בין הפוליטי לעסקי: מה יעלה בגורל עסקת צים?

מה יעלה בגורל עסקת צים? הודעת רשות החברות הממשלתיות השבוע עשויה להאריך את הדרך להשלמת העסקה, אך היא אינה מבטלת אותה. להיפך: הפג לויד וקרן פימי צפויות לגבש מתווה מעודכן ולהגיש בקשה חדשה לאישור העסקה, שתיבחן מחדש על ידי גורמי הממשלה.

ההתפתחות מגיעה לאחר שמשרדי האוצר וראש הממשלה פרסמו חוות דעת המתנגדות לאישור העסקה במתווה המקורי. יום לאחר מכן הודיעה רשות החברות הממשלתיות כי היא מסיימת את ההליך שהתנהל בחודשים האחרונים ביחס לאותו מתווה.

● "שיא של כמעט 20 שנה": מנהל ההשקעות שמסמן את הלהיט הבא
● על רקע עסקת אלטשולר שחם: רשות שוק ההון באזהרה לסוכנים

במכתב ששלח מנהל רשות החברות, רו"ח רועי כחלון, ליו"ר צים יאיר סרוסי נכתב כי אם הרוכשות יגישו מתווה מעודכן, כפי שהודיעו שבכוונתן לעשות, עליהן להגיש "בקשה חדשה, מלאה ומפורטת, מחייבת ומאושרת על ידי המוסדות המוסמכים של צים וכלל הצדדים לעסקה".

במילים אחרות, העסקה אינה חוזרת בהכרח לנקודת האפס, אך היא כן נדרשת לעבור מסלול רגולטורי מחודש והרוכשות בהחלט רוצות לנצל את חלון הזמנים שקיים להן בתנאי העסקה (יוני 2027) כדי לנסות ולהצילה.

הרוכשות לא מוותרות

הפג לויד ופימי הודיעו בפברואר על רכישת צים תמורת כ־4.2 מיליארד דולר או 35 דולר למניה. העסקה כוללת את רכישת מלוא מניות צים, מחיקתה מהמסחר בבורסת ניו יורק ופיצול הפעילות: הפעילות הבינלאומית אמורה להפוך לחלק מהפג לויד הגרמנית, בעוד הפעילות הישראלית, שתיקרא "צים החדשה", תוחזק על ידי קרן פימי בראשות ישי דוידי.

העסקה אושרה ברוב גדול באסיפת בעלי המניות של צים, אך השלמתה מחייבת שורה של אישורים רגולטוריים ובראשם, אישור מדינת ישראל המחזיקה במניית זהב בצים.

בחודשים האחרונים כמעט שלא נרשמה התקדמות בהליך האישור, אך בתקופה האחרונה קיימו הרוכשות שיחות עם גורמי ממשלה שונים. בעקבות הסוגיות שעלו בשיחות הללו הודיעו הפג לויד ופימי כי יגישו מתווה משופר, שנועד לתת מענה לחששות שהועלו ולחזק, לדבריהן, את העצמאות הימית של ישראל, הביטחון הלאומי וחוסן שרשראות האספקה.

כעת, מכתב רשות החברות מבהיר כאמור כי לאחר גיבוש המתווה לא יספיק עדכון של הבקשה הקיימת: יהיה צורך להגיש בקשה חדשה ומלאה.

אבי ליכט נכנס לתמונה

מי שמקדם מטעם הרוכשות את המהלך מול גורמי הממשלה והרגולציה הוא עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ליכט פועל מול הרגולטורים בניסיון לקדם מתווה שיוכל לתת מענה לחששות שהעלתה המדינה ולייצר תשתית לאישור העסקה.

המעורבות של ליכט מקבלת משמעות מיוחדת לנוכח העובדה שהדיון בעסקה כבר אינו מתנהל רק במונחים של מחיר, מבנה עסקה או כדאיות עסקית. שאלת מכירתה של צים הפכה בשלב הזה גם לסוגיה של ביטחון לאומי, עצמאות ימית ויחסי החוץ של ישראל.

