להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי
תקציר הבדיקה
הטענה: שנות הכהונה של פרופ' ירון זליכה כחשב כללי היו היחידות שבהן מחירי הדירות ירדו
מה לא נכון:
מדד מחירי הדירות ירד גם בשנים שלפני כהונתו גם בבחינת מדד מחירי הדירות ביחס לשכר, נרשמה ירידה גם לפני תקופת זליכה
הציון: לא נכון
פרופ' ירון זליכה, שמתמודד בבחירות ברשימה ביחד עם יועז הנדל, ידוע בזכות עברו הכלכלי. לפני כעשרים שנה, זליכה כיהן בתור החשב הכללי במשרד האוצר - תפקיד שבו הוא קצר הצלחות רבות, לדבריו. אילו? "חמש השנים שלי" בתפקיד, אמר, "היו היחידות שבהן מחירי הדיור ירדו".
נשים בצד את השאלה עד כמה אפשר לייחס לחשב הכללי במשרד האוצר את מלוא ההתפתחויות בשוק הדיור - ונתמקד בנתונים עצמם. האם הם אכן מספרים שרק בתקופתו נרשמו ירידות מחירים?
● מספר המכרזים נחתך בחצי. בעבר זה נגמר בעלייה חדה במחירי הדירות
● התשובה לאחוז החסימה: בינה מלאכותית
פרופ' זליכה כיהן בתפקיד החשב הכללי של משרד האוצר משנת 2003 ועד לשנת 2007. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשנים אלה אכן נרשמה ירידה במחירי הדירות: מדד מחירי הדירות רשם ירידות שנתיות ב־2003 (ירידה של 6.4%), 2004 (1.8%) ו־2006 (5.1%).
אבל יש שני "אבלים". הראשון, אלה לא השנים היחידות שבהן מדד מחירי הדירות ירד וגם בכל אחת מארבע השנים שקדמו לכהונת זליכה (2002-1999) נרשמה ירידה. ה"אבל" השני הוא שבכהונת זליכה המדד לא רק ירד, ובשנים 2005 ו־2007 הוא עלה (ב־4.5% ו־2.6% בהתאמה). בסופו של דבר, מאז שזליכה נכנס לתפקיד (אוקטובר 2003) ועד סיום כהונתו (דצמבר 2007) - המדד דווקא עלה ב־0.8%.
פנינו עם הנתונים לזליכה - ומטעמו נמסר לנו שזליכה התכוון בדבריו למחירי הדירות ביחס לשכר, ואף הוצגו לנו הנתונים שעליהם הוא הסתמך. אף שבקובץ הנתונים מופיעות הפניות למקורות הנתונים של הלמ"ס וביטוח לאומי, אנחנו לא הצלחנו להתחקות אחריהם - והמספרים שאנחנו מצאנו באותם מקורות היו אחרים.
אז בדקנו בעצמנו את מחירי הדירות ביחס לשכר. בלמ"ס בחנו את מחירי הדירות לאורך השנים במונחי הכנסה חודשית ברוטו למשק בית. לפי נתוני הלמ"ס, המחירים ביחס לשכר בסוף כהונת זליכה (שנת 2007) היו נמוכים ב־3.4% מהשנה שבה נכנס לתפקידו. ועדיין, זה לא נכון שאלה השנים "היחידות" שבהן המחירים ירדו ביחס לשכר: בין 2001-1999 נרשמו שלוש שנים רצופות של ירידה.
למעשה, גם הנתונים של זליכה בעצמו - שכאמור, אותם לא הצלחנו לאמת - הייתה ירידת מחירים גם לפני תחילת כהונתו. אף שהם כוללים רק את שלוש השנים שלפני תחילת כהונתו (2002-2000), הם מספיקים כדי למצוא ירידת מחירים (ביחס למספר השנים הדרושות לרכישת דירה) של 6.5%.
ועוד דבר שכדאי להזכיר: כשמשווים שנים שלמות (כפי שמופיע בקובץ הנתונים של זליכה), חשוב לזכור שהוא נכנס לתפקידו בסוף שנת 2003. המשמעות היא שקשה לקבוע שניתן לזקוף רק לזכותו את הירידה של אותה שנה (3.3% לפי נתוני זליכה).
השורה התחתונה: דברי זליכה לא נכונים. השנים שבהן זליכה כיהן כחשב הכללי לא היו היחידות שבהן נרשמו ירידות מחירים - ונרשמו ירידות מחירים גם לפני תקופתו.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: ירון זליכה
מפלגה: המילואימניקית והכלכלית
פרסום: עמוד הפייסבוק של המפלגה הכלכלית
ציטוט: "בחמש השנים שלי מחירי הדיור, כמו שאמרתי לך - היחידות שירדו..."
