בכיר במנהלת תקומה: "העוטף יהיה דוגמה לאזור שעבר אסון והצליח להתפתח"

כמה שבועות לאחר הקמת מנהלת תקומה, הגוף האחראי על שיקום ופיתוח עוטף עזה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, הצטרף אליה ניר מסיקה לתפקיד ראש מערך בינוי, דיור ותשתיות. שלוש שנים מאוחר יותר ומסיקה מספר בראיון לגלובס כי יותר מ־90% מתושבי העוטף כבר חזרו הביתה עם גידול של יותר מ־5,000 תושבים בחבל הארץ הזה בהשוואה ל־6 באוקטובר 2023. "אלו מספרים בלתי נתפסים, בטח כשנזכרים מה עברו התושבים באותה שבת ארורה. אם היו אומרים לי בשבועות הראשונים במנהלת שאלו יהיו המספרים - הייתי אומר הלוואי. והנה זה קורה", הוא אומר בהתרגשות.

● "בתוך שנתיים נשתקם לחלוטין": הצפון חוזר הביתה ובונה כלכלה חדשה
● "מחברים את הקהילה מחדש": העסקים שקמו בעוטף אחרי המלחמה

"אני לא אומר שהמלאכה קלה. לכל קהילה יש האתגרים שלה, הצרכים שלה וההתנהלות שלה", מסביר מסיקה. "לא הכול ורוד ויש עוד הרבה מה לעשות. התפיסה שלנו במנהלת היא לשים את הקהילות במרכז. עבודה מאוד מדוקדקת, יותר בצד הקהילתי ופחות בצד הפיזי. אני לא מפחית מחשיבות הבטון והבנייה, אבל התפיסה שלנו שמה במרכז את הקהילות עצמן".

הצוות בראשו עומד מסיקה, המתוקצב בכשמונה מיליארד שקל מתוך תקציב המנהלת שעומד על כ־17 מיליארד שקל, היה אחראי על מציאת פתרונות דיור למפונים בראשית הדרך, על ניהול והקמת מקומות הדיור הזמניים למפונים, על מציאת דירות ועל שכירתן, על מתן מענה לקהילות המפוזרות ועל ליווי, עד היום, של מי שחזר לעוטף ושל מי שטרם שב לביתו.

"מנהלת תקומה פיתחה דרך עבודה מאפס", מספר מסיקה. "איך מתקשרים עם בעלי דירות, איך מקימים אתרים כפריים, איך מאבזרים ומציידים את הדירות. ישבנו עם כל קהילה וקהילה ומצאנו את הפתרון שמתאים לה. היו קהילות שבחרו לגור בדירות באתרים עירוניים והיו שביקשו אתרים כפריים כי כל חייהם הם גרו על הקרקע. הבנו שלכל קהילה יש מאפיינים משלה וקצב משלה. היו קהילות שרצו איתנו מהר מאוד והיו קהילות שביקשו לא לעסוק בבנייה ובשיקום בשנה הראשונה".

הקהילות שטרם חזרו

נכון להיום, כ־92% מתושבי העוטף חזרו לבתיהם. מספר התושבים בחבל התקומה היום הוא כ־65.4 אלף והמנהלת הציבה מטרה: להכפיל בתוך עשור את מספר התושבים בעוטף ל־120 אלף בהשוואה למה שהיה טרם המלחמה. "אנחנו בכיוון הנכון", מצהיר מסיקה.

במרבית היישובים כבר הסתיימו עבודות השיקום, או הושלמו כמעט במלואן, וביישובים אלו התושבים כבר שבו הביתה. אך ארבע קהילות, ביישובים שחוו פגיעות משמעותיות ביותר ב־7 באוקטובר, טרם שבו במלואן ומדובר בבארי, כפר עזה, ניר עוז וחולית. בבארי מתקיימות עבודות שיפוץ של 350 מבנים שנפגעו, לצד בנייה של 132 יחידות דיור חדשות; בכפר עזה משקמים 280 מבנים שנפגעו, ובונים עוד 98 יח"ד חדשות; בניר עוז משפצים 30 דירות ובונים עשר חדשות, ובמקביל מתכננים בנייה של עוד 85 בתים חדשים; ובחולית משפצים 110 מבנים, מבצעים שיקום עמוק של שמונה מבני מגורים שיועדו להריסה, ובונים מחדש עשרה מבני מגורים. כל ארבע הקהילות אמורות לשוב ליישוביהן עד קיץ 2027.

