הרשימה השחורה של האו"ם: צמרת המשק הישראלי בפנים. מי יצאו ממנה?

משרד נציב זכויות האדם של האו"ם פרסם רשמית את העדכון השנתי למאגר המידע של החברות הפועלות מעבר לקו הירוק. הדוח הנוכחי מציג הרחבה משמעותית של הרשימה עם הכללתן של 61 חברות חדשות - כך שכעת הרשימה מונה 214 חברות, כולל צמרת המערכת הבנקאית והקמעונאית בישראל לצד ענקיות הייטק ותיירות בינלאומיות. מנגד, רק 5 חברות הצליחו להוכיח כי הפסיקו כליל. המהלך מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, על רקע שרשרת סנקציות עצמאיות שמטילות מדינות במערב, ומעניק להן רוח גבית ותשתית עובדתית מוכנה להחרפת הצעדים הכלכליים נגד ישראל.

● אסף רפפורט: "קיבלתי מעטפה שהיה כתוב בה 30 מיליארד דולר. ישר אמרתי לא"
● מחירי היהלומים בשפל היסטורי: צנחו ב-51% בתוך חמש שנים
● לראשונה: ה-SEC הותקף בידי הבינה המלאכותית של OpenAI

אילו חברות נמצאות ברשימה?

בין השמות המוכרים ביותר שנמצאים במאגר ניתן למצוא את ענקיות התיירות והזמנת הלינות הבינלאומיות Airbnb, Booking ו-TripAdvisor, שנכללו בשל מתן שירותים התומכים בקיום הנופש והתיירות מעבר לקו הירוק.

לצדן, הדוח מסמן חלקים נרחבים ועורקים מרכזיים של הכלכלה הישראלית, ובראשם כל המערכת הבנקאית והפיננסית המרכזית, כולל בנק הפועלים, בנק לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט ובנק ירושלים, שנכללו בשל מתן אשראי ומימון לפיתוח עסקים ובנייה.

גם מגזרי הקמעונאות, המזון והתקשורת נמצאים ברשימה עם הכללתן של שופרסל, רמי לוי, תנובה, מאפיית אנג'ל ורשת קפה קפה, לצד חברות התקשורת בזק, סלקום, פלאפון, הוט ו-יס. מגזר התשתיות, האנרגיה והתחבורה מיוצג בדוח באמצעות חברות כמו שיכון ובינוי, נטפים, רכבת ישראל, קבוצת דלק, דור אלון, ומפעילות התחבורה הציבורית אגד, אלקטרה אפיקים, קווים וסופרבוס.

מנגד, הדוח מציג רשימה מצומצמת של חברות שהצליחו להיגרע מהמאגר לאחר שהוכיחו כי פעילותן באזורים אלו הופסקה, וביניהן ענקית התשתיות הספרדית ACS, חברת הבנייה הישראלית סים לוסטיגמן וחברת Steconfer הפורטוגלית.

מה המשמעות של "הרשימה השחורה"?

מבחינה משפטית יבשה, למועצת זכויות האדם של האו"ם אין סמכות אכיפה ישירה או יכולת להטיל קנסות ועיצומים על החברות המופיעות במאגר. מטרתו המוצהרת של המנגנון היא יצירת שקיפות ציבורית בנוגע לחברות הפועלות בניגוד לעמדת האו"ם.

עם זאת, להכללה ברשימה כזו יש השלכות עקיפות, במיוחד מול גופים מוסדיים וקרנות פנסיה במערב המחויבים להשקעות תחת קריטריונים של סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG). הכללה רשמית ברשימה של האו"ם משמשת עבורם תמרור אזהרה קשיח, שעלול להוביל לגל של משיכת השקעות ואיסור על רכישת מניות של החברות המופיעות בה, לצד חשש של חברות בינלאומיות מניהול קשרים עסקיים או חוזים משותפים עם חברות מסומנות.

למה זה מתפרסם דווקא עכשיו?

המאגר נוצר לראשונה בשנת 2020 ומאז משרד הנציב מחויב לעדכן אותו באופן תקופתי, כאשר העדכונים האחרונים פורסמו בשנים 2023 ו-2025.

אומנם ההוצאה לאור של הדוח מעוגנת בלוח הזמנים של מושב מועצת זכויות האדם, אך הפרסום לא נופל בחלל ריק. הדוח נשען ישירות על חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מיולי 2024, שקבעה כי הנוכחות הישראלית בשטחים אינה חוקית והטילה על מדינות העולם את החובה שלא לסייע לה.

וכמובן, הפרסום מתכתב ישירות עם שרשרת החלטות מהתקופה האחרונה של מדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה, אשר החריפו את הצעדים העצמאיים שלהן ואימצו מגבלות ואף איסורים על סחר וייבוא סחורות שמקורן בהתנחלויות. הכללת חברות במאגר האו"ם מספקת לאותן מדינות תשתית עובדתית מוכנה להרחבת הסנקציות הכלכליות שלהן.

"מנגנון פוליטי מושחת"

ממשרד החוץ נמסר: "זהו מנגנון פוליטי מושחת, שנולד במועצה לזכויות האדם, גוף פגום מיסודו, בעל רוב אוטומטי נגד ישראל המתבסס על פעילות ״דווחים״ אשר ממומנים על ידי גורמים בלתי מזוהים. 'הרשימה השחורה' הוקמה אך ורק כדי לפגוע בישראל ואין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם. אנו דוחים על הסף את 'הרשימה השחורה' ואת כל ההנחות העומדות בבסיסה; אין מדובר במנגנון לגיטימי או ראוי בתחום זכויות האדם".

"הנציב לזכויות אדם, וולקר טורק, הפך לנציב החרמות נגד ישראל. בשנות כהונתו פעל להקמת מנגנונים בזבזניים שכל מטרתם רדיפה אחר מדינת ישראל. טוב יהיה אם האיש שהוביל את המוסד עליו הוא אמון לפשיטת רגל מוסרית ופיננסית ילך הביתה. ישראל גאה בכלכלתה החזקה והיציבה, ובכך שבניגוד למשרד הנציב, הפעילות העסקית הישראלית באיו"ש מספקת מקומות עבודה לפלסטינים, מהווה גשר בין הקהילות באזור ודוגמא לחיים משותפים. משרד החוץ פועל במספר מישורים נגד המדיניות האנטי-ישראלית המובהקת באו"ם, כולל נגד 'הרשימה השחורה'".