, מדובר על כ-4.6 מיליארד שקל שהמשק הישראלי ניזוק מהם כתוצאה מכך.

אירועים חיצוניים - אבל לא רק

עיכובים אלה, על-פי חברת החשמל, נגרמו בשל אירועים שלא בשליטתה כמו מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל". מבקר המדינה, שפרסם לאחרונה דוח על עיכובים אלה, קיבל חלקית את הטענות, אך הוסיף כי "רק בינואר 2022, כחצי שנה לפני המועד שבו הייתה חברת החשמל אמורה לסיים את הקמת יחידה 70 ולהתחיל בהפעלתה המסחרית, היא דיווחה על עיכובים בפועל של כשלושה חודשים בהקמת היחידה בשל מגפת הקורונה".

גם רשות החשמל מקבלת חלקית את הטענה הזאת, ולדבריה "בבחינת גורמי העיכוב, הרשות הכירה בכך שחלק מהעיכובים בלוח הזמנים והחריגות בעלויות נגרמו מאירועים חיצוניים שאינם בשליטת החברה (כגון מגפת הקורונה, מלחמת 'חרבות ברזל' ומבצע 'עם כלביא'), ובגין תקופות העיכובים אלה הרשות הכירה לחברה בעלויותיה".

אולם לגבי החלקים שבשליטת החברה - לרבות התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים שבשליטת החברה, עלויות ריבית והשקעה בסך של כ-230 מיליון שקל - לא יכירו לחברת החשמל בעלויות, והיא תיאלץ לשאת בהן על חשבונה. עם זאת, חשוב לציין כי חברת החשמל היא חברה ממשלתית, והכנסות שלה מגיעות, בדרך כזו או אחרת, מהציבור הרחב.

נציין גם כי חברת החשמל נמצאת לאחרונה במאבק פוליטי לגבי המשך קיומה כיצרנית חשמל ולא רק פורסת תשתית. עיכובים כאלה פוגעים במטרתה להמשיך ולהתחרות כיצרנית.

על-פי רשות החשמל, חברת החשמל מקבלת "תשואה נאותה על ההון העצמי המשקפת נטילת סיכונים", בסך כולל של כ-4.5%, לעומת 3% בלבד על פרויקטים חסרי סיכון. ועל כן, כשהסיכונים מתממשים באשמת החברה - עליה לשאת בעלויות. סך עלות יחידות הייצור עומדת על כ-5.3 מיליארד שקל, ורשות החשמל החליטה להכיר בכ-5.1 מיליארד שקל בעלויות שיושתו על צרכני החשמל. ההחלטה תעלה כעת לשימוע להערות הציבור.