"הבנו שהקהילות צריכות להוביל את השיקום, שלא יהיה נכון לשלוח את האנשים להתנהל עצמאית מול מס רכוש", מספר מסיקה. "לכל יישוב הוזרמו 15־20 מיליון שקלים ישירות, תקציבים שהם מעולם לא ראו לפני כן ושהם יחליטו מה לעשות עם הכסף ובמה להשקיע. פעלנו לפי עיקרון build back better, כלומר לדאוג שהתושבים יחזרו לבתים טובים יותר, גדולים יותר, מרווחים יותר, מתקדמים יותר, עם תשתיות הרבה יותר טובות. לכן תקצבנו את השיקום בסכומים גדולים פי ארבעה מאומדן הנזק הראשוני שקבעה קרן הפיצויים".

 עבודות בנייה ושיקום בקיבוץ בארי / צילום: מנהלת תקומה

"זו הציונות האמיתית"

האתגרים לחזרת התושבים משתקפים גם בנתוני מנהלת תקומה עצמה: אומנם מספר התושבים גדל, אך בשיעור של 2% בלבד ב־2025 לעומת 3.9% לפני 7 באוקטובר (אם כי מדובר בשיעור גידול גבוה יותר מהממוצע הארצי, שעמד על 1.1%). עיקר הגידול היה בעיר שדרות ואילו במרחב הכפרי, קרי במושבים ובקיבוצים, נרשמה ירידה קלה. שיעור התעסוקה בחבל גם הוא ירד מ־91.3% לפני 7 באוקטובר ל־81.6% ב־2024 ול־81% ב־2025. מנגד, פדיון העסקים עלה בשיעור של 1.1%, בניגוד למגמה הארצית השלילית.

"באמצעות שיתוף הפעולה הקיים, בכל הרמות, נמשיך לפתח את העוטף, ואנחנו אופטימיים", מסכם מסיקה. "ככל שהחבל יפרח, יגדל ויקלוט יותר משפחות ותושבים ועסקים, זו תהיה התשובה האמיתית למה שהחבל עבר ב־7 באוקטובר. אני קורא לכולם - משפחות, צעירים, בעלי עסקים, מפעלים, לעבור לעוטף, להשקיע בו ולהשתקע בו. רעיון הוא לטפל בכל הפרמטרים, בראייה הוליסטית. אם נצליח במשימה, חבל התקומה יוכל להוות דוגמה אפילו ברמה עולמית, לאזור אסון שעבר שיקום ופיתוח וקידום ושגשוג בצורה מדהימה".

המדינה תצליח לעשות זאת גם בצפון?
"נולדתי וגדלתי בעכו, גרתי עשר שנים בכפר ורדים ולפני כ־12 שנים ריכזתי את הפעילות של פורום יישובי קו העימות בצפון. תוך כדי העבודה בתקומה הבנתי שהאתגרים שעומדים בפני התושבים שגרים באזורי ספר, לאורך קווי העימות, דומים מאוד - לא משנה היכן, בגבול הצפון או בעוטף עזה. מגורים שם מציבים אתגרים גדולים מאוד בפני המשפחות והאנשים שבוחרים לגור בהם. הממשלה צריכה להשקיע משאבים ולספק הטבות שונות לאותם תושבים, שמגיעים להם בזכות ולא בחסד.

"התושבים שבוחרים לגור שם הם הסיפור האמיתי. מי שבוחר לגור באזורים האלה - זו הציונות האמיתית. אני מאחל הצלחה רבה לקולגות שלי במנהלת 'תנופה' שבצפון, כי ההצלחה של הצפון וההצלחה של העוטף היא ההצלחה של כולנו".