תאריך: 17.09.2026
ציון: לא נכון
בקטע מתוך הפודקאסט של עו"ד אלון עמר, אשר פורסם בעמוד הפייסבוק של המפלגה הכלכלית, מתהדר ירון זליכה בהישגיו בתור חשב כללי. אילו הישגים? לטענתו, חמש השנים בהן כיהן בתפקיד הן השנים היחידות בהן ירדו מחירי הדיור בישראל. האמנם?
פרופ' ירון זליכה כיהן בתפקיד החשב הכללי של משרד האוצר משנת 2003 ועד לשנת 2007. לפי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מגמת הירידה במחירי הדירות החלה בשנת 1997, כשש שנים לפני כניסתו של זליכה לתפקיד. בין השנים 1997-2007 ירד מדד מחירי הדירות בבעלות בשיעור ריאלי של כ-24.5%. נוסף על כך, זליכה נכנס לתפקיד רק בסוף שנת 2003 (אוקטובר), כך שקשה לקבוע שניתן לזקוף לזכותו את הירידה של אותה שנה. מה גם שלפי נתוני הלמ"ס, ברבעון השני של שנת 2003, שקדם לכניסתו לתפקיד, היו מחירי הדירות נמוכים יותר מברבעון האחרון של השנה. גם לפי מדד של ה-OECD, הבוחן את מחירי הדירות ביחס להכנסה, המחיר ברבעון הרביעי של שנת 2003 גבוה מאשר ברבעון השני והשלישי.
מטעמו של זליכה הפנו אותנו לנתונים המשווים את מחירי הדירות ביחס לשכר החודשי הממוצע במשק, אשר מחזקים, לדבריהם, את טענתו. אולם, לא רק שהנתונים מתחילים רק בשנת 2000, גם לא הצלחנו לאמת אותם. בכל אופן, גם הנתונים כפי שהעבירו לנו מראים כי גם בשנת 2001, שקדמה לכניסתו של זליכה לתפקיד, הייתה ירידה הן במחיר הגולמי הממוצע של דירה והן ביחס שנות שכר.
המשכנו לבדוק את המחירים ביחס לשכר במשק. בלמ"ס בחנו את מחירי הדירות לאורך השנים במונחי הכנסה חודשית ברוטו למשק-בית. לפי הנתונים שהם מציגים, עולה כי חלה מגמת ירידה בין השנים 1998-2001, אולם בשנת 2002 חל זינוק במחירים. בשנת 2003 (שכפי שהזכרנו - זליכה נכנס לתפקיד בסופה) חלה ירידה קלה, בשנים 2004-2005 הייתה מגמת עלייה, ובשנים 2006-2007 ירדו המחירים. בשנת 2007, עת סיום כהונתו של זליכה, היו המחירים נמוכים במעט מבשנת 2003.
גם לפי המדד של ה-OECD שהזכרנו לעיל...
אז מהו ההסבר לירידה במחירי הדירות בין השנים 1997-2007? לפי הסקירה שפורסמה ביולי 2021, שוק הדיור מתנהג באופן מחזורי בעקבות שינויים בגורמי ביקוש, כמו דמוגרפיה, הכנסה ושער הריבית, הנתקלים בהיצע קשיח יחסית. ניתן לחלק את השנים לשלוש תקופות: בין השנים 1995 עד 1997 הייתה עלייה של 22.4% במדד מחירי הדירות, מה שמכונה שלב ראשון במחזור העסקים; בשנים 1997 עד 2007 הייתה תקופת הירידה שציינו לעיל, שהיוותה שלב שני במחזור העסקים; ובשנים 2007 עד 2021 חלה עלייה של 121.5% במדד מחירי הדירות בבעלות, שלב ראשון במחזור חדש.
איך זה עובד? בתחילת מחזור העסקים נוצר גידול מהיר בביקוש בשל הגידול בעליה (כמו שהיה לאחר העלייה ממדינות בריה"מ החל משנת 1989) או בשל שער ריבית נמוך (כמו שהיה במשבר הכלכלי ב-2008). הגידול בביקוש מוביל לעלייה במחירים, שכן היצע הדירות הוא קשיח, קרי סובל מגידול איטי. הגידול בביקוש מוביל לצמצום מלאי הדירות. עם צמצום מלאי הדירות והעלייה במחירים מגיע השלב השני - היצרנים מגדילים את היצע הדירות כך שעם הזמן הגורמים שהביאו להגדלת הביקוש נחלשים, ההיצע גדל ומדד המחירים יורד עד לגל ביקושים חדש.
לסיכום, מחירי הדירות היו במגמת ירידה בין השנים 1997-2007, כאשר זליכה נכנס לתפקיד בסוף שנת 2003. אם בוחנים את מחירי הדירות במונחי הכנסה חודשית ברוטו למשק-בית, כלל לא הייתה מגמת ירידה רציפה בשנות הכהונה שלו. לכן, דבריו של זליכה לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
