דוח רשות החברות: ניגוד עניינים בחברה ממשלתית שמנהלת כמיליארד שקל

קנט מבטחת כ־10,000 חקלאים מפני נזקי טבע, מנהלת עתודות של כמיליארד שקל ומציגה תזרים של כחצי מיליארד שקל. אף שפעילותה קריטית בעידן של שינויי אקלים, דוח חדש שהגיע לידי גלובס חושף כשלים חמורים בחברה הממשלתית - ובהם ניגודי עניינים, תיאום הצבעות וחולשה של שומרי הסף. הממצאים מעוררים דאגה בממשלה, וברשות החברות אף קוראים לסגירתה.

● הפלונטר הפוליטי שמשאיר את ענקיות ההייטק בערפל רגולטורי
● העסקי התערבב עם הפוליטי: הרוכשים בעסקת צים לא מתכוונים לוותר

קנט הוקמה בשנות ה־60 כרשת ביטחון לחקלאים מפני פגעי אקלים, והבעלות עליה מתחלקת שווה בשווה בין המדינה לבין מועצות הייצור וארגוני המגדלים. מבנה זה מעניק ייצוג שווה בדירקטוריון, אך כפי שעולה מהדוח, מציב את נציגי החקלאים - שהם גם לקוחות החברה - בניגוד עניינים מובנה. לחברה כ־10,000 לקוחות והיא מוכרת ביטוחים בשני רבדים - כיסוי בסיסי דרך הארגונים וכיסוי מורחב הנמכר ישירות. המדינה, מצדה, מסבסדת את הפרמיות במיליוני שקלים מדי שנה.

לקוחות בדירקטוריון

דוח הבדיקה שחיבר רו"ח עופר אלקלעי עבור רשות החברות חשף שרשרת ניגודי עניינים בדירקטוריון. חלק מרכזי בדוח מוקדש למועצת הצמחים - לקוחה המיוצגת בדירקטוריון - שעבורה אושרה פה אחד הפחתת פרמיה של כ־800 אלף שקל בהשתתפות נציגיה. בדיון אחר על צמצום הכיסוי הביטוחי למועצה הבהירה היועמ"שית כי נציגיה מנועים מלהצביע. בתגובה הבטיח אחד הדירקטורים להמציא חוות דעת סותרת, והנושא הועבר לוועדת הנהלה - מבלי שצוין בפרוטוקול אם הדירקטורים אכן נמנעו מהצבעה.

בשנה שעברה נדרשה החברה להקצות 70 אלף שקל למחקר של ארגונים חקלאיים ביוזמת דירקטורים המשמשים בהם בעלי תפקידים, אף שקנט כבר העבירה עמדה מקצועית בנושא. בדוח נכתב כי "יש חשש כי לחברה אין תועלת במחקר וכי הבקשה נועדה לסבסד פעילות מגזרית". בישיבה אחרת דרש דירקטור כי החברה תכסה מרזרבותיה חוסר של 15 מיליון שקל בשל כספים שעיכבה המדינה - אף שלקנט עצמה לא נשקפה חשיפה כתוצאה מהחוסר.

טשטוש הגבולות בלט במיוחד בדרישת דירקטורים להעביר פיצויים לחקלאים בהסתמך על הודעת וואטסאפ בדבר תוספת של 17 מיליון שקל, מבלי להמתין להסכם מחייב. בדוח צוין כי "התנהלות נמהרת זו עלולה לחרוג מכללי הממשל התאגידי התקין והיא ממחישה את החשש לניגוד עניינים פוטנציאלי בקרב דירקטורים המייצגים את ציבור מקבלי התשלום".

"'יד רוחצת יד'"

מה קורה כאשר עתודות הביטוח נשחקות? אחד הדירקטורים טען כי אין להפחית את הכיסוי הביטוחי. זאת, מעיר המבקר, מבלי שהוצגו חלופה, גיבוי אקטוארי או הסבר מקצועי כיצד למנוע את שחיקת ההון. גם כשהתברר כי הוצאות החברה בביטוח אסונות טבע עולות על הכנסותיה זה שלוש שנים ברציפות, דרש דירקטור להימנע מהעלאת פרמיות - מבלי להציג מקורות מימון חלופיים.

כשניסה המבקר לברר אם דירקטורים פונים לסמנכ"לים כדי להשפיע על גובה הפרמיה, נמסר לו כי היא נקבעת לפי נוסחה קבועה. אלא שבמהלך הבדיקה הודו סמנכ"לים כי דירקטורים פונים אליהם בנושא - התנהלות פסולה כשלעצמה. עוד עלה כי לסמנכ"לים דווקא יש מרחב שיקול דעת, ותועדו מקרים שבהם התקבלו החלטות החורגות מהנוסחאות.