 אבי ליכט / צילום: שלומי יוסף

אחד ממוקדי ההתנגדות לעסקה הוא מבנה הבעלות של הפג לויד. קרנות ממשלתיות מקטאר ומסעודיה מחזיקות, לפי חוות הדעת שפורסמה, כ־12.3% וכ־10.2% ממניות החברה הגרמנית, בהתאמה.

בחוות הדעת של משרד האוצר נכתב כי קיים חשש שהשפעה זרה זו תנוצל במצבי משבר פוליטיים או מדיניים כדי לפגוע בפעילות הקשורה לישראל או להפעיל עליה לחצים. עוד צוין כי התלות של צים ישראל בהפג לויד ובהסכמים עמה, בנמלים שבבעלותה ובאספקת מכולות עלולה ליצור מנוף להשפעה בסוגיות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל. הרוכשות, מנגד, סבורות כי ניתן לתת מענה לחששות הללו באמצעות המתווה המעודכן.

סוגייה פוליטית

לצד הדיון הרגולטורי מתפתח סביב העסקה גם מאבק פוליטי. לפי דיווחים, ועד עובדי צים מפעיל לחצים בקרב שרים וחברי ממשלה מהליכוד בניסיון לבלום את העסקה, בין היתר מול שר הביטחון ישראל כ"ץ. ההתנגדות הפוליטית אינה חדשה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ביולי כי העסקה "בכלל לא על הפרק" ושרים נוספים הביעו הסתייגות ממנה.

גורם המעורה בנושא אומר כי העמדה המקצועית של הגורמים הרלוונטיים הייתה שלילית באופן עקבי לאורך כל הדרך וכי "לא היינו צריכים את רוח המפקד". עם זאת, לדבריו העובדה שדרורית שטייניץ, ממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מעורבת בעסקה מרמזת כי קיימים אינטרסים פוליטיים ו/או מדיניים. ייתכן שבקרן פימי מעריכים שממשלה אחרת, ככל שתיבחר, תסייע לאישור העסקה כשברקע עומדת ערבות פיננסית שהעמידה אשתו של ישי דוידי למפלגת ישר של גדי איזנקוט.

אלא שמבחינת הרוכשות, הסיפור עדיין רחוק מסיום. כל עוד לא התקבלה החלטה סופית הדוחה את העסקה, האפשרות להגיש מתווה חדש נותרה פתוחה. בהתאם להסכם המקורי, עומד לרוכשות פרק זמן לקבלת האישורים הרגולטוריים עד יוני 2027 לאחר הארכה שנקבעה בהסכם.

המשמעות היא שהרוכשות יכולות לנצל את החודשים הקרובים כדי לנסות לבנות עסקה שתענה על החששות שהעלו גורמי הממשלה - ובמקביל, להמתין להתפתחויות בזירה הפוליטית.

מבחינתן, ייתכן שמתווה עסקה חדש שיוגש לאחר הבחירות ייבחן בסביבה פוליטית ורגולטורית שונה מזו שבה נבחן המתווה המקורי. זו אינה התחייבות לכך שהעסקה תאושר, אך היא מסבירה מדוע הרוכשות אינן ממהרות לוותר עליה.

בינתיים, השוק מגיב בעיקר לאי־הוודאות. מניית צים, שעלתה בתקופה האחרונה לשיא של יותר משנה על רקע הציפייה למתווה המשופר, ירדה השבוע בעקבות חוות הדעת השליליות של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. במקביל, דווח כי משרד הכלכלה שינה את עמדתו לאחר הדיונים עם הרוכשות וכעת תומך באישור העסקה.

הודעת רשות החברות על סיום ההליך המקורי לא הובילה בינתיים לתגובה חריפה נוספת במניה. צים נסחרת כיום בשווי של כ־3.4 מיליארד דולר, כ־19% מתחת לשווי העסקה, פער שממחיש את חוסר הוודאות שהשוק מייחס להשלמתה.