ערבויות של מאות מיליוני שקלים ובחינה מדוקדקת מצד מטה הבינה המלאכותית החדש במשרד ראש הממשלה - אלה הם שניים מהתנאים המתגבשים ברשות החשמל לקראת השגת אישורי חיבור לרשת החשמל הארצית עבור יזמי חוות שרתים, כך נודע לגלובס.
● חברת הספנות שפיצחה את השיטה ושטה בהורמוז מתחת לאף האיראני
● סמוטריץ' יעמיק את סבסוד הדלק כדי לרסן את המחיר לקראת הבחירות
בחודש יולי האחרון עצרה רשות החשמל את חלוקת הרישיונות לחיבורים לחשמל ליזמי חוות השרתים. חוות שרתים הם מתקני לוגיסטיקה המאחסנים שרתי מחשוב ובינה מלאכותית, ושם נערכת עיקר פעילות עיבוד הענן וה-AI. אלא שהבהלה לעיבוד AI הביאה יזמים רבים בישראל להצטרף לטרנד הנד"לני החם, ולהגדיל משמעותית את תוכניות הבנייה בתחום. על פי רשות החשמל, היקף הבקשות לחיבורים הגיע ל-27 גיגוואט, מספר מפלצתי שלו היה מאושר היה פוגע באספקת החשמל למגזרים אחרים.
לשם השוואה, מטה ה-AI הגדיר באחרונה כי כדי לספק את צורכי חוות השרתים בישראל מספיקים לא יותר מ-2 גיגוואט, ועל פי ההערכות בתעשייה יוקצו לכל היותר 2.5 גיגוואט לצורכי חוות שרתים בשנים הקרובות.
חשש מביטול חוזים עם לקוחות עתידיים
בעקבות עצירת חלוקת האישורים מדווחים יזמי חוות שרתים על חוסר ודאות וחוששים מביטול חוזים עם לקוחות עתידיים או מאובדן הזדמנויות שיווק, כל זאת עד שרשות החשמל תגיע להחלטה על הקריטריונים לחלוקת אישורים - מהלך שצפוי לצאת לפועל ככל הנראה בחודש נובמבר.
לגלובס נודע כי ברשות החשמל ובמטה ה-AI הממשלתי מתגבשים בשלב זה שני תנאי סף לקבלת אישור לחיבור לרשת החשמל הארצית: האחד הוא תשלום ערבות בסך כ-2 מיליון שקל לכל מגוואט, שישולמו במועד הבקשה ויוחזרו ליזם עם מתן היתר הבנייה. על פי האמור, תוכנית להקמת חוות שרתים בהיקף של 100 מגוואט, תדרוש מבעליה תשלום בסך 200 מיליון שקל לתקופה של שנה או שנתיים. עבור בקשות לחיבור חשמל גבוה במיוחד, כמו הבקשה לחיבור חשמל לחווה בת 1.1 גיגוואט בחדרה, שהגיש היזם צחי נחמיאס באמצעות מגה די סי, מדובר בהוצאה חד פעמית וגבוהה בסך 2.2 מיליארד שקל.
עשרות יזמים פנו בחודשים האחרונים לרשות החשמל במטרה להשיג אישורי חשמל - מהלך שעד כה היה כרוך רק בהגשת תוכנית, ללא עלות מיוחדת וללא קריטריונים ברורים. למעשה, הקצאת רישיונות החשמל נעשתה בשיטת כל הקודם זוכה - מבלי הכרח לבחון את היכולת הפיננסית של היזם או את ניסיונו בבניית חוות שרתים.

המבקשים הבולטים: צחי נחמיאס ויוסי שינפלד
רשימת הבקשות החלקית שדלפה מאתר חברת ניהול רשת החשמל נגה בחודש שעבר, כוללת יזמים רבים - בהם קבוצת ענן של מאור מלול ועומר אדם, מהדרין בבעלות דלק נדל"ן של יצחק תשובה, נופר אנרג'י של עופר ינאי ונדב בלילה לוגיסטיקה, לצד החברות אמפא ודוראל. על פי ניתוח של הרשימה, בהתבסס על מקורות בתעשייה, עולה כי שני היזמים הבולטים בה הם צחי נחמיאס ויוסי שינפלד.
מגה די סי בבעלותו של נחמיאס הגישה בקשות לחיבור לחשמל בהיקף כולל של כ-12 גיגוואט - קרוב למחצית מכלל הבקשות שפורסמו ברשימה. הבקשות של מגה די סי כוללות מגרשים בחדרה, במועצה האזורית מטה יהודה, באזור אשדוד, בית שמש, ציפורית ובחיפה. SDS בבעלות שינפלד - מחלוצי תחום חוות השרתים בישראל - הגישה בקשות לכמעט 2 גיגוואט - באור יהודה, בשוהם ובמודיעין, ובכלל זה מתקן ענק של 875 מגוואט בנשר.
על פי מקורות בענף שמכירים את התנהלות SDS ומגה אור, היקף הבקשות הגדול נעשה מתוך הנחה שרק כמה מהם יתקבלו, וכן בשל התהליך הארוך והמסורבל שהתנהל בנגה, ללא מדיניות וקריטריונים ברורים.
הרגולטור החדש: האיש שיקבע מי חוות השרתים שיוקמו
ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית ומי שייתן את האישור הסופי להקמת חוות שרתים חדשות, הוא ארז אסקל (51).
אסקל הגיע למטה הבינה המלאכותית אחרי קריירה צבאית ארוכה בעיקר בתפקידי מודיעין - הוא השתחרר בשנה שעברה ומיד מונה לראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. אסקל התגייס לצה"ל ב־1996 ושובץ בחטיבת הנח"ל, שם גדל ביחידת הפלנ"ט (פלוגת ה־נ"ט). בעשרים השנה האחרונות של שירותו עסק בתחומי המודיעין: ב־2005 הוא עבר לשירות בלהק מודיעין בחיל האוויר - שם שירת בתפקידי בתחום איראן. ב־2019 מונה למפקד יחידת 9900 של אמ"ן שבמהלכה הגיע להישגים שלא ניתן לפרטם בתחום המודיעין הלוויני ובעטיה קודם לדרגת תת אלוף.
בשנות השירות האחרונות שלו שימש כראש מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית של הצבא שהוקמה על ידי הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכב.
הצוות של אסקל
עם מינויו הביא עמו אסקל למטה ה-AI הממשלתי כמה בכירים לשעבר ממערך המחשוב הממשלתי: טל ישקביץ מיחידת ממר"ם, המתמחה בחוות שרתים; אורית קורמן - שהיתה ראש מחלקה באג"ת ומובילה כיום את המכון הלאומי ל-AI בתוך המטה הממשלתי; וזקי ביטון, יוצא מפא"ת ששימש בתפקידים בכירים באורקל.
בנוסף, מינה לתפקידים בכירים במטה אקסל גם את שחר ברכה, לשעבר מנכ"ל רשות התקשוב שהוביל את מרכז מחשוב הענן נימבוס הממשלתי, ואת הילה חלילי מדלויט כסמכ"ל אסטרטגיה. תקציב המטה עמד על 120 שקל לשנה האחרונה.
הקריטריונים החדשים: יצמצמו את התופעה?
הקריטריונים החדשים של רשות החשמל אמורים לצמצם את התופעה הזו, ולחייב את היזמים לשלם ערבויות כדי להבטיח שהשטח שעליו מתבקשת בקשת האישור יהיה בוודאות גבוה מהמקום שבו הם מתכננים להקים חוות שרתים. עוד מקווים בסביבת הרשות, כי דרישת תשלום הערבות תרחיק מלכתחילה יזמים שאין להם כיס עמוק מספיק כדי לשלם אותו. הקמה של חוות שרתים נושאת עימה עלות של מיליארדי שקלים, כך שיזמים בעלי כיס עמוק לא יחששו לשלם כמה מאות מיליוני שקלים כערבות.
התנאי השני לקבלת רישיון החשמל כולל קבלת אישור של מטה ה-AI במשרד ראש הממשלה, במהלך שהופך את המטה לראשונה לרשות בעלת סמכות רגולטורית. המטה, שהוקם בשנה האחרונה בראשות תא"ל (במיל') ארז אסקל, איש חיל המודיעין לשעבר, עסק עד כה בבניית תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, בניסוח מכרזים לאומיים לפעילויות מחשוב קוונטי ובמיזם רובוטיקה. כעת הופך המטה, שבראשו עומדים בכירים לשעבר במערכת הביטחון והחשכ"ל באוצר, לאחד משומרי הסף של יוזמות הבנייה בתחום חוות השרתים. לפי ההערכה, המטה יאשר תוכניות של יזמים שיוכיחו כי הם בעלי ידע וניסיון בבניית חוות שרתים, שיש להם יכולת מימון וגיוס הון בסכומים המתאימים וכי הם עומדים בקשר עם לקוחות בתחום - כגון חברות ניאו-ענן או חברות המעוניינות בשירותי AI.
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "גיבוש הצעדים לקליטת חוות שרתים נוספות נמצא בתהליכי עבודה מאומצים בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, וכשהללו יסתיימו תפרסם הרשות להתייחסות הציבור את המתווה כנהוג".
ממטה הבינה המלאכותית נמסר: "המטה עובד בצמידות ובתיאום מלא עם רשות החשמל, למציאת פתרונות שיאזנו בין הצורך הדחוף להקמת תשתיות מחשוב מתקדמות לטובת המשק הישראלי, ובמקביל לנהל את משאב האנרגיה המוגבל. בימים אלו נעשית עבודה מאומצת משותפת כדי לאפשר למשק הישראלי נגישות ליכולות המתקדמות ביותר, וכך יהיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.