סמנכ"ל החקלאות העיד כי בדיונים לחידוש חוזים נוכחים דירקטורים כנציגי המועצות והארגונים. במקביל, סמנכ"ל התביעות העיד כי דירקטורים פנו אליו בבקשה שיבחן בעצמו נזקים שנגרמו לחקלאים מסוימים. דירקטור נוסף, המייצג את מועצת הכותנה, פנה בשאלות על החוזה - אף שהוא משמש במקביל כנציג המגדלים בוועדת הבוררות מול החברה.

בדוח צוין כי השפעת הדירקטורים והתלות של הסמנכ"לים בהם מעוררות חשש ל"העדפה פסולה של חקלאים 'מקושרים', גמישות יתר באישור תביעות או מסירת מידע עודף - דבר החותר תחת עקרון השוויון ופוגע בניהול התקין ובטוהר המידות".

למרות זאת, בשיחות עם המבקר תיארו הדירקטורים הקפדה יוצאת דופן על ממשל תאגידי ושללו אתגרים ייחודיים. אלא שלפי הדוח, "מידע זה עמד לעתים בסתירה לנתונים שתועדו בפרוטוקולים וכן לעדויות". כך למשל, טענת הדירקטורים כי הם ממדרים את עצמם מדיונים בניגוד עניינים לא גובתה בסימוכין בפועל.

חולשת שומרי הסף

הבעיות משתרשרות גם לניהול השוטף - המנכ"ל אמור היה לפרוש ב־2022, אך הליך האיתור בוטל ברגע האחרון עקב התפטרות שני חברי ועדה. הביטול נומק בדרישה למתן משקל רב יותר לניסיון חקלאי, אף שהקריטריונים נקבעו מראש, וארבעה דירקטורים דחו את התנגדות היו"ר לצעד זה.

המבקר העלה חשש לתיאום עמדות לאחר שנציגי החקלאים החזיקו בעמדה זהה בשלושה נושאים, לצד השתתפות סלקטיבית בישיבות וליקויים בתיעוד הפרוטוקולים. במקביל בולטת חולשת שומרי הסף - בעלת תפקיד אחת מכהנת כיועמ"שית, כמזכירת החברה וכקצינת ציות. בדוח צוין כי מרבית מנגנוני הבקרה "מרוכזים בידי גורם אחד", בעוד מבקר הפנים החיצוני מועסק בהיקף בלתי מספק של 900 שעות בלבד.

על רקע זה קראה רשות החברות בפברואר לסגור את קנט, שמהווה לטענתה מונופול הנסמך על סבסוד מדינתי. מנגד נטען כי החברה פותרת כשל שוק קריטי בעידן של שינויי אקלים תכופים, שכן לחברות הביטוח אין כדאיות לבטח חקלאים.

מרשות החברות נמסר בתגובה כי "הדוח מכיל ממצאים חמורים בקשר לתפקוד החברה, בייחוד נוכח תוקצובה הנרחב בידי המדינה. הממצאים יועברו למשרדי האוצר והחקלאות לטובת גיבוש עמדה ממשלתית בקשר לעתיד החברה".

תגובת קנט

מקנט נמסר בתגובה: "במשך קרוב ל-60 שנה פועלת קנט בהתאם להוראות החוק ולהנחיות הרגולטורים להם היא כפופה, ומהווה רשת ביטחון קריטית לחקלאות הישראלית ולביטחון המזון הלאומי. קנט הוקמה במבנה בעלות מיוחד במסגרתו ישנן כ-10 מועצות ייצור וארגונים חקלאים שונים שהם בעלים בחברה ביחד עם המדינה, והדירקטוריון כולל מגוון של נציגי בעלים, לרבות עובדי מדינה ונציגי הארגונים החקלאיים. הדבר נקבע במקור מתוך ראייה לאומית, גם אם הוא מעלה לעתים אתגרים וקשיים לאור היותם של הבעלים גם לקוחות החברה.

"מצער לראות כי רשות החברות הממשלתיות בחרה לקדם באופן חד-צדדי מהלך לפירוק החברה או לשינוי מבנה, ותחת מטרה מסומנת זו אף הוזמן דוח ביקורת חיצוני בנושא פעילות הדירקטורים. דוח שמטרתו, בין היתר, למצוא כשלים וממצאים בקשר להתנהלות הדירקטורים מטעם נציגי הארגונים החקלאיים ועובדי המדינה. באופן אשר יצדיק, בדיעבד, את החלטתם לפרק את החברה.

"קנט תמשיך לפעול במקצועיות, בשקיפות ובאחריות למען החקלאים והחקלאות בישראל, ולא תאפשר לפגוע במפעל לאומי חיוני